מאת:
30/3/2026

במציאות של חרבות ברזל, עם כלביא ושאגת הארי, גם עסקים חזקים עלולים להיקלע ל־מצוקה תזרימית חמורה. דווקא ברגעים האלה, פעולה משפטית נכונה ובזמן יכולה לעצור את הסחף, להגן על העסק ולפתוח פתח לשיקום אמיתי.

במאמר זה נפרשים עשרת הדיברות לשיקום והבראת עסקים, עם דגש על סעיף 22 לחוק חדלות פירעון, מנגנוני מס רכוש, רפורמת הריבית והצעדים שיכולים לעשות את ההבדל בין קריסה להתאוששות.


עשרת הדיברות לשיקום והבראת עסקים במצוקה תזרימית: ניתוח אסטרטגי משפטי-כלכלי בראי מערכות "חרבות ברזל", "עם כלביא" ו"שאגת הארי"

מדינת ישראל מצויה בשנת 2026 בנקודת זמן היסטורית וכלכלית חסרת תקדים, המעצבת מחדש את פני המשפט המסחרי ודיני חדלות הפירעון. הרצף המבצעי המטלטל, שהחל במלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, המשיך במבצע "עם כלביא" בשנת 2025 והגיע לשיאו הדרמטי במערכת "שאגת הארי" בפברואר ומרץ 2026, יצר מציאות כלכלית שבה המושג "סיכון עסקי" קיבל משמעות קיצונית ובלתי צפויה. עסקים שבעבר נחשבו לסלע איתן של רווחיות וניהול תקין מצאו עצמם נגרפים לתוך מצוקת נזילות עמוקה, לא בשל כשל ניהולי, אלא כתוצאה משרשרת של "תאונות כלכליות" לאומיות שנכפו על המשק.
ניתוח המצב מלמד כי חברות רבות נקלעו ל־"פער נזילות" (The Liquidity Gap) – מצב שבו הפעילות הכלכלית נעצרת או נפגעת אנושות, בעוד שההתחייבויות לספקים, לעובדים, לבנקים ולמוסדות המדינה ממשיכות להצטבר. במקביל, מנגנוני הפיצוי הממשלתיים, גם כאשר הם פועלים ביעילות יחסית, סובלים מלוחות זמנים שלוקחים חודשים ארוכים, דבר היוצר חשיפה משפטית וכלכלית המאיימת על המשכיותו של העסק. בנקודת זמן קריטית זו, נדרשת גישה רב־תחומית המשלבת הבנה משפטית עמוקה, ניתוח כלכלי קר וניסיון של עשרות שנים בניהול משברים.
מומחיותו של עו"ד אלי דורון, המביא עמו 30 שנות ניסיון בטיפול בחברות במצוקה ובהבראה של תאגידים, מצביעה על כך שהכלי של הקפאת הליכים אינו רק פרוצדורה טכנית, אלא מהלך אסטרטגי מהמעלה הראשונה. הדו"ח הנוכחי מציג את "עשרת הדיברות" לשיקום עסק במצוקה תזרימית, תוך התמקדות ב־סעיף 22 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, המהווה את "כיפת הברזל המשפטית" של התאגיד הישראלי בעת מלחמה.
 

הדיבר הראשון: אימוץ תפיסת "התאונה הכלכלית" וזניחת הסטיגמה

הצעד הראשון והחשוב ביותר עבור כל בעל עסק או מנהל תאגיד המצוי ב־מצוקה תזרימית עקב המצב הביטחוני הוא שינוי הפרדיגמה המחשבתית. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש חולל מהפכה תפיסתית ביחסו לחייב. בעוד שהדין הישן ראה ב־חדלות פירעון "עבירה כלכלית" או כשל מוסרי של המנהלים, החוק המודרני מכיר בכך שבכלכלה דינמית, ובוודאי בסיטואציה של מלחמות מתמשכות כמו "שאגת הארי", חדלות פירעון היא לרוב "תאונה כלכלית" שאינה בשליטת היחיד או התאגיד.
הכרה זו היא קריטית משום שהיא מסירה את הסטיגמה של "פשיטת רגל" ומאפשרת למנהלים לפעול מתוך מטרה אחת ברורה: שיקום כלכלי. מטרת החוק הוגדרה בראש ובראשונה כהבאת החייב לשיקום, מתוך הבנה ששיקום כזה משיא את הערך לכלל הנושים ומשרת את האינטרס הציבורי של שמירה על מקומות עבודה ורציפות משקית. המנהל המקצועי חייב להבין כי הפנייה להליכי חדלות פירעון אינה הודאה בכישלון, אלא שימוש בכלי ניהולי אסטרטגי שנועד להציל את מפעל חייו.

