לאחרונה מגיעים אליי ישראלים המעבירים את כספם הדיגיטלי לבנקים בעולם, מה שבהחלט מובן - אלה מבינים כי מסוכן להחזיק את המטבעות בארנק הפרטי שלהם ותחת זאת מעדיפים הם להעביר את הכסף לבנק המכיר במטבעות ומאפשר להם לבצע פעולות המרה ולהחזיק מטבעות ממינים וסוגים שונים, לרבות פיאט, באותו בנק ממש.
הבעיה מתעוררת שעה בה הבנק קובע כי אוחזים לא יכולים לבצע העברה של אותו כסף לחשבון הקריפטו שלהם בבנק הישר מהארנק שבבעלותם וכי עליהם תחילה למכור את המטבעות ובו במקום לרכוש מטבעות חדשים מהבנק, אותם הם יפקידו בחשבונות הבנק אשר נפתחו עבורם. כך יוצא שישראלים האוחזים בכמות גדולה של מטבעות דיגיטליים והמבקשים להעבירם לחזקת בנק שישמור על אותם מטבעות, נאלצים למכור את המטבעות ומיד אחר כך מבצעים רכישות בבנק בו הם פתחו את החשבון.
מהלך מסוג זה, יש לקחות בחשבון, עלול להיות בעייתי וזאת משום שהוא מייצר אירוע מס. משמע, עצם הקנייה והמכירה המיידית עלולים להתפרש על ידי רשות המס כאירוע מכירה, כאירוע החייב בדיווח ובתשלום מס בגינוי. נכון שהמממש יכול לטעון כי המהות הכלכלית האמיתית של המהלך מלמדת על כך שלא הייתה מכירה ממש, הרי הוא מכר ומיד קנה מהבנק מטבעות חדשים, אלא שיש בנמצא סבירות לא מבוטלת כי רשויות המס לא יקבלו טענה מסוג זה וידרשו מס בגין הליך המימוש שבוצע לטובת פתיחת החשבון והעברת המטבעות לחזקת הבנק. כמובן שלטובת נטרול בעיות שכאלה נכון יהיה לנסות ולגרום להעברת המטבעות ישירות לחשבון הבנק, ללא צורך בהמרה, אלא שהבנק לא בהכרח יקבל מהלך שכזה. על הבנק להבין כי הדרישה שלו חושפת אל הלקוחות לאירועי מס בלתי מתקבלים על הדעת.
נוסיף כי היה ובעתיד ימכור בעל החשבון את המטבעות שבבנק בשער העולה על שער הרכישה מהבנק, ערב פתיחת החשבון, צפוי הוא שלא להיפגע כלכלית - זאת משום שבעת העברת המטבעות לחשבון הוא משלם את המס הנגזר מהרווח שנוצר משלב הרכישה המקורית ועד להפקדה בבנק ובעתיד, כאשר הוא יממש מטבעות שהיו בבנק הוא יידרש לשלם רק את המס בגין הרווח שנבע ממועד הכנסת המטבעות לחשבון הבנק ועד למימוש בפועל. תאונת המס עלולה להיחשף ולהסב נזק ממש, שעה בה בעל המטבעות יבקש לממש את המטבעות שהופקדו בבנק בשיעור נמוך משער הקניה מהבנק עצמו. אז ייווצר לו הופסד ממשי.
בכל מקרה, ברור כי כל ההתנהלות האמורה מחייבת חשיבה, תכנון והערכות. התעלמות ממנה חושפת שלא לצורך את הלקוח לעבירות מס - עבירות שכאלה נכון לנטרל בדרך של הסרת המחדלים.
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות.
במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\
האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל?
מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל?
האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת?
ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים?
המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות.
טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?