פנייה קלה ומהירה
אנשים רבים החלו לאחרונה לקבל מכתבים מהבנקים המזהירים כי הבנק עתיד להעביר לרשויות המס דיווח לגביהם כבעלי חשבונות החשודים שאינם תושבי ישראל, וכן לגבי חשבונות אשר בעליהם אינם תושבי ישראל, בהתאם להוראות תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), תשע"ט-2019.
לאחר העברת דיווח כאמור, רשויות המס עתידות להעביר דיווח למדינת התושבות של בעל החשבון שאימצו את תקן ה-Common Reporting Standard (רוב מדינות ה-OECD). התקנות, שנכנסו לתוקף בתחילת שנת 2019, דורשות ממוסדות פיננסיים (בנקים) להעביר מידע לרשויות המס לעניין בעלי חשבונות לגביהם ישנו חשד כי הם תושבי מס של מדינה זרה.[1] עד סוף שנת 2020 הבנק נדרש לדווח לרשויות המס לגבי חשבונות בהם יתרה של עד מיליון דולר אשר חיפוש אלקטרוני מזהה את בעל החשבון כתושב מדינה זרה באחד מהסממנים הקבועים בתקנות ובהם: החזקת מספר טלפון במדינה זרה; קיומה של הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; ייפוי כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה; הוראת שמירת דואר "אצל" במען הנמצא במדינה זרה, וזאת בנוסף למקרים מובהקים בהם בעל החשבון מחזיק במען מגורים במדינה זרה.[2]
בחשבונות בהם יתרה העולה על מיליון דולר נדרשים הבנקים לערוך ולהשלים את ההליכים לעיל וכן לחיפוש תיעוד נייר לגבי החשבון הנבדק (לרבות הוראות בכתב, וטפסי "הכר את הלקוח"), וזאת עד תום שנת 2019. בתקנות נקבעו גם דרכים באמצעותן בעלי חשבונות בנק "חשודים" יוכלו להוכיח כי הם תושבי מס בישראל, חרף הנתונים המצביעים לכאורה אחרת. העברת מידע על ידי הבנקים לרשויות המס ומשם לרשויות המס של מדינות התושבות ה"אמיתית" של בעלי החשבון עלולה לחשוף את בעלי החשבון להליכים שומתיים אזרחיים ואף פליליים במדינות אלה.
[1] התקנות חלות גם על חשבונות בבעלות תאגידים, ואלה נדרשים בדרכי הוכחת תושבות המוגדרות בתקנות.
[2] שאינה ארה"ב.
משרדנו מנוסה בליווי לקוחות בהתנהלותם למול הבנקים בעניין התקנות והסרת החשד לגבי תושבות מס שאינה ישראלית ובכך להפחית את הסיכון של דיווח לרשויות מס זרות, וכן מסוגל להעניק מענה ללקוח על ידי ניתוח מצב התושבות לאור הוראות החוק והפסיקה בישראל.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.
רשות המסים השלימה מהלך משמעותי עם כניסתם לתוקף של הכללים החדשים להגשת הצהרת הון באופן מקוון. מה כוללת החובה החדשה? אילו נכסים חייבים בדיווח? כיצד מתבצע הליך ההזדהות, ומדוע גם הגשה באמצעות מייצג אינה פוטרת את הנישום מאחריות מלאה לנתונים? במאמר זה אנו מסבירים את השינויים, את הסיכונים האפשריים ואת הצעדים שכדאי לבצע כבר עכשיו לצורך היערכות נכונה.
האם העלמת מס היא עדיין רק עבירת מס? פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון מלמדות כי התשובה שלילית. בשנים האחרונות התהדק הקשר בין עבירות מס לבין חוק איסור הלבנת הון, באופן החושף בעלי עסקים, נושאי משרה ואנשי מקצוע לסיכונים פליליים משמעותיים, חילוט נכסים ועונשי מאסר. במאמר זה נסקור את ההלכות המרכזיות שעיצבו את מדיניות האכיפה החדשה ואת השלכותיהן על כל מי שפועל בעולם העסקי והפיננסי.
חיפוש 
סגור 