פרמטר השוואתי

פקודת פשיטת הרגל (הדין הישן)

חוק חדלות פירעון 2018 (הדין החדש)

תפיסת היסוד

ענישת החייב וחלוקת נכסים קיימים

שיקום כלכלי ושילוב מחדש במשק 

מטרת העל

פירעון חובות מקסימלי בטווח הקצר

השאת ערך הנשייה באמצעות המשכיות עסקית 

מעמד המנהלים

חשדנות גבוהה וסטיגמה אישית

הכרה ב"תאונה כלכלית" חיצונית (במיוחד במלחמה) 

הליך השיקום

חריג וקשה להשגה

המוקד המרכזי של ההליך המשפטי 
 

הדיבר השני: הפעלה מיידית של סעיף 22 ככיפת ברזל משפטית

כאשר חברה נקלעת ל־מצוקה תזרימית קיצונית בשל אירועים כמו מבצע "שאגת הארי", האיום המיידי מגיע מכיוון הנושים המפעילים לחץ כבד בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל. סעיף 22 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הכלי הדיוני המרכזי שנועד לעצור את הסחף המיידי. הסעיף מאפשר לתאגיד או לנושה לבקש את עיכובם של הליכים משפטיים המתנהלים נגד החברה בערכאות שונות, מרגע שהוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים ועד לקבלת החלטה סופית בבקשה.
חשיבותו של סעיף זה באה לידי ביטוי מיוחד בתקופות של שיתוק מערכות, כפי שקרה בין ה־22 במרץ ל־8 באפריל 2026, כאשר משרדי הממשלה ורשויות המס נסגרו זמנית בשל המצב הביטחוני. בתקופה כזו, כאשר העסק אינו יכול לקבל שירות או פיצוי מיידי, סעיף 22 מהווה את הכלי היחיד שיכול למנוע את קריסתו המוחלטת בבתי המשפט. עיכוב ההליכים הזמני מעניק לחברה את ה"נשימה" הדרושה כדי להתארגן, להגיש תביעות ל־מס רכוש ולגבש מתווה ראשוני לשיקום, מבלי שנושים בודדים יוכלו לפרק את נכסיה במחטפים משפטיים.
 

הדיבר השלישי: מיקסום מנגנוני הפיצוי של מס רכוש והפיכתם לנכס מאזני

 

במציאות הביטחונית של שנת 2026, תביעת הפיצויים ממס רכוש אינה רק הליך בירוקרטי, אלא רכיב המימון המרכזי של תוכנית השיקום. הניסיון מלמד כי קיימים שלושה מסלולים מרכזיים, כאשר "המסלול האדום" הוא המפתח לשיקום מלא עבור עסקים ביישובי ספר ובקו העימות. המסלול האדום מאפשר פיצוי מלא על אובדן רווחים ונזק ממשי ללא תקרת סכום, בניגוד למסלולים ה"ירוקים" המבוססים על נוסחאות מוגבלות.
המומחה ל־חדלות פירעון נדרש לנתח את תביעת מס הרכוש כנכס ממשי בקופת הנשייה. כאשר חברה מציגה לבית המשפט תביעה מבוססת במסלול האדום, היא למעשה מציגה "שטר חוב" של המדינה כלפיה. זהו הנימוק החזק ביותר לקבלת צו הקפאת הליכים לפי סעיף 22: אין כל היגיון כלכלי לפרק חברה שהמדינה חייבת לה מיליונים. הוכחת הקשר הסיבתי בין המלחמה לירידה ברווחים, הנדרשת להיות מעל 25% בתקופת "שאגת הארי", היא מלאכה מורכבת הדורשת שילוב של מומחיות משפטית, חשבונאית וכלכלית.
 

