15/12/2016
מאמר זה עוסק בהצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת על ידי חברי הכנסת חיים אורון, אילן גילאון וניצן הורוביץ, שעיקרה מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים מעל גיל 67 אשר תיקו מתנהל בהוצאה לפועל במשך חמש שנים לפחות והוכרז עליו כי הוא מוגבל באמצעים.
ההפטר יינתן מן הטעם כי אין בניהול ההליכים כנגד החייב כדי להביא תועלת לנושים. בהצעת חוק זו קיימת התנגשות בין זכויות הזוכה (האדם או החברה אשר החייב חב להם כסף) אל מול זכויות החייב. האיזון הרגיש בין זכויות אלו הוא אשר צריך להיבחן במסגרת החלטת רשם ההוצאה לפועל בקובעו כי חייב מוגבל באמצעים יקבל צו הפטר הפוטר את החייב מחיוביו.
ראוי להדגיש, כמוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק, כי המדובר בקביעת אפשרות להפטר חייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל. וזאת בדומה למנגנון הקיים למתן צו הפטר לחייב בפשיטת רגל. נוסח הסעיף המוצע בהצעת החוק הינו: 69ג'(ד) - "רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע על פי בקשת החייב שגילו למעלה משישים ושבע שנים, תיקו מתנהל בהוצאה לפועל במשך חמש שנים לפחות והוכרז עליו כי הוא חייב מוגבל באמצעים, כי יינתן לו הפטר מהטעם שאין בניהול ההליכים נגדו כדי להביא תועלת לנושים".
אם כן, מהם התנאים הנדרשים לצורך הפטר שכזה?
1. בקשת החייב - על החייב להגיש בקשתו לידי רשם ההוצאה לפועל.
2. גיל החייב - גיל החייב למעלה 67.
3. משך ניהול הליכים - על מנת לקבל הפטר, נדרש כי כנגד החייב ינוהלו הליכים במשך 5 שנים לפחות.
4. חייב מוגבל באמצעים - הוכרז על החייב כי הוא מוגבל באמצעים.
5. הטעם להפטר - אין בניהול ההליכים כדי להביא תועלת לנושים.
התנאי האחרון, הטעם להפטר, מופיע כבר כיום בפקודת ההוצאה לפועל בסעיף 18ה' כחלק מהתנאים לקבלת הפטר לחייב במעמד ההכרזה על פשיטת רגל. לפיכך לצורך הבנת אותו הטעם ניתן להקיש מסעיף זה. שכן, על פי דברי ההסבר להצעת החוק, נועדה הצעת החוק על מנת לאפשר הזדמנות שווה לשני סוגי החייבים.
פירוש הטעם:
פש"ר (מחוזי יר') 1065/04 בוזגלו עידית נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(4), 12243 , 12244 (2005):
"בעקרון, ניתן ליתן צו הפטר מיד עם מתן צו הכינוס וההכרזה (שיטת 'הדלת המסתובבת'), זאת כאשר על פניו ברורים נסיבות הגשת הבקשה, וקיום או אי קיום נכסים הניתנים למימוש. זהו הרציונאל שעומד בבסיס סעיף 18 ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"מ -1980 (להלן: הפקודה), הקובע:
"בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל, ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי אחת מאלה:
(1)...
(2)...
(3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל ינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים,ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס...".
מטרת תיקון זה הייתה בין השאר, כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת החוק:
"... מצד אחד, ליצור שוויון בין הנושים בחלוקת נכסיו של פושט הרגל ומצד שני, ליישם את עקרון ההפטר הגלום בפקודה שביסודו התפיסה שפושטי רגל זכאים, לעיתים, גם לפתיחת דף חדש בחייהם, ובלבד שלא הונו את נושיהם... מטרת ההצעה הנוכחית היא לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי לפתוח דף חדש בחייו וזאת בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בעצמם בהליכי פשיטת רגל, אף אם ברשותם נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים כלל... יש מקום גם ליתן הפטר לחייב תוך תקופה שתקבע וזאת במטרה להתמודד עם חייבים שאין להם כל נכסים או שהינם מובטלים..."
