האם רכישת רשימות לידים היא הוצאה המוכרת בניכוי?
מאת: אלי דורון, עו"ד
בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין חברת נטו משווקים פיננסיים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ על ידי משרדנו הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי.
שנת 2017 הסתיימה לפני ימים ספורים ועמה הסתיים גם המועד להשבת יתרות כספים אותם חייבים בעלי מניות לחברה שבבעלותם ("חו"ז בעלים") שהופיעו במאזן ליום 31/12/16, בהתאם לתיקון 235 לפקודת מס הכנסה. נישומים רבים שלא סילקו את יתרות החו"ז ליום 31/12/16 עד לסוף שנת 2017 מוצאים עצמם כעת חשופים לחיוב במס אותו עליהם להסדיר.
כזכור, במסגרת תיקון 235 לפקודה, אשר נכנס לתוקף ביום 1/1/2017, התווסף סעיף 3(ט1)(1) לפקודה אשר הביא לשינוי מהותי ולרפורמה של ממש בעניין חו"ז בעלים. מטרתו של התיקון בהסדרת אופן טיפול המיסוי במשיכות כספים מהחברה על ידי בעל המניות המהותי בחברה ו/או בהעמדת נכס של החברה לשימושו של בעל המניות המהותי.
במאמר זה נסקור את עיקרי הוראות חוזר מס הכנסה 7/2017 בנושא: "סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי בעל מניות מהותי בשל משיכה מחברה" (להלן: "החוזר") שנועד לפרט את הדין שנקבע בסעיף 3(ט1) לפקודה, לרבות בנוגע להוראות התחולה והתחילה השונות שנקבעו בו.
התיקון קובע הוראות חדשות בעניין "משיכה של כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי". יש לשים לב כי ההגדרה של "משיכת של כספים מחברה" הינה הגדרה רחבה אשר כוללת אף הלוואות, חובות והשאלות. יש לשים לב שגם העמדה של נכס של החברה לשימושו של בעל מניות נחשבת "כמשיכה מחברה".
כך למשל, במידה ויש בבעלות החברה דירה שעיקר השימוש בה נעשה על ידי בעל מניות מהותי, דירה זו תחשב כנכס. כך הוא הדין גם באשר לחפצי אומנות, תכשיטים, כלי שיט וכלי טיס. בנוסף, יראו כמשיכה מחברה, גם מצב בו בעל המניות משך את הכספים מחברת בת/אחות של חברת המקור. כמו כן, הלוואה מחברה, לשותפות, בה שותף בעל המניות המהותי בחברה המלווה, תחשב גם היא למשיכה בעקיפין.
יחד עם זאת, הלוואה שניתנה לחברה שאינה תאגיד שקוף (לדוגמא חברה משפחתית כהגדרתה בס' 64 לפקודה) ובלבד שלא כל בעלי מניותיה הן חברות החייבות במס לפי סעיף 126(א) לפקודה וההלוואה משמשת לתכלית כלכלית בחברה מקבלת ההלוואה, לא תחשב כמשיכה בעקיפין. יש לשים לב כי הקלה מתייחסת רק למקרה בו מדובר בהלוואה ולא בכל משיכה.
כך למשל משיכת כספים ללא הסכם הלוואה, ללא קביעת שיעורי ריבית, ללא קביעת מועדי תשלום ריבית וקרן וללא מתן בטחונות על ידי הלווה לא תחשב כהלוואה לעניין ההקלה! (נפנה בעניין זה לפסיקה שקדמה לתיקון: ע"א 90/2546 רמי לב נגד פ"ש חיפה; ע"א 03/10398 עמי חזן נגד פ"ש נתניה). כמו כן, ההלוואה תחשב כמשמשת לתכלית כלכלית אם מדובר בהלוואה המשמשת את החברה לצרכיה ולא לצרכיו של בעל המניות בה.
עוד קובע התיקון לפקודת מס הכנסה, כי הוא לא יחול על משיכות או העמדות לשימוש, שקרן המשיכה נחשבה להכנסה שחויבה במלוא המס בידי בעל המניות טרם מועד החיוב. לדוגמא, משכורת שמשך בעל המניות מהחברה וחויבה במס בידיו לפני מועד החיוב.