מסלול הפיצוי

קהל יעד

מגבלת סכום

יתרונות

המסלול הירוק

עסקים קטנים/פשוטים

מוגבל לפי נוסחה

חישוב מהיר ופשוט 17

המסלול האדום

יישובי ספר/נזק מהותי

ללא הגבלה

פיצוי מלא על אובדן רווחים ונזק ממשי 

הוצאות מזכות

מחזור עד 400 מיליון ש"ח

לפי תקרות תקנות המלחמה

החזר על הוצאות קבועות ושכר עבודה 

מסלול מהיר 2026

עסקים ב"תקופה הקובעת"

מדרגות מחזור

הזרמת מזומנים מהירה בעקבות "שאגת הארי" 
 

הדיבר הרביעי: גישור על "פער הנזילות" באמצעות דרישת מקדמות אגרסיבית

הבעיה המרכזית של עסקים במלחמה היא לא היעדר זכאות, אלא היעדר מזומנים בזמן אמת. רשות המסים אמנם מחויבת להעביר פיצויים, אך הליכי הבדיקה של "המסלול האדום" יכולים להימשך חודשים ארוכים. כאן נכנס לתמונה סעיף 14 להוראות הביצוע של מס רכוש, המאפשר קבלת מקדמות של 60%-70% תוך 21 יום מהגשת התביעה במקרים מסוימים.
אסטרטגיית השיקום חייבת לכלול פעולה סינרגטית: הגשת בקשה לסעד זמני לפי סעיף 22 בבית המשפט, ובמקביל הגשת דרישה ל־מקדמה מיידית ממס רכוש. קבלת המקדמה משמשת הוכחה לבית המשפט כי החברה אכן זכאית לפיצוי וכי יש טעם בניהול הליך השיקום. המקדמה היא ה"חמצן" המיידי שמונע את קריסת התאגיד בתקופת הביניים שבין המערכה הביטחונית לבין הסדר החוב הסופי.
 

הדיבר החמישי: ניצול רפורמת הריבית של 2025 להפחתת נטל החוב

החל מה־1 בינואר 2025, נכנסה לתוקף רפורמה דרמטית באופן חישוב הריבית בתיקי הוצאה לפועל ו־חדלות פירעון, המהווה יתרון קריטי לחברות ב־הקפאת הליכים. הרפורמה יצרה הפרדה ברורה בין "ריבית בסיס" (ריבית שקלית), שנועדה לפצות נושים על חלוף הזמן, לבין "דמי פיגורים" שמטרתם לתמרץ תשלום.
עבור חברה המצויה בתהליך של עיכוב הליכים לפי סעיף 22, הרפורמה קובעת כי כל עוד התאגיד עומד בצו התשלומים שנקבע לו או מצוי תחת הגנה משפטית, לא יתווספו לחובו "דמי פיגורים". מדובר בהפחתה שיכולה להגיע לעד 80% מתוספות הפיגורים שנצברו בעבר. הפעלת מנגנון זה בתוך הליך חדלות הפירעון מונעת את "אפקט כדור השלג" שבו החוב גדל מעבר לכל יכולת פירעון בשל עיכובי המלחמה, ומבטיחה שכספי הפיצויים ישמשו לשיקום העסק ולא לכיסוי ריביות רצחניות.

מרכיב הריבית

ייעוד

השפעת הרפורמה (2025)

ריבית שקלית (בסיס)

פיצוי על ערך הכסף

ממשיכה לחול באופן מבוקר 

דמי פיגורים

תמריץ לתשלום מהיר

מבוטלים/מוקפאים בעמידה בצו התשלומים 

ריבית דריבית

הגדלת החוב המצטבר

בוטלה בחישוב דמי הפיגורים 

תדירות חישוב

מעקב אחרי החוב

עבר מחישוב יומי לחישוב רבעוני 
 

הדיבר השישי: הגנה על הערבויות האישיות של הבעלים והמנהלים

מלחמות כמו "שאגת הארי" מייצרות "אפקט דומינו" מסוכן: כאשר תזרים המזומנים של החברה נפגע, הנושים פונים באופן מיידי למימוש ערבויות אישיות של בעלי המניות. מדובר במצב שבו דרישת תשלום אחת יכולה להוביל לעיקולים, הגבלות ואובדן שליטה אישי של המנהלים.
הדיבר השישי קובע כי הליך חדלות פירעון מסודר של החברה הוא הכלי הטוב ביותר להגנה על הבעלים. במקרים רבים, הקפאת הליכים לפי סעיף 22 יכולה לחול גם על ערבויות אישיות של נושאי משרה, אם בית המשפט משתכנע שהדבר חיוני לשיקום החברה ושפעילות המנהל הכרחית להמשך קיומו של התאגיד כ־"עסק חי". פעולה מוקדמת ומדויקת, הכוללת ניהול מו"מ נבון מול הבנקים בחסות בית המשפט, יכולה למנוע את הפיכת החוב התאגידי לחוב אישי המחרב את עתיד המשפחה.
 

