פנייה קלה ומהירה
בית המשפט המחוזי קיבל תביעה על הפרת הסכם וקבע פיצוי בסך 1,145,799 ₪ לטובת חברת ביממד בע"מ שיוצגה על ידי עורך הדין אסף גרשגורן מפירמת עורכי הדין דורון טיקוצקי קנטור גוטמן ועמית גרוס.
חברה ישראלית, ביממד בע"מ, העוסקת בפיתוח מערכות רפואיות (להלן: "ביממד"), התקשרה בהסכם עם חברה יצרנית טיוואנית (Iei Technology Corp) העוסקת בייצור, פיתוח ושיווק של מערכות מחשוב (להלן: "חברה זרה") ועם חברה ישראלית גדולה וידועה (אדקו טכנולוגיות 1993 בע"מ) העוסקת בתחום אספקת מערכות מחשוב תעשייתיות וצבאיות והפצת חומרה בישראל (להלן: "אדקו") על מנת שאלו ייצרו עבורה מכשיר אולטרה סאונד המאפשר אבחון וניטור של צפיפות עצם במטרה לגלות ולטפל במחלת האוסטאופורוזיס. מדובר בייצור שני דגמים: נייח - המיועד לשימוש במרפאות ובבתי חולים וניד - המאפשר טיפול בבית החולה.
לאחר שהחל שלב הפיתוח, חזרו בהן אדקו והחברה הזרה מהסיכומים המסחריים שהוסכמו ודרשו לשנותם בטענה לאי כדאיות העסקה עבורן. במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט כי דרישה לשינוי תנאים מסחריים במהלך חיי פרויקט, תוך איום כי בסירוב לקבלם יופסק הפרויקט, מהווה למעשה "הודעת ביטול מותנית" וככזו הינה הודעת ביטול חד-משמעית והפרה מהותית של תנאי ההסכם.
לעניין פסיקת הנזק, קבע בית המשפט כי במצבים בהם קשה להעריך את הנזק (שכן העסקה לא יצאה אל הפועל ולא יוצרו ונמכרו המוצרים), יש מקום לריכוך התנאים להוכחת הנזק ולנקוט בגישה מקלה והנפגע יכול להסתפק בהערכה מקורבת של שיעור ההפסד שנגרם לו.
>> זקוקים לייעוץ משפטי של עורך דין לענייני חברות? לחצו כאן.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם ישראל נמצאת בעיצומו של משבר חוקתי חסר תקדים? בין הרפורמה המשפטית, הוועדה לבחירת שופטים, משבר הגיוס והעימות המתמשך בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון – שנת 2026 עשויה להיזכר כאחת השנים המשמעותיות ביותר בתולדות המשפט הישראלי. במאמר מקיף מנתח עו"ד אלי דורון את מוקדי העימות המרכזיים, את השלכותיהם על הדמוקרטיה, הכלכלה ושלטון החוק, ואת השאלה האם ישראל מתקרבת לנקודת הכרעה חוקתית.
האם ניתן לקבל פיצוי מהמדינה גם ללא נזק גופני? האם עוגמת נפש, חרדה ופגיעה נפשית מזכות בפיצוי? במאמר מקיף אנו מנתחים את הלכת גורדון – פסק הדין ששינה את דיני הקיןנזי בישראל, הרחיב את אחריות הציבוריות והכיר בזכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני. לצד זאת נס את המגמות העדכניות בפסיקת בית המשפט העליון בשנת 2026 ואת גבולות האחריות של המדינה והציבור
חתמתם על חוזה דירה ומתחרטים? האם באמת אפשר לבטל הסכם מכר מקרקעין אחרי החתימה? מתי מדובר ב־הטעיה, הפרה יסודית או ליקויים נסתרים -ומתי בית המשפט דווקא יכפה את העסקה? האם מוכר חייב לחשוף חריגות בנייה ורטיבויות? ומה קורה כשקונה לא מצליח לקבל משכנתא? המאמר החדש מנתח לעומק את דיני ביטול חוזי נדל״ן, הפיצויים, עוגמת הנפש, הפיצוי המוסכם, סוגיית השיהוי וההבדל הדרמטי בין עסקאות מקרקעין לבין עסקאות צרכניות רגילות.
חיפוש 
סגור 
