מאת:


תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק"), אשר נכנס לתוקף בשנת 2009 עשה לא רק שינוי מגמתי, באשר הכניס היבט חוקתי המגן על זכויות החייבים, ומרסן את כוחם של הזוכים, אלא גם כלים טכניים יצירתיים, המרחיבים את סמכויות הרשמים, אשר עשויים לסייע לזוכה לפרוע את החוב.
במאמר זה נדון בעיקר בשינוי המוסדר בסעיף 66א(6) לחוק, המאפשר לרשם ההוצאה לפועללהגביל את החייב מלהחזיק, לקבל או לחדש רשיון נהיגה.

על אף ההוראה מפורשת בסעיף, ישנם הרבה מכשולים, אשר הזוכה יאלץ לעבור,במידה והוא חפץ בסנקציה זו- מניעת החייב מלהחזיק ברשיון נהיגה.
סעיף 66א רבתי קובע כדלהלן: "התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשה זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע" (ההדגשות אינן במקור)

ס' 66ב קובע כי על הזוכה רובץ הנטל להוכיח כי החייב מסוגל לשלם את החוב, אך הוא משתמט מכך, ואין לו (לחייב) הסבר סביר לאי תשלום.
בין היתר קובע ס' 66ב (א)(3) כי מגבלות לפי ס' 66א יוטלו בהתקיים אחד מאלה:
(א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
(ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.

יתרה מכך, ס' 66א (6) קובע כי ע"מ להגביל את החייב מלהחזיק ו/או לחדש ו/או להוציא רשיון נהיגה, יש לשכנע את רשם ההוצאה לפועל כי ההגבלה לא תפגע בעיסוקו של החייב, ואף ביכולתו לשלם את החוב, או לחילופין שהחייב לא זקוק לרכב עקב נכותו, או נכות בן משפחה התלוי בו.

לסיכום יש לציין, כי למרות שעל פניו נראה כי סמכויות רשמים ב הורחבו ושוכללו כלים חדשים, אשר יש בהם יכולת "להכאיב" לחייב, בסופו של יום יש להניח כי השימוש בכלים אלו יעשה במשורה, ועדיין יהיה קשה עד בלתי אפשרי, לזוכה מן השורה, ללא סיוע משפטי, לעמוד בכל הדרישות אשר ניצבות בפניו בעקבות התיקון לחוק.

אין לראות באמור לעיל כחוות דעת משפטית ו/או כייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור לעיל בביצוע פעולה כזו או אחרת ומומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום בטרם ביצוע הפעולה האמורה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגמות ותהליכים בדיני חדלות פירעון, לרבות בעקבות משבר הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עינבל רחמים-אביטל עו"ד

איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.

הרמת מסך נגד בעל מניות המתקשר בשם חברה חדלת פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה כספית בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נקבע כי יש לחייב את בעל המניות בחברה בחוב של החברה, מאחר וזה התקשר בהסכם בשם החברה לאחר שהחברה הייתה חדלת פירעון וכאשר היה ברור לו כי החברה לא תוכל לעמוד בהסכם.

תביעות נגד נושאי משרה ורואי חשבון במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגידים

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח; שי גליקמן, עו"ד; עינבל רחמים-אביטל, עו"ד; עומר לוי, עו"ד

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי קיימת אפשרות על פי הדין להכיר בזכויות תביעה נגד רואי חשבון מבקרים של חברה ככאלו שעומדות לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט בעת הליכי חדלות פירעון ולא רק לנושי החברה. בכך קבע כי קיימת אפשרות בדין לחייב רואי חשבון מבקרים באחריות ישירה כלפי החברה המבוקרת ובעלי מניותיה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.