מאת:


  • בהתאם לסעיף 28(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו.

בה"פ (מרכז) 55325-01-16 חברת דואר ישראל בע"מ נ' מועצה מקומית ג'לג'וליה, דן בית המשפט במחלוקת שנתגלעה בין צדדים שחתמו על הסכם שכירות ביום 13.3.11 ובו התחייבה המשיבה (מועצה מקומית ג'לג'וליה) להעביר לידי המבקשת (חברת הדואר) את החזקה בנכס (חזקת שכירות). בהתאם לאמור, נקבע בהסכם כי המשיבה תשכיר למבקשת את הנכס למשך 20 שנים וכי עליה לדאוג להשגת אישור משר הפנים, זאת בהתאם לס' 190א(ב) לצו המועצות המקומיות (להלן: "צו המועצות") הקובע את מערכת הדינים על-פיה אמורה לפעול מועצה.

כמו כן, נקבע בהסכם כי במידה ושר הפנים לא יאשר את ההסכם תוך 24 חודשים, תקופת השכירות תקוצר לחמש שנים והבעלות כולל החזקה בנכס תחזור למשיבה (בהתאם לצו המועצות, יש לקבל אישור שר הפנים רק כאשר מדובר בתקופת שכירות שעולה על חמש שנים). במילים אחרות, אישור השר בהתאם לצו המועצות מהווה תנאי מתלה לקיום ההסכם, וזאת על פי ס' 27(א) לחוק החוזים.

טיעוני הצדדים

המבקשת טענה כי המשיבה לא קיימה את הוראות ההסכם בכך שהיא לא עשתה כל מאמץ לקבל את אישור שר הפנים (יוער כי פניה ראשונה מטעם המשיבה אל השר נעשתה ביום 9.10.14) וגם כאשר נאותה לעשות זאת היא ביקשה להקפיא את הדרישה בסמוך לבקשה, ללא כל נימוק. לפיכך טוענת המבקשת, על-פי סעיף 28(א) לחוק החוזים, אין המשיבה יכולה להסתמך על אי קיום התנאי המתלה שכן היא נמנעה במכוון מלפנות לשר. יצוין, כי הבקשה האמיתית והיחידה אשר הגיעה למשרד הפנים נעשתה בתאריך 19.5.16 כלומר לאחר כ-5 שנים מיום חתימת הסכם.

מחלוקת נוספת אשר נדונה בעתירה זו, הייתה לגבי סעיף בחוזה אשר קבע כי כאשר השר לא ייתן הסכמתו לחוזה תוך 24 חודשים תקוצר תקופת השכירות לחמש שנים וזאת בהתאם לקבוע בהסכם. לעניין זה טענה המבקשת כי יש להתחיל את מרוץ הזמן מיום הגשת הבקשה לשר הפנים ולא מיום התאריך הקבוע בהסכם, מנגד טענה המשיבה כי מילות החוזה קובעות במפורש כי המרוץ יחל בחתימה על החוזה וכי ברי לכל כי כאשר אין השר מסכים או אינו מגיב (גם אם הוגשה בקשה) אין להישאר תחת חוזה שכירות בתקופה של מעל חמש שנים שכן זה נוגד את הדין.

קביעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי המשיבה מנועה בשל השתק ו/או מניעות מלטעון כי אי קיום התנאי המתלה, דהיינו הסכמתו של השר, מבטלת את החוזה מעיקרו שכן היא זו אשר לא פעלה לקיומו. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי מטרת החוזה הינה מטרה משמעותית שכן נתינת שירותי דואר לתושבי המקום הנה נדבך חשוב בחיי הקהילה בכל מקום ובפרט בישוב ספר.

עוד הוסיף בית המשפט, כי חובות הארנונה שהיו למבקשת אינם יכולים להוות בסיס לאי הגשת הבקשה, שכן דין זה להתברר בהליך אחר, ואין למשיבה יכולת להסתמך על כך. ביחס לסוגיית קיצור תקופת השכירות נקבע כי פירוש חוזה ייעשה בהתאם ללשון החוזה ואומד דעת הצדדים. אמנם לשון החוזה היא נקודת המוצא אך אין זה אומר שהפרשן סיים בזה תפקידו, אלא חובתו להסתכל על המציאות העוטפת את המקרה (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.05.2006)). בהתאם לאמור קבע בית המשפט כי הצדדים ידעו היטב כי החוזה כולו מבוסס על צו המועצות המקומיות וידעו כי המבקשת לא יכולה להשכיר את הנכס ללא אישור השר לתקופה שתעלה על חמש שנים.

לסיכום נקבע כי החוזה לא בוטל ועל המשיבה לפעול לקבלת אישור השר במהרה, תוך שימת דגש כי במידה והשר יחליט לדחות את הבקשה או אם לא תינתן החלטה על ידו לאחר חלוף 24 חודשים ממועד הגשת הבקשה במלואה, תיאלץ המבקשת לעזוב את הנכס שכן עברו חמש שנים מיום החתימה, אולם באם השר יאשר את הבקשה יהיה על הצדדים לפעול על פי ההסכם.

>> זקוקים לייעוץ בנושאי דיני חברות וסכסוכים עסקיים? לחצו כאן.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הוצאות פיתוח מגרש אינן מהוות חלק ממחיר המקרקעין לצורך חישוב מס רכישה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט העליון דן בשני ערעורים שבמרכזם השאלה האם בעת רכישת מקרקעין שלא עברו פיתוח, תוך התחייבות לשאת בהוצאת הפיתוח של המגרש, יש לראות בסכום שאותו מתחייב לשלם הרוכש עבור פיתוח המגרש כחלק ממחיר המקרקעין המחויב במס רכישה או שמא יש לראות את ההתחייבות לשאת בהוצאות הפיתוח כהתחייבות נפרדת מההתחייבות לרכישת המקרקעין שאין לשלם עליה מס רכישה.

חברה קבלנית או איגוד מקרקעין ?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

ביהמ"ש קבע, כי חברה שחתמה על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38, אך בפועל לא פעלה באופן שוטף ורציף לביצוע הפרויקט, כך שבפועל כל מה שהיה בידי החברה הוא בגדר זכות במקרקעין, תסווג כאיגוד מקרקעין. כפועל יוצא מכך נקבע כי מכירת מניותיה של חברה כזאת - תהיה בגדר פעולה באיגוד מקרקעין ותחויב במס רכישה כדין.

העברת נכס מקרקעין לנאמנות

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח), בת-אל עובדיה, עו"ד; לידור עמר, משפטן

החל בשלב בו נוצרת הנאמנות, ולאור השוני וחוסר הבהירות בין הוראות הדין לעמדת רשות המיסים בעניין, מתעוררות שאלות רבות אשר יש לתת עליהן את הדעת - לדוגמא, האם יצירת הנאמנות מהווה אירוע מס? בהנחה שכן, האם אירוע שכזה יהיה חייב במס או שמא פטור?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.