פנייה קלה ומהירה
לחוקרי מע"מ הוקנתה סמכות מן הדין לתפוס "טובין" מכוח סעיף 109(א)(2) לחוק מס ערך מוסף. הסמכויות שהוקנו לחוקרים על פי סעיף זה נועדו אך ורק לצורך ביצועו של חוק מע"מ, כולל סמכויות של שוטר למניעת עבירות על חוק מע"מ ולגילוין. כאמור, הסמכות מוקנית לחוקרים מכוח הוראה חקוקה וכפועל יוצא אין הם צריכים לפנות לבית המשפט בכדי לממש את סמכותם לתפוס טובין, כאמור לעיל.
סמכות התפיסה לפי סעיף 109(א)(2) לחוק מע"מ לגבי טובין קיימת כאשר:
(א) יש חשד שנעברה בהם עבירה
(ב) יש חשד שנעברה עבירה לגביהם; או
(ג) שהטובין עשויים לשמש ראייה לביצוע עבירה.
לענייננו רלוונטי סעיף קטן (ג), שכן חומרים המצויים ברשותו של רואה החשבון, בודאי עשויים לשמש כראיה לביצוע עבירה. במצב דברים זה ניתן לטעון כי לחוקרי מע"מ ישנה סמכות מן הדין לתפוס חומרים של עוסק מאן דהו, הנמצאים אצל רואה החשבון שלו.
מאידך, סמכות התפיסה מכוונת נגד העוסק, שכן סעיף 109(א)(2) מדבר על תפיסה "מידי עוסק", סמכות זו זכתה לפרשנות צרה על ידי הפסיקה שקבעה כי עסקינן בסמכות מנהלית מרחיקת לכת. במצב דברים זה, ניתן להניח כי תפיסת חומר תתאפשר רק מידי העוסק עצמו ולא מידי שלוחו- הנו רואה החשבון שלו.
היגיון בריא יזעק כי בכדי להגן על מערכת היחסים שבין רואה החשבון ללקוח, יחול חיסיון שימנע מחוקרי המע"מ לתפוס חומרים מסוג דא. חיסיון שכזה קיים במשפט הישראלי במערכות יחסים שונות ומגוונות דוגמת חיסיון לרופא, פסיכולוג ועובד סוציאלי, זאת מכוח סעיפים 49-50 (רבתי) לפקודת הראיות (בהתאמה). כמו כן המשפט הישראלי יצר, יש מאיין, חסיונות יצירי הפסיקה עבור מקור עיתונאי (ראה, ב"ש 298/86 ציטרין נ' ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין) ועבור עורך הפטנטים (ראה, ת"א 2284/83 מפעל מתכת נען נ' הידרופלן).
דא עקא, שבאופן מפתיע שלא לומר מדאיג, חרף העובדה שהמידע שנמסר לרואה החשבון הנו פרטי ואישי מן המעלה הראשונה, על רואי החשבון לא חל חיסיון של ממש.
יודגש כי במקרה בו יתפסו חוקרי מע"מ חומרים הנמצאים אצל רואה חשבון, ניתן יהא ליצור חיסיון על בסיס המשפט המקובל בדומה לחיסיון שיצרו בתי המשפט עבור עורך הפטנטים ועבור מקור עיתונאי. יחד עם זאת, עד ליצירת ההלכה הפסוקה המיוחלת, לא ניתן יהיה לקבוע מסמרות באשר לסמכותם של חוקרי מע"מ לתפוס חומרים של עוסק מידיו של רואה החשבון.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\ האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל? מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל? האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת? ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים? המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות. טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?
חיפוש 
סגור 
