מאת:
5/8/2018

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓

חקירת מעביד על ידי המוסד לביטוח לאומי, בחשד להוצאת משכורות שלא על שם העובד האמיתי

יש בנמצא מצבים רבים בהם מעבידים מתבקשים על ידי מי מהעובדים שלהם ו/או מי מטעמם, להוציא לעובדים שלהם משכורת על "שם אחר", על שם של ילד, בן משפחה או גורם אחר והסיבות ו/או התירוצים של העובד בפועל רבות ומגוונות. קורה כי המעביד מודע לכך שתשלום השכר המונפק על ידו אכן יצא על שם אדם שכלל לא מועסק על ידו וישנם מצבים בהם המעביד, מפאת אופי הפעילות של עסקו ומידת היכרותו את עובדיו, כלל אינו מודע לכך שיש בנמצא שוני בין זהות זה שעובד בפועל לבין זה שעל שמו יוצא התלוש.

מה שברור הוא כי להתנהלות מסוג זה יש השלכות משפטיות הגובלות בחשיפה אזרחית ופלילית. למעשה הוצאת תלוש שכר על שמו של אדם שלא בפועל עבד בעסק הינה פעולה לא חוקית, אשר יש בה כדי לפגוע, בין השאר, בקופת הביטוח הלאומי. כך יוצא שאזרחים רבים המדווחים למוסד לביטוח לאומי כי הנם מובטלים ו/או חולים ו/או מושבתים ועוד, לא מהססים לעבוד במקום עבודה אחד או יותר ולבקש מהמעסיק להוציא את תלוש השכר על שם של משהו אחר. הם עושים כן משום שהם מבקשים ליהנות הן מההטבות של המשרד לביטוח לאומי והן מתלוש השכר. יתרה מזאת, לפעמים, אותם גורמים המבקשים מהמעסיק להוציא תלום שכר על שמו של מי שאינו עובד בארגון, גורמים לכך שאותו "עובד" רשום יתפטר בחלוף תקופת כשרות ובמקביל, יפנה לביטוח הלאומי לטובת קבלת דמי אבטלה, מענק לידה ו/או כל הטבה אחרת השמורה לאנשים שעבדו ממש ושלמו בגין עבודתם תשלום חודשי למוסד לביטוח לאומי. כך יוצא, כי כתוצאה מנכונות המעביד להוציא תלוש שכר על שמו של אדם אחד, הטבות ניתנות לגורמים לא מבוטחים, לכאלה שאינם זכאים לקבל את אותן הטבות, מה, שכאמור, גורע מקופת הביטוח הלאומי ופוגע בכרית הביטחון של כלל המבוטחים. 
כנגד תופעות שכאלה ודומות להן, המוסד לביטוח לאומי פועל. למוסד לביטוח לאומי נבחרת של עובדים וחוקרים מקצועיים בעלי ידע בתחום החקירות ולאלה סמכויות לחקור פרשות שכאלה. אותם גורמים, מטעם המוסד לביטוח לאומי, מוסמכים לפתוח בחקירה כנגד גורמים בעייתים, לזמן עובדים, לזמן צדדים שלישים, לחקור תחת אזהרה את המעסיק ו/או את מנהל חשבונות ו/או גורמים אחרים, הכול לטובת הוצאת הצדק אל האור. בהקשר זה חשוב להבין כי ההתנהלות של המוסד לביטוח לאומי נועדה לאסוף די ראיות ולבסס תשתית עובדתית אשר באמצעותה ובהישען עליה ניתן יהיה להגיש כתב אישום כנגד החשודים בביצוע העבירה ולדרוש השבה של הטבות וכספים לקופת המוסד לביטוח לאומי.

כאן בדיוק נכנסת בקיאות משרדנו לתמונה...