בהמשך פסק הדין בו הוכרזה המבקשת פושטת רגל קבע בית המשפט: "אשר למתן צו הפטר, אני סבור שטרם הגיעה השעה לכך, ויש עדיין לבדוק את הוכחות החוב ולבחון את אפשרות מימוש נכסי החייבת. משיעשה הדבר, אשוב לדון בבקשה."
מתן הפטר במסגרת הכרזת פשיטת רגל
בהחלטה זו ניתן לראות כי בית המשפט הדן במתן הפטר במסגרת הכרזת פשיטת רגל (וזאת בשונה מן המצב המוצע בהצעת החוק אשר לפיה ידון מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים רשם ההוצאה לפועל) מתנה, כנהוג, את מתן ההפטר בכך שאכן יוכח לו כי המבקשת מיצתה את כל יכולותיה להשיב את חובה, שהרי ההפטר ניתן מהטעם שאין בניהול ההליכים נגדו כדי להביא תועלת לנושים. אותה התועלת היא התשלום אשר משלם חייב לנושיו, כפי שניתן לראות בפסיקת בית המשפט להלן, כאשר התשלום הינו מזערי וכי שיעור החוב ישולם בעוד שנים רבות, יש בכך כדי לאפשר לחייב לפתוח "דף חדש" כהגדרת בית המשפט. דבר זה מתבטא דרך הרציונאל מאחורי אותו הטעם בהקשר של חייב:
רע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2), 810 , 813-814 (2004)
"השיקולים המופיעים בסעיף 18ה לפקודה, נגזרים משתי התכליות העומדות בבסיס הליכי פשיטת הרגל: האחת, עניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות, והאחרת עניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש", לאחר שיופטר מחובותיו (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נז(4) 197. להלן: עניין בנבנישתי). בעקבות תיקון מספר 3 לפקודה, משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה בחייב. טרם התיקון, היה בעובדה שהכרזה על פשיטת רגל לא תועיל לנושים, כדי להוות עילה עצמאית לדחיית בקשתו של חייב. התיקון מתווה גישה שונה, ועל פיו לא זו בלבד שבית המשפט יכול לקבל את הבקשה, אף אם פשיטת הרגל לא תועיל לנושים, אלא שהוא רשאי להורות כי "מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר" (סעיף 18ה(א)(3) לפקודה), וזאת על מנת לאפשר לחייב "לפתוח דף חדש" בחייו בהקדם, ומשום שממילא לא יהיה בהליכי פשיטת הרגל מזור לנושים. עם זאת, על פי הקבוע בסעיף, חוסר תום לב בהגשת הבקשה, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או האפשרות שהחייב יכול לפרוע את חובותיו, מהווים עילה לדחיית הבקשה."
בר"ע (מחוזי חי') 1808/07 שפושניק גיא נ' שפושניק שרית, תק-מח 2007(2)
"עתה תשאל השאלה, האם העובדה שלא נקבעה בחוק תקרת זמן לפרעון כל חובותיו של מי שאינו מסוגל לפרוע את חובותיו בתוך אחת מהתקופות הנקובות בסעיף 69ג' לחוק ההוצאה לפועל, פירושה, כי ניתן יהיה לנהל את תיקיו של החייב בלשכת ההוצאה לפועל משך שנים רבות, ובמקרים רבים בהם נתקלתי, למשך תקופה העולה על 120 שנות חייו של אדם... הבעיה העיקרית מתעוררת עם חייבים חסרי רכוש וחסרי יכולת כספית, ודווקא הם אלה שיכולים להפיק תועלת מהליכי פשיטת הרגל, שכן במקרים מסויימים יכולים הם לקבל הפטר מחובותיהם מייד עם הכרזתם כפושטי רגל (וראה סעיף 18ה(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980)".
