פנייה קלה ומהירה
ביום 30.6.16 פרסמה רשות המסים הודעה (להלן: "ההודעה") לפיה החליטה להאריך את נוהל הגילוי מרצון אותו פרסמה רשות המסים במהלך שנת 2014, עד ליום 31.12.16.
נזכיר כי במסגרת הנוהל, מאפשרת רשות המיסים לנישומים לחשוף מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל שלא דווחו במועד המתבקש, לרבות נכסים ו/או כספים שנמצאים מחוץ לישראל, וכל זאת בתמורה לקבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי.
הנוהל כולל שתי הוראות שעה שהוארכו ונועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן:
בנוסף לשני המסלולים הנ"ל, קיים לו מסלול הגילוי מרצון הרגיל במתכונתו המלאה.
במסגרת ההודעה התייחסה רשות המסים גם לתיקון לחוק איסור הלבנת הון שקובע כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ויחולו עליהן הסנקציות לפי חוק זה, ובהן ענישה ברף מחמיר יותר (עד 10 שנות מאסר) ואפשרות חילוט רכוש. כמו כן, ניתן יהיה להעביר מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון באופן ישיר לרשות המסים. בהתאם לסיכום בין רשות המסים למשרד המשפטים, הנוהל יכלול גם חסינות מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון שעבירות המקור המגבשות אותן הינן עבירות המס עליהן חל הנוהל.
נדגיש כי ליכולת לבצע הליך גילוי מרצון באופן אנונימי, יתרון מובהק על פני הליך גילוי מרצון במסלול הרגיל שבו חושפים את זהות הנישום הרלוונטי מראש. יובהר, כי בניגוד להליך גילוי מרצון במסלול הרגיל, בו יכול הנישום להיות מיוצג הן ע"י עורך דין המומחה בדיני מסים והן ע"י רואה חשבון, המסלול האנונימי מתאפשר באמצעות ייצוג ע"י עורך דין בלבד, שכן זה נהנה מחיסיון עו"ד-לקוח, ובכך, מבטיח את האנונימיות המוחלטת של הנישום. רואה חשבון, לעומת זאת, אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח (הנישום).
כאמור לעיל, נכון למועד כתיבת שורות אלו, המועד האחרון להגשת בקשות גילוי מרצון במסלול האנונימי הינו 31.12.16. אי לכך, כל מי ששוקל לנצל הליך זה, על מנת לנטרל את החשיפה הפלילית שגלומה במחדליו, ראוי כי יעשה זאת בהקדם, במיוחד בעידן זה שבו עיקרון החיסיון הבנקאי רוקן מכל תוכן ורשות המסים מצליחה בקלות יחסית לקבל מידע אודות תושבי ישראל בעלי חשבונות בנק במדינות זרות.
>> למידע נוסף בעניין הכשרת הון שחור, לחצו כאן.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.
רשות המסים השלימה מהלך משמעותי עם כניסתם לתוקף של הכללים החדשים להגשת הצהרת הון באופן מקוון. מה כוללת החובה החדשה? אילו נכסים חייבים בדיווח? כיצד מתבצע הליך ההזדהות, ומדוע גם הגשה באמצעות מייצג אינה פוטרת את הנישום מאחריות מלאה לנתונים? במאמר זה אנו מסבירים את השינויים, את הסיכונים האפשריים ואת הצעדים שכדאי לבצע כבר עכשיו לצורך היערכות נכונה.
האם העלמת מס היא עדיין רק עבירת מס? פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון מלמדות כי התשובה שלילית. בשנים האחרונות התהדק הקשר בין עבירות מס לבין חוק איסור הלבנת הון, באופן החושף בעלי עסקים, נושאי משרה ואנשי מקצוע לסיכונים פליליים משמעותיים, חילוט נכסים ועונשי מאסר. במאמר זה נסקור את ההלכות המרכזיות שעיצבו את מדיניות האכיפה החדשה ואת השלכותיהן על כל מי שפועל בעולם העסקי והפיננסי.
חיפוש 
סגור 