הדיבר השביעי: שימור רישיונות עסק וזכויות מינהליות למרות חובות העבר

נקודה קריטית בשיקום חברות, במיוחד בתחומי התשתית, הקבלנות והתעשייה הביטחונית, היא שימור הרישיונות המאפשרים פעילות כלכלית. חוק חדלות פירעון קובע עקרון יסוד חשוב: רשות מינהלית אינה רשאית להתנות ביצוע פעולה מינהלית, כמו חידוש רישיון עסק או רישום קבלני, בתשלום חוב עבר שחלה עליו הקפאה.
המשמעות עבור עסק הנתון במצוקה עקב "שאגת הארי" היא עצומה: החברה יכולה להמשיך להשתתף במכרזים ולפעול מול משרדי הממשלה גם כאשר חובותיה לבנקים או לספקים מוקפאים בהליך משפטי. יתרה מכך, סעיף 31 לחוק משרטט חריגים המגבילים את כוחן של רשויות לבטל רישיונות בשל עצם הכניסה להליך חדלות פירעון, ובכך מבטיח שהתשתית התפעולית של החברה תישאר שלמה לקראת שלב ההבראה.
 

הדיבר השמיני: חובת תום הלב ושקיפות מוחלטת מול הנאמן ובית המשפט

הקפאת הליכים לפי סעיף 22 אינה "צ'ק פתוח" להימנעות מתשלום חובות. הפסיקה של שנת 2025 ו־2026 הדגישה כי חובת תום הלב היא החוט המקשר לאורך כל ההליך. חברה המבקשת את הגנת המדינה בעת מלחמה חייבת לחשוף את כלל נכסיה, לרבות תביעות חוב והתחייבויות של בעלי עניין.
בתי המשפט הבהירו כי אם יתברר שחברה קיבלה צו עיכוב הליכים על סמך צפי לפיצוי מ־מס רכוש אך לא פעלה להגשת התביעה באמינות, או שהסתירה מידע על נכסים אחרים, בית המשפט לא יהסס לבטל את ההקפאה ולעבור למסלול פירוק. שקיפות מוחלטת מול הנאמן הממונה היא ה"מטבע" שבאמצעותו קונה החברה את הזמן הדרוש לשיקומה. נאמנים בשנת 2026 נתפסים כ־"בעלי דין ישירים" הנכנסים לנעלי החייב, ושיתוף פעולה מלא איתם הוא תנאי הכרחי להצלחת המהלך.
 

הדיבר התשיעי: ניצול הליך "עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב" (פרק א'1)

עבור חברות שאינן ב־חדלות פירעון באופן מוחלט אלא סובלות מבעיית נזילות זמנית עקב המלחמה, החוק מציע מסלול ייחודי: עיכוב הליכים זמני לצורך גיבוש הסדר חוב. מנגנון זה, שהתפתח כהוראת שעה בתקופת הקורונה והפך לחלק אינטגרלי מהחוק, מאפשר לתאגיד לקבל "שקט" משפטי לתקופה של שלושה חודשים, עם אפשרות להארכה, כדי להגיע להסכמות עם נושיו ללא מינוי נאמן חיצוני המפקיע את סמכויות המנהלים.
הליך זה מתאים במיוחד לעסקים הממתינים לפיצויי "שאגת הארי". הוא מאפשר למנהלי החברה להוביל את המשא ומתן עם הבנקים והספקים תחת הגנה שיפוטית, תוך הצגת מתווה פירעון המבוסס על כספי הפיצוי העתידיים. היתרון הגדול הוא שימור השליטה בעסק והימנעות מהעלויות הגבוהות הכרוכות בניהול הליך חדלות פירעון מלא.

מאפיין

עיכוב הליכים להסדר (פרק א'1)

צו פתיחת הליכים מלא (שיקום/פירוק)

ניהול התאגיד

נשאר בידי המנהלים הקיימים

עובר לידי נאמן ממונה 3

תקופת הגנה

3 חודשים + הארכות קצרות 

ארוכה, עד לאישור תוכנית שיקום 

מינוי חיצוני

מנהל הסדר בעל סמכויות מוגדרות

נאמן בעל סמכויות ניהול מלאות 

מתאים ל...