ניתן לראות כי גם לאספקט הזמן הרב של התנהלות ההליכים יש חשיבות בקביעה האם לפטור אדם מחובותיו, שכן גם לפי דברי ההסבר להצעת החוק ומתוך היגיון בריא, חייב אשר הוכרז מוגבל באמצעים והוא בקושי מרוויח למחייתו הבסיסית, מאבד את המוטיבציה לשקם את עצמו ואינו מסוגל לחזור לאורח חיים תקין. כמו כן, בית המשפט כבר עמד על מהותו של חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 3), התשנ"ו-1996, ס"ח התשנ"ו 60, אשר במסגרתו נחקק אותו סעיף 18ה(3) לפקודת פשיטת הרגל:
בר"ע (מחוזי ת"א) 20311/99 יוסף קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 99(2), 65535 (1999)
"תכלית החקיקה של תיקון זה נועדה לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייבים לפתוח דף חדש בחייהם, בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בעצמם בהליכי פשיטת רגל, אף אם ברשותם נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים בכלל. כן נועד התיקון להקל על יחידים להגיע להסדר עם נושיהם מבלי להפעיל הליכי פשיטת רגל במלואם. המחוקק בקש למנוע את ניצול הליכי פשיטת רגל לרעה מצידם של החייבים, ולכן מאפשרת הפקודה לבצע חקירה מקיפה על החייב ונכסיו, וכן ניתן להטיל עליו הגבלות לעניין כושרו להתחייב בשמו ובשם אחרים. התיקונים שהוכנסו לפקודה הם כלליים ונועדו לאזן בין הרצון לסייע לחייבים שנקלעו לחדלות פירעון (ובעיקר לאלה שבידם נכסים מעטים בלבד או שהם חסרי נכסים) לבין אינטרסים לגיטימיים של הנושים לפירעון חובותיהם, ובעיקר כדי למנוע ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל (ה"ח התשנ"ד 498). לפי סעיף 18 המתוקן לפקודה פתח המחוקק פתח רחב יותר מזה שהיה בעבר, לשם כניסה אל הליכי פשיטת הרגל, וקבע כי כונס הנכסים הרשמי יקיים הליכי חקירה מקיפה בענייניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס לצורך הגשת חוות דעת לבית המשפט בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב ופרטים נוספים הקבועים בסעיף 18ד' לפקודה."
על חשבון חובות הנושים
אולם חשוב להדגיש כי מתן הפטר לחייב אינו דבר שבית המשפט מקל בו ראש, הטעם לכך הוא שמתן ההפטר בא למעשה על חשבון חובות הנושים. לפיכך, סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל מסייג מתן הפטר מנימוקים כגון: חוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, אי ניהול ספרים תקין 3 שנים לפני ההכרזה, נטל התחייבויות בידיעה שהוא חסר יכולת לפרוע אותן, לא "תירץ" (במילות החוק עצמו) באופן המניח את הדעת מדוע היה לו הפסד, המבקש תרם או גרם לפשיטת רגלו, גרם לנושיו הוצאה מיותרת לגביית חוב מוצדק, ביצע העדפת נושים 3 חודשים לפני ההכרזה לנושה שאינו כשורה, הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו לצו הכינוס, אשם במרמה או הפרת נאמנות במרמה.
לסיכום, מטרת התיקון היא להשוות את האפשרות לקבלת הפטר בין חייב מוגבל באמצעים לבין חייב בפשיטת רגל. תיקון זה מבטא את הרציונאל המובע בהצעת החוק ולפיו: "מוצע לתקן את המצב הנהוג כיום, ולאפשר הזדמנות שווה לשני סוגי החייבים שצוינו לעיל, וזאת מתוך סולידריות חברתית כדי שתינתן להם ההזדמנות לחזור למעגל חיים תקין ומכובד".
חיפוש 
סגור 