משרדנו, מורכב מעו"ד ורשויות מס אשר בעברם ייצגו גופים חוקרים מטעם המדינה ומשכך לנו הידע והניסיון בליווי נחקרים שכאלה, אל מול הגוף החוקר, הכל מתוך מטרה להביא לידי סיום הפרשה במינימום נזק ובמינימום עלות. משרדנו מודע לכך כי כניסה מוקדמת ככול שניתן שלנו לעניין וליווי משפטי הדוק שלנו את הנחקר חיוניים ביותר. משרדנו מודע לכך כי לחקירות שכאלה פוטנציאל התפתחות והסתבכות ומשכך יש בנמצא חשיבות מכרעת לעשות כל שניתן לטובת קבלת יעוץ וליווי משפטי כבר בשלבים הראשונים. משרדנו בקיא בהתנהלות מול הגופים החוקרים, מול הלשכות המשפטיות ומול בתי המשפט, כך שאנו נדע לבנות עבורך את האסטרטגיה המשפטית הנדרשת, לטובת צמצום הנזק. משכך, המלצתנו לך המעסיק היא לפנות אלינו מיד עם תחילה של ברור או חקירה מטעם המוסד לביטוח לאומי. טוב ונכון להגיע אלינו כמה שיותר מוקדם, אין מה לחכות ואם ניתן, נכון שתגיע אף בטרם נחקרת אתה, המעביד, לראשונה. כנחקר תחת אזהרה עומדות לזכותך שורה של זכויות ואנו כמתמחים בתחום נדאג לאכוף את הזכויות המגיעות לך, לשמור על האינטרסים שלך, להסביר לך את המיוחס ו/או את הפוטנציאל הגלום במהלך שכזה ובהתאם – לגבש עמך את הנדרש. הכול כמובן, יעשה על ידנו בחוקיות ובמגבלות הקבועות בחוק.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

4.5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חקירות מס והעלמת הכנסות: הגנה משפטית לפי סעיף 220

מאת: אלי דורון, עו"ד

מתי טעות בדיווח מס הופכת לחשד פלילי? המאמר החדש חושף כיצד מתנהלות חקירות מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, אילו טעויות עלולות להוביל ל־כתב אישום פלילי, ואיך ניתן לצמצם חשיפה למאסר, קנסות ורישום פלילי כבר בשלבי החקירה הראשונים. מה ההבדל בין טעות בתום לב לבין העלמת מס? מתי כדאי לשתוק בחקירה? איך פועלת ועדת הכופר? והאם תשלום המס יכול למנוע כתב אישום? המאמר מספק ניתוח עומק של מהלכי החקירה, טענות ההגנה, הליך השימוע והאסטרטגיות המשפטיות הקריטיות להתמודדות מול רשות המסים.

רשות המסים נגד משכירי דירות: מה השתנה ב־2026?

מאת: אלי דורון, עו"ד

רשות המסים כבר לא מחכה שתדווחו. מערכות AI, הצלבות מידע בינלאומיות ונתוני בנקים מחו"ל משנות לחלוטין את כללי המשחק עבור בעלי דירות, משכירי נכסים ומשקיעים. האם הכנסות משכירות שלא דווחו עלולות להוביל לחשיפה פלילית? מתי מסלול ה־10% הופך למלכודת מס? ואיך נוהל הגילוי מרצון של 2026 עשוי להיות ההזדמנות האחרונה להסדיר הכול לפני פתיחת חקירה?

אי הגשת דוחות למס הכנסה

מאת: אלי דורון, עו"ד

לא הגשת דוח למס הכנסה או למע״מ? בטוח שמדובר רק בטעות טכנית - או שכבר התחלת להיחשף להליך פלילי בלי לדעת? מתי איחור בדיווח הופך לכתב אישום? האם אפשר לעצור את זה בזמן - או שכבר מאוחר מדי? ומה באמת קובע אם תסיימי בקנס… או תעמדי מול סיכון של מאסר? במאמר הבא תגלי איך רשויות המס פועלות בשנת 2026, מהן הטעויות הקריטיות שרוב הנישומים עושים — ואיך פעולה נכונה ברגע הנכון יכולה לשנות את כל התמונה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.