על פי ההגדרה לעניין תושבות בפקודת מס הכנסה, ניתן להיכנס להגדרת "תושב" גם מבלי לבחון מבחינה מהותית האם מרכז חייו של אדם נמצא בארץ, לרבות אי בחינת הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות.
הפקודה קובעת שתי חלופות אשר ידונו להלן -
חלופה ראשונה: על פי החלופה הראשונה די לו לאדם שישהה במרבית ימי השנה בישראל, קרי, לפחות 183 ימים במהלך שנת מס (כלומר שנה קלנדארית: YY/1/1 – YY/12 /31), על מנת שיחשב כתושב לצורך מיסוי. ההנחה בבסיס חזקה זו היא כי אדם השוהה רוב הימים בשנת מס מסוימת בישראל, הרי שמרכז חיוו באותה שנת מס הוא בישראל. נדגיש כי לעניין החזקות "יום" הנו לרבות חלק מיום.
חלופה שנייה: על פי החלופה השנייה למבחן הטכני, היה ושהה אדם בישראל בשלוש שנות המס שחלפו (כולל השנה הנבחנת) לפחות 425 ימים ומתוכם לפחות 30 ימים בשנת המס הנבחנת - חזקה כי אותו אדם הינו תושב ישראל לצורכי מס.
הרעיון הוא כי שהייה מינימאלית בשנת המס הנבחנת (30 ימים), המתווספת לשהייה ארוכה בשנתיים שקדמו לה (395 יום), מגבשת, להבנת המחוקק, מעיין "מסה קריטית" של ימי שהייה בישראל, המעידה כי מרכז חייו של הנישום הינו בישראל בשנת המס הנבחנת. יודגש, כי החזקות הנ"ל הנן חזקות חיוביות, חד כיווניות, היינו, יש בקיומן להצביע על היות מרכז החיים של היחיד בישראל, אך יחד עם זאת, שעה שאין מתקיימת תשתית עובדתית להוכחת החזקות אין להחזיק את הנישום כמי שאיננו תושב ישראל (נציין כי זוהי אף עמדת שלטונות המס). גם היחיד וגם פקיד השומה בישראל רשאים לסתור החזקות הללו. כן יובהר, מקום בו לא מתקיימות החזקות ישמש המבחן המהותי, מבחן מרכז החיים, כמבחן הבלעדי לקביעת מקום המושב.
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות.
במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\
האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל?
מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל?
האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת?
ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים?
המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות.
טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?