פנייה קלה ומהירה
רווח הון נוצר בעת מכירת המקור אשר מניב את ההכנסה, עם זאת האבחנה בין הכנסה הונית להכנסה פירותית אינה תמיד ברורה וקלה. מקובל לדמות הכנסה פירותית להכנסה הנובעת ממכירת הפירות הגדלים על העץ בעוד הכנסה הונית היא זו שנובעת ממכירת העץ עצמו. על מנת שניתן יהיה לסווג את התמורה כרווח הון, עלינו לתור תחילה אחר הנכס. במאמר זה נתייחס לבחינתו של הידע הגלום בייצור המוצר או לחילופין זכויות קניין רוחני כלשהן הקשורות במוצר ובכלל זה הזכויות לרישום הפטנט במוצר.
בפסק דין בנימין רוזנברג נדרש בית המשפט לשאלת סיווגו של תקבול ממכירת ידע, בקובעו כי שאלת סיווג התקבול כהכנסה פרותית או כהכנסה הונית תיקבע עפ"י התשובה לשאלה: "אם בעל הידע מכר אותו ונפרד ממנו או אם שמר לעצמו זכות מקבילה לשימוש בידע או להעמידו גם לרשות אחרים". בפסק דין מ.אל-על דובר היה בפועל שהתמחה בייצור מזרונים אשר העביר ידע לחברה מסוימת, אך במקביל שמר לעצמו את הזכות להמשיך ולהשתמש בידע בעצמו. ביהמ"ש קבע, כי מדובר בהכנסה עסקית רגילה הואיל והנישום לא נפרד מהידע שלו, עובדה המאפשרת לו בעתיד לעשות בידע שימוש נוסף באופן עצמאי. ברי, כי בסיטואציה זו לא מדובר במכירה של "העץ", כלומר מקור ההכנסה, אלא במכירה של הפירות, היות והמקור הכלכלי של הנישום (הידע) הינו מקור קיים ושריר, הניתן לשימוש אף לאחר המכירה.
לאור האמור, הכנסה כתוצאה מהעברת ידע לאחר ניתנת לסיווג כהכנסה הונית, במידה ובעל הידע מגביל בהסכם ההעברה את הזכות שלו להשתמש בידע או להעבירו לאחר למשך כל תקופת חיי הידע ונפרד ממנו לצמיתות מבלי יכולת להשתמש בו או להעמידו לאחר למטרות עסקיות/כלכליות. נוסיף ונציין עוד, כי סעיף 89(ג) לפקודה קובע מפורשות, כי עסקה העשויה להתחייב הן לפי פרק ב' (הכנסה פירותית) והן לפי פרק ה' (הכנסה הונית), תחויב במס רק לפי פרק ב', ובענייננו: תחויב במס כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה ולחילופין תחויב במס כהכנסה מתמלוגים לפי סעיף 2(7) לפקודה.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
מנכים שיקים? רשות המיסים מבהירה את עמדתה בנושא המע"מ. לפי נייר עמדה 09/2026, ניכיון שיקים אינו הלוואה אלא עסקת מכר החייבת במע"מ, כאשר החיוב מחושב על עמלת הניכיון. מה המשמעות לגופים מנכים, לעסקים ולמוסדות כספיים?
קיבלתם מתנה מחו"ל? ככלל, מתנה אמיתית אינה חייבת במס בישראל, אך העברת כספים, נכסים או קריפטו עלולה לעורר שאלות מצד הבנק ורשות המסים. מה חשוב לבדוק ואילו מסמכים כדאי להכין מראש?
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
חיפוש 
סגור 
