פנייה קלה ומהירה
ביום 30.6.16 פרסמה רשות המסים הודעה (להלן: "ההודעה") לפיה החליטה להאריך את נוהל הגילוי מרצון אותו פרסמה רשות המסים במהלך שנת 2014, עד ליום 31.12.16.
נזכיר כי במסגרת הנוהל, מאפשרת רשות המיסים לנישומים לחשוף מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל שלא דווחו במועד המתבקש, לרבות נכסים ו/או כספים שנמצאים מחוץ לישראל, וכל זאת בתמורה לקבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי.
הנוהל כולל שתי הוראות שעה שהוארכו ונועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן:
בנוסף לשני המסלולים הנ"ל, קיים לו מסלול הגילוי מרצון הרגיל במתכונתו המלאה.
במסגרת ההודעה התייחסה רשות המסים גם לתיקון לחוק איסור הלבנת הון שקובע כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, ויחולו עליהן הסנקציות לפי חוק זה, ובהן ענישה ברף מחמיר יותר (עד 10 שנות מאסר) ואפשרות חילוט רכוש. כמו כן, ניתן יהיה להעביר מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון באופן ישיר לרשות המסים. בהתאם לסיכום בין רשות המסים למשרד המשפטים, הנוהל יכלול גם חסינות מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון שעבירות המקור המגבשות אותן הינן עבירות המס עליהן חל הנוהל.
נדגיש כי ליכולת לבצע הליך גילוי מרצון באופן אנונימי, יתרון מובהק על פני הליך גילוי מרצון במסלול הרגיל שבו חושפים את זהות הנישום הרלוונטי מראש. יובהר, כי בניגוד להליך גילוי מרצון במסלול הרגיל, בו יכול הנישום להיות מיוצג הן ע"י עורך דין המומחה בדיני מסים והן ע"י רואה חשבון, המסלול האנונימי מתאפשר באמצעות ייצוג ע"י עורך דין בלבד, שכן זה נהנה מחיסיון עו"ד-לקוח, ובכך, מבטיח את האנונימיות המוחלטת של הנישום. רואה חשבון, לעומת זאת, אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח (הנישום).
כאמור לעיל, נכון למועד כתיבת שורות אלו, המועד האחרון להגשת בקשות גילוי מרצון במסלול האנונימי הינו 31.12.16. אי לכך, כל מי ששוקל לנצל הליך זה, על מנת לנטרל את החשיפה הפלילית שגלומה במחדליו, ראוי כי יעשה זאת בהקדם, במיוחד בעידן זה שבו עיקרון החיסיון הבנקאי רוקן מכל תוכן ורשות המסים מצליחה בקלות יחסית לקבל מידע אודות תושבי ישראל בעלי חשבונות בנק במדינות זרות.
>> למידע נוסף בעניין הכשרת הון שחור, לחצו כאן.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
טעות בדוחות הכספיים או עבירה פלילית? לפעמים ההבדל טמון בגילוי הנאות. האם ביאור מפורט בדוח הכספי יכול להגן על מנהל חברה מפני טענות להונאה או להתחמקות ממס? הפסיקה מדגישה את חשיבות השקיפות, הצגת העובדות והסתמכות על ייעוץ מקצועי בהבחנה בין מחלוקת חשבונאית לגיטימית לבין עבירה פלילית. מה חשוב לחשוף בדוחות הכספיים כדי לצמצם חשיפה פלילית?
עבירות מחשב: גם בלי לפרוץ סיסמה אפשר להסתבך בפלילים! עובד לשעבר שנכנס למחשבי החברה, ניצול פרצות אבטחה או שימוש במידע דיגיטלי – מתי מדובר בעבירה פלילית? ומה קורה כאשר גם החברה ומנהליה חשופים לאחריות? המאמר חושף את גבולות החוק, סמכויות החיפוש של המשטרה והענישה שעלולה להגיע למאסר בפועל.
הודיתם בחקירה פלילית? לא בטