מאת:

על פי מחקר של הבנק העולמי לגבי ישראל בשנים 1999-2007 עמד שיעורה הממוצע של הכלכלה השחורה בישראל על כ-22% מהתמ"ג, כאשר המשמעות הנה אובדן שנתי של הכנסות ממסים בהיקף של כ-40-50 מיליארד ₪.

 

במטרה להילחם ב-"הון השחור", בשנת 2013 החליטה הממשלה על הקמת ועדת לוקר שבחנה את הבעיות הנובעות מהשימוש בכסף מזומן, לרבות שיקים, וזו המליצה להגביל את השימוש בהם ולהגביר את השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. על סמך המלצות ועדת לוקר, עבר בקריאה שלישית ביום 18.3.18 החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018, המגביל את סכום העסקאות שניתן לבצע בכסף מזומן או בשיק. להלן נסקור את עיקרי החוק, אשר ייכנס לתוקף החל מיום 1.1.2019:

 

הגבלת השימוש במזומן

החוק מגדיר "תשלום במזומן" כדלקמן:
"תשלום במזומן" – סכום המשולם או הניתן במזומן, לפי העניין, למעט סכום הנמוך מבין אלה:
(1) סכום בשיעור של 10% ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה או מסכום ההלוואה, לפי העניין;
(2) הסכום הנקוב בפרט (1) או (2) לתוספת הראשונה, לפי העניין (11,000 ₪ או 50,000 ₪);

 

סעיף 2 לחוק קובע מגבלות על שימוש במזומן, כדלקמן:

- לא ייתן עוסק (מי שמוכר נכס או נותן שירות במהליך עסקיו, לרבות מלכ"ר) ולא יקבל תשלום במזומן בעבור עסקה במסגרת עסקו, אם מחיר העסקה עולה על 11,000 ₪
- לא יקבל אדם שאינו עוסק תשלום במזומן בעבור עסקה ולא ייתן לאדם אחר שאינו עוסק תשלום במזומן בעבור עסקה, אם מחיר העסקה עולה על 50,000 ₪.
- לא ייתן אדם שאינו עוסק תשלום במזומן לעוסק בעבור עסקה במסגרת עסקו של העוסק, אם מחיר העסקה עולה על 11,000 ₪.
- בכל תשלום שכר עבודה, מתן תרומה, הענקת מתנה או מתן הלוואה, שערכו עולה על 11,000 ₪, תשלום במזומן יהיה אסור.
- לא יקבל עוסק תשלום במזומן מתייר בעבור עסקה במסגרת עסקו, ולא ייתן תייר לעוסק תשלום במזומן בעבור עסקה במסגרת עסקו של העוסק, אם מחיר העסקה עולה על 55,000 ₪.
- אסור יהיה לעורך דין או רואה חשבון במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח, לקבל סכום במזומן העולה על על 11,000 ₪ או 50,000 ₪, לפי העניין.
- לא יתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה, אם הסכום עולה על 11,000 ₪. איסור זה לא יחול לגבי הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח.
- לא יתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן כמתנה, אם הסכום עולה על 50,000 ₪.
 

ההגבלות דלעיל לא יחולו על תשלום במזומן בין קרובי משפחה, למעט שכר עבודה ("קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו). לאחר שנה מיום כניסת החוק לתוקף, יהיה רשאי שר האוצר לבחון את שינוי הסכומים האמורים מ-11,000 ₪ ל-6,000 ₪ (לגבי עוסקים), ומ-50,000 ₪ ל-15,000 ₪ (לגבי מי שאינם עוסקים), למעט תשלום של אדם שאינו עוסק בעד רכישת כלי רכב שייוותר 50,000 ₪.

 

הגבלת השימוש בשקים והיסבם

למרות ששימוש בשיקים מעניקים מענה לצרכים עסקיים כגון: תשלומים דחויים מחוץ למסגרת האשראי של הלקוח, פריסת תשלומים לחלקים בלתי שווים במרווחי זמן בלתי שווים, מתן בטחונות כנגד אשראי וכיו"ב, קובע סעיף 4 לחוק מגבלות על שימוש בשיקים והיסבם, כדלקמן:

- איסור לתת או לקבל שיק ללא ששם מקבל התשלום נקוב בשיק כנפרע או כנסב,
בכל סכום שהוא (לגבי תשלום לעוסק או ע"י עוסק) או בסכום העולה על 5,000 ₪ (לגבי תשלום לאדם שאינו עוסק או ע"י אדם שאינו עוסק).
- איסור לתת או לקבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בו.
- לבנק יהיה אסור לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו ("שיק פתוח"), או שיק מוסב שעולה על 10,000 ₪ אם הוא הוסב יותר מפעם אחת או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.
- לאחר שנה מיום כניסת החוק לתוקף, תוטל חובה על שר האוצר לבחון האם לאסור לחלוטין על פרעונו של שיק מוסב בכל סכום שהוא.
(למעט אם ההיסב הוא לגוף פיננסי מפוקח, לשם פרעון השיק).

 

הענישה

על עוסק שיפר את המגבלות החלות עליו על פי החוק יוטלו עיצומים כספיים (בכפוף לזכות טיעון וזכות ערעור),
ועל מי שאינו עוסק שיפר את אותן המגבלות יוטלו קנסות פליליים.

 

לדעתנו, חוק הגבלת השימוש במזומן במתכונת הנוכחית טומן בחובו בעיות שונות כגון: ייקור עלויות וגלגול הוצאות על הציבור, חשש לפגיעה באפיקי אשראי ובמיוחד אשראי חוץ-בנקאי, יצירת אמצעי תשלום אלטרנטיביים וביצוע פעולות חוקיות באופן אנונימי, פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ובאוכלוסיות שאינן מעוניינות לעבוד עם בנקים או עם כרטיסי אשראי ועוד. אנו מאמינים כי לאחר שייכנס החוק לתוקף, ייעשו שינויים בחוק לטובת התאמתו למציאות כלכלית שהנה בלתי נמנעת, וזאת בפרט לאור החשיפה הפלילית בה מצוי כיום כל אזרח שאינו פועל בהתאם להוראות חוק זה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חוק התייעלות כלכלית - שינויים דרמטיים במיסוי רווחים בלתי מחולקים+

מאת: אלי דורון, עו"ד

ביום 31.12.24 עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית, במסגרתו אושר תיקון 277 לפקודת מס הכנסה. תיקון זה קובע שינויים תקדימיים במספר סוגיות, להן השפעה מהותית על מיסוי חברות מעטים וחברות ארנק. במאמר זה נסקור את סעיפים 81א' – 81ו' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961 אשר התווספו במסגרת תיקון 277 לפקודה, ומטילים למעשה מיסוי נוסף וחדש על רווחים לא מחולקים בחברות מעטים.

מהן “הוצאות עודפות” בחברה ומה משמעותן הפיסקלית?

מאת: אלי דורון, עו"ד

גם חברות אשר אינן מקיימות את כל התנאים יכולות להיות זכאיות להכרה מלאה של ההוצאות. התנהלות נכונה מראש, תכנון מוקדם של ההוצאות, שמירת אסמכתאות מזמן אמת, הפרדה בין ההוצאות הפרטיות לעסקיות והתייעצות עם מומחים יכולות לחסוך תשלומי מיסים משמעותיים בגין הוצאות עודפות.

ייצוג ע"י עורך דין שהוא גם רו"ח וגם יוצא רשויות המס במחלוקות מול רשויות המס

מאת: אלי דורון, עו"ד

מחלוקת מול רשות המסים דורשת ייצוג מקצועי, מדויק ואסטרטגי. עורך דין שהוא גם רו”ח או יועץ מס מביא איתו שילוב ייחודי של ידע משפטי, חשבונאי ומעשי, יחד עם יכולת ניהול הליך משפטי מקצועי ומוגן בחיסיון עו”ד-לקוח.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.