כמו כן משיכה מחברה שהיא חברה משפחתית מיום היווסדה לא תחשב כמשיכה במידה ומקור המשיכה ברווחים שמוסו בידי הנישום המייצג ואילו היו מחולקים כדיבידנד היו חלות הוראות סעיף 64א(א)(1) לפקודה. בנוסף, התיקון לא יחול על משיכות של כספים מחברה, אם סכום משיכות הכספים המצטבר מאותה חברה לא עלה ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלפניה על 100,000 ₪. יובהר, כי על משיכות כאמור יחול הדין החל על משיכות בעלים כפי שהיה לפני כניסתו לתוקף של התיקון האמור. עם זאת, במקרים בהם עלה סכום המשיכה כאמור לעיל על 100,000 ₪, יראו את כל סכום המשיכה כמשיכת כספים.
עניין מהותי נוסף העולה מהתיקון נוגע "למועד החיוב". מועד אירוע המס בידי בעל המניות, לגבי משיכה של כספים מחברה, יחול בתום שנת המס שלאחר שנת המס בה נמשכו הכספים.
כך לדוגמא, משיכה במהלך שנת 2017 שלא הושבה לחברה עד לתאריך 31/12/18, תחויב במס בתאריך 31/12/18. לגבי העמדת נכס של החברה לשימוש בעל המניות יחול מועד החיוב בתום אותה שנה שבה הועמד הנכס לשימושו של בעל המניות, ובתום כל שנה לאחר מכן עד למועד בו הושב הנכס לחברה. על פי התיקון, הכנסה ממשיכה מחברה על ידי בעל מניותיה, תסווג באופן הבא:
עוד מגדיר ומתייחס התיקון למצב בו נעשתה משיכה אך זו הוחזרה לחברה ונמשכה מחדש. במצב כזה, כספים שנמשכו או נכסים שהועמדו לשימוש בעל המניות והושבו לשימוש החברה עד למועד החיוב, לא יחויבו במס במועד החיוב, ובלבד שהכספים שהושבו לא נמשכו שוב מחדש בתוך שנתיים מהמועד בו הושבו, או שהנכס שהושב לשימוש החברה לא הועמד שוב לשימושו של בעל המניות בתוך שלוש שנים מהמועד בו הושב לשימוש החברה.
נמשכו הכספים שוב מחדש או הועמד הנכס לשימוש בעל המניות מחדש בתוך התקופות האמורות - יראו את הכספים ו/או את הנכס כאילו מעולם לא הושבו ואירוע המס ייגזר מתאריך המשיכה המקורי או העמדת הנכס לראשונה לשימוש בעל המניות לפי העניין.
את אופן חישוב סכום ההכנסה ממשיכה מחברה החייב במס בידי בעל המניות במועד החיוב, יש לערוך כדלקמן:
לגבי העמדת נכס לשימוש בעל מניות, קובע התיקון את הכללים הבאים:
עניין נוסף אותו מגדיר התיקון, הינו - זקיפת הכנסה בגין "שווי שימוש" במשיכה. התיקון קובע כי אדם שקיבל הלוואה בלא ריבית או בריבית בשיעור נמוך משיעור הריבית שקבע לעניין זה שר האוצר, יראו את הפרש הריבית כהכנסת עבודה, הכנסה מעסק או הכנסה מריבית, בהתאם לסע' 3(ט) לפקודה. כלומר, סעיף 3(ט) לתיקון, קובע את סכום "שווי השימוש" שיש לחייב את בעל המניות שביצע את המשיכה, ואילו סעיף 3(ט1) לתיקון ממסה את סכום המשיכה עצמה.
בחוזר ניתן למצוא הבהרות ודוגמאות נוספות באשר לעמדת פקיד השומה לעניין אופן המיסוי של "משיכות מחברה" על פי התיקון. על אף שככלל, הוראות החוזר אינן מחייבות את הנישום, מומלץ לנישום אשר קיימת בידיו "משיכה מחברה" ברת מיסוי על פי התיקון, לתת דעתו לעמדת רשות המיסוי, כפי שזו משתקפת מהחוזר.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054