מצוקת נזילות זמנית (מלחמה)

חדלות פירעון עמוקה או צורך בשיקום תפעולי 
 

הדיבר העשירי: גיבוש תוכנית שיקום המבוססת על המציאות הכלכלית של "היום שאחרי"

הדיבר האחרון והמכריע הוא ההבנה ש־הקפאת ההליכים אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להגעה לתוכנית שיקום כלכלי ריאלית. בראי מערכות "שאגת הארי" ו־"עם כלביא", תוכנית השיקום חייבת להיות מבוססת על ניתוח מעמיק של השוק המשתנה. היא עשויה לכלול מכירת פעילות עסקית לצד שלישי, קבלת מימון חיצוני באישור בית המשפט, שיקבל עדיפות בהחזר, או פריסת חובות ארוכת טווח המבוססת על הזרמות הון של בעלי עניין.
המומחה ל־חדלות פירעון חייב לבנות "חליפה אישית" לכל חברה, הכוללת ניתוח של הוצאות קבועות, שכר עבודה וצפי הכנסות במציאות של התאוששות כלכלית. המטרה הסופית היא קבלת "הפטר" מהחובות הישנים ויציאה לדרך חדשה, כאשר התאגיד חוזר להיות גורם יצרני במשק, משלם מסים ומעסיק עובדים. שנת 2026 היא שנת המבחן של המשק הישראלי, ובעזרת שימוש נכון ב־עשרת הדיברות הללו, חברות רבות יכולות לצמוח מתוך האפר של המלחמה.
 

ניתוח משפטי-כלכלי של שנת 2026: צומת דרכים בחדלות פירעון

שנת 2026 תיזכר בדפי ההיסטוריה כשנה שבה החוסן הכלכלי של מדינת ישראל הועמד במבחן הקיצוני ביותר. המעבר המהיר בין מבצע "עם כלביא" ב־2025 למערכת "שאגת הארי" ב־2026 יצר רצף של הפרעות בפעילות הכלכלית, שבו משרדי ממשלה נסגרו, אזורים שלמים פונו ושרשראות אספקה נותקו. במציאות זו, סעיף 22 לחוק חדלות פירעון הפך מ־"סעיף טכני" בחוק ל־"מכשיר הצלה לאומי".
 

פער הנזילות והשפעת השיתוק המערכתי

אחד האתגרים הייחודיים של מרץ 2026 היה השילוב בין פגיעות רכוש מאסיביות לבין שיתוק זמני של המערכות הציבוריות. הודעת רשות האכיפה והגבייה על סגירת הלשכות והמרכז לגביית קנסות בין ה־1 ל־31 במרץ 2026 יצרה מצב של "ואקום משפטי". מצד אחד, לא ניתן היה לפתוח תיקים חדשים ב־הוצאה לפועל, למעט מקרים דחופים, אך מצד שני, חברות רבות נותרו ללא הגנה מפני הליכים שכבר היו תלויים ועומדים נגדן.
כאן באה לידי ביטוי עוצמתו של סעיף 22. היכולת להגיש בקשה ל־עיכוב הליכים גם כאשר המערכת מצויה במתכונת חירום אפשרה לחברות "להקפיא את הזמן". בתי המשפט, כפי שעולה מהפסיקה המעודכנת של שנת 2026, גילו הבנה רבה יותר לבקשות עיכוב הליכים בתקופה שבה משרדי רשות המסים היו סגורים לקבלת קהל, מתוך הכרה בכך שהחברה אינה יכולה למצות את זכויותיה לקבלת פיצוי באותו הרגע.
 

המסלול האדום כבטוחה לשיקום

המאבק על "ערך השוק" ושיקום הציוד הפך למוקד מרכזי בדיונים המשפטיים של 2026. רשות המסים, בנטייתה הטבעית, מפצה לעיתים לפי "ערך משומש", מה שאינו מאפשר רכישת מכונות חדשות והמשך פעילות תקינה. מומחיות משפטית וכלכלית בתחום חדלות הפירעון מאפשרת לטעון בבית המשפט כי לצורך שיקום העסק, הפיצוי חייב להיות לפי "ערך כינון" (ערך חדש) או ערך שיאפשר את החזרת המצב לקדמותו.
הפיכת הפיצוי הצפוי מהמדינה ל־"נכס נזיל" בתוך קופת הנשייה היא המהלך המתוחכם ביותר של המומחה ל־חדלות פירעון. כאשר הנאמן הממונה מפקח על תביעת הפיצוי מול המדינה, רמת האמינות של התביעה עולה, מה שמקל על קבלת מקדמות ומאפשר לנושים להסכים להסדרי חוב נוחים יותר, מתוך ידיעה שהכסף אכן יגיע מהמדינה.
 

