למשרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשויות מס, ניסיון עשיר בכל הקשור בטיפול בישראלים להם חשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל, בו מופקדים כספים אותם הם הרוויחו ו/או כספים אותם הם קיבלו בירושה ו/או במתנה ו/או עקב פיצוים ו/או בכל דרך אחרת.
ישראלים אלה, בשל אי עמידתם בחובת הדיווח לרשויות המס בישראל, מבצעים עבירה פלילית, עבירה אשר חשיפתה עלולה להעמידם בסיטואציה משפטית מיותרת, לא נעימה, כזו שנכון יהיה לנטרלה. פעולת נטרול החשיפה הפלילית מתבצעת על ידי משרדנו מזה עשרות בשנים - הלכה למעשה למשרדנו מאות לקוחות מרוצים, כאלה שהטיפול בעניינם הושלם, לשביעות רצונם המלאה.
נטרול החשיפה הפלילית
לשם נטרול החשיפה הפלילית נוקט משרדנו, בשם הלקוח, בהליך הנקרא "גילוי מרצון" - זהו הליך משפטי אותו ניתן לבצע כל עוד המידע המפליל לא הגיע לידיעת רשות המס וכל עוד העניין לא נמצא בחקירה. מדובר בהליך, אנונימי או גלוי, לחשיפת חשבונות הבנק הלא מדווחים בחו"ל, אם על שם הלקוח, אם על שם נאמנים מטעמו, אם על שם חברות זרות ואם על שמם של צדדים שלישיים.
משרדנו ידע, ללא צורך בחקירת הלקוח ו/או בכל עניין לא נעים אחר, להתנהל עצמאית, בשם הלקוח, אל מול רשויות המס ולהביא ללקוח את המוצר המוגמר במינימום זמן, מינימום עוגמת נפש ובמינימום עלות - משמע, נטרול החשיפה הפלילית והכשרה מלאה של המהלכים שנעשו על ידי הלקוח בניגוד לדין ו/או הכשרה של ההון העומד על הפרק. משרדנו ממליץ לקהל לקוחותיו לא להסס ולאפשר לנו לנקוט עבורם ובשמם בהליך זה. אנו נדע לעשות הנדרש במינימום זמן, במינימום עלות ובשקיפות המתחייבת על פי כל דין - אין בנמצא כל הצדקה להותיר חשיפה זו באוויר, בעוד ניתן לנטרלה בהקדם.
מאמר זה עוסק בחשיבות הליך הגילוי מרצון כפתרון משפטי לישראלים עובדים באפריקה שלא דיווחו על הכנסותיהם. נדונים היתרונות של ההליך, ההשלכות של אי-הדיווח, ההקלות האפשריות, עמדת רשות המיסים, ותפקיד עורך הדין המייצג בהליך מאיסוף המידע ועד לניהול המו"מ עם הרשויות.
מאמר זה בוחן את חובת הצהרת ההון ותכולתה, ומבחין בין השמטת נכסים מכניסה לא מדווחת להשמטה בתום לב. אנו מנתחים את ההשלכות האזרחיות והפליליות של מחדלים אלה, מסבירים את הליך הגילוי מרצון כפתרון להסדרת הבעיה, ומסקרים את עמדת רשות המסים והפרקטיקה בעבודה מול מייצגים.
במאמר זה נסקור את חובת הדיווח על חשבונות בנק בחו”ל לפי הדין הישראלי, ננתח את ההשלכות האזרחיות והפליליות של אי-דיווח, נבחן את השפעת מנגנוני חילופי המידע הבינלאומיים עם שווייץ וגרמניה, ולבסוף נסביר את הליך הגילוי מרצון ותנאיו, נכון לשנת 2025.