פנייה קלה ומהירה
בית המשפט המחוזי מרכז דחה תביעה לרשלנות מקצועית שהגישה חברת "שאנקול לשיווק (1937) בע"מ" (להלן: "התובעת") כנגד שותפות עורכי הדין "ש' הורוביץ ושות'" ("הנתבעת 2") וכנגד שותפות רואי החשבון "KPMG סומך חייקין" ("הנתבעת 1") (ת"א 18337-08-10 שאנקול לשיווק (1937) בע"מ נ' סומך חייקין ואח'), מחמת התיישנות.
ביום 31.5.2000 חברת "שאנקול למסחר בע"מ" (חברת בת של התובעת) התקשרה בהסכם לרכישת חברה אנגלית בשם "ICI ple". בעקבות מימוש ההסכם, חויבה התובעת בתשלום מס בסך 2,700,000 ₪. לטענת התובעת, רשלנות מקצועית של הנתבעות, אשר תכננו וערכו את הסכם הרכישה, היא זאת שהביאה לחיוב המס שהוטל עליה, ועל כן, ביום 10.8.2010 הגישה התובעת תביעה במסגרתה דרשה פיצוי בסך של 3.6 מיליון ₪. הנתבעות טענו כי מיום כריתת ההסכם ועד למועד הגשת התביעה חלפו למעלה מ-10 שנים ועל כן, דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות. מנגד, התובעת טענה כי שומות המס הוצאו לה בשנת 2004 ויש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה.
דיון והכרעה
בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט בנימין ארנון, בחן את טענות הצדדים, דברי חקיקה והלכות נהוגות במשפט וקבע כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות.
בית המשפט בחן את מניין תקופת ההתיישנות בעוולות נזיקיות וקבע כי מועד ההתיישנות בעניינו הוא 7 שנים וזאת מכוח סעיף 5 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"). לעניין מניין ההתיישנות, קבע בית המשפט כי קיימים שני חריגים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההתיישנות ובסעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לעניין החריגים הנ"ל, קבע בית המשפט כי התובעת נמנעה מלציין את המועד הראשון בו נתגלה לה כי קיים פוטנציאל לנזק, מועד בו ערכו רשויות המס ביקורת, והסתפקה לציין את המועד המאוחר יותר בו הוצאו לתובעת השומות. לדברי בית המשפט, נתון זה מחזק את עמדת הנתבעות לפיה מועד בו נודע לתובעת על הנזק הוא לפני שנת 2004, וכי חלפו למעלה מ-7 שנים עד הגשת התביעה, ולכן אין החריגים הקבועים בחוק עומדים לזכותה של התובעת.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם ישראל נמצאת בעיצומו של משבר חוקתי חסר תקדים? בין הרפורמה המשפטית, הוועדה לבחירת שופטים, משבר הגיוס והעימות המתמשך בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון – שנת 2026 עשויה להיזכר כאחת השנים המשמעותיות ביותר בתולדות המשפט הישראלי. במאמר מקיף מנתח עו"ד אלי דורון את מוקדי העימות המרכזיים, את השלכותיהם על הדמוקרטיה, הכלכלה ושלטון החוק, ואת השאלה האם ישראל מתקרבת לנקודת הכרעה חוקתית.
האם ניתן לקבל פיצוי מהמדינה גם ללא נזק גופני? האם עוגמת נפש, חרדה ופגיעה נפשית מזכות בפיצוי? במאמר מקיף אנו מנתחים את הלכת גורדון – פסק הדין ששינה את דיני הקיןנזי בישראל, הרחיב את אחריות הציבוריות והכיר בזכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני. לצד זאת נס את המגמות העדכניות בפסיקת בית המשפט העליון בשנת 2026 ואת גבולות האחריות של המדינה והציבור
חתמתם על חוזה דירה ומתחרטים? האם באמת אפשר לבטל הסכם מכר מקרקעין אחרי החתימה? מתי מדובר ב־הטעיה, הפרה יסודית או ליקויים נסתרים -ומתי בית המשפט דווקא יכפה את העסקה? האם מוכר חייב לחשוף חריגות בנייה ורטיבויות? ומה קורה כשקונה לא מצליח לקבל משכנתא? המאמר החדש מנתח לעומק את דיני ביטול חוזי נדל״ן, הפיצויים, עוגמת הנפש, הפיצוי המוסכם, סוגיית השיהוי וההבדל הדרמטי בין עסקאות מקרקעין לבין עסקאות צרכניות רגילות.
חיפוש 
סגור 