סיכום אופרטיבי למנהלים

המציאות של "שאגת הארי" מחייבת מנהיגות עסקית נחושה ומפוקחת. חברות שנפגעו תזרימית עקב המצב הביטחוני אינן צריכות להרים ידיים או להמתין לעיקול האחרון. שימוש מושכל בכלים של חוק חדלות פירעון, ובמיוחד ב־סעיף 22 וב־רפורמת הריבית של 2025, יכול להיות ההבדל בין קריסה לבין צמיחה מחודשת מתוך המשבר.
הכוח להקפיא את הזמן, לעצור את הנושים ולהחזיר את החברה למסלול מצוי בידי המנהלים המבינים את עוצמתו של הדין המודרני. שנת 2026 היא אולי שנת המבחן הקשה ביותר של המשק הישראלי, אך היא גם השנה שבה התגבשו הכלים המשפטיים המקדמים שיקום אמיתי ו־צדק כלכלי בעתות חירום.
 
משרד דורון, טיקוצקי ושות׳, בהובלת עו״ד אלי דורון, מתמחה בליווי חברות במצוקה תזרימית ובניהול משברים מורכבים בזמן אמת.
עם ניסיון של עשרות שנים ושילוב ייחודי של משפט, כלכלה וחשבונאות, אנו מובילים עסקים מהתמודדות עם לחץ נושים והליכי חדלות פירעון – אל עבר שיקום יציב, חכם ומבוסס.
 
כשזה קריטי – פועלים עם מומחים.
 
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105

 
 
 
 

שאלות ותשובות בנושא שיקום עסקים במצוקה - עשרת הדיברות להקפאת הליכים בזמן מלחמה 

מה עושים כשעסק נקלע למצוקה תזרימית בזמן מלחמה?

Plus Mins

פועלים מיד. ניתן להגיש בקשה ל־הקפאת הליכים במסגרת חדלות פירעון ולעצור לחץ נושים. עו״ד אלי דורון והמשרד מלווים עסקים לייצוב ושיקום.

 

למה חשוב להגיש מוקדם כשיש מצוקה תזרימית?

Plus Mins

כי הקדמת ההגשה מגדילה סיכויי שיקום, מאפשרת שליטה בעסק ומונעת הידרדרות להליכי גבייה אגרסיביים. זה המסר המרכזי שמייחד את המאמר.

 

האם מצוקה תזרימית בלבד מספיקה כדי לפנות לחדלות פירעון?

Plus Mins

כן. אין צורך להמתין לקריסה מלאה. דווקא כשיש לחץ תזרימי זמני, ניתן להשתמש בהקפאת הליכים ככלי לשיקום.

 

איך מס רכוש קשור למצוקה תזרימית ולעיכוב הליכים?

Plus Mins

פיצויים ממס רכוש יכולים לשמש מקור מימון לשיקום. עו״ד אלי דורון והמשרד משלבים את התביעה כחלק מהאסטרטגיה הכלכלית.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הקפאת הליכים ושיקום תאגידי - סעיף 22 לחוק חדלות פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד

עסק בלחץ תזרימי בגלל המלחמה? אתם לא לבד. סעיף 22 לחוק חדלות פירעון מאפשר לעצור הליכים, להקפיא חובות ולייצר זמן לשיקום אמיתי.

30/3/2026
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הגשת בקשה לעיכוב הליכי חדלות פירעון בזמן מלחמה

מאת: אלי דורון, עו"ד

בעידן של מלחמות ואי־ודאות כלכלית, יותר ויותר עסקים נקלעים למצוקה תזרימית - לא בגלל ניהול כושל, אלא בשל נסיבות חיצוניות. דווקא כאן עולה שאלה קריטית: מתי נכון לפעול - לפני הקריסה או אחריה? הקדמת הגשת בקשה לעיכוב הליכים עשויה לשנות לחלוטין את התמונה: לעצור את הלחץ, לייצר זמן ולהשאיר אפשרות אמיתית לשיקום. קראו את המאמר המלא והבינו מתי הזמן הנכון לפעול.

30/3/2026
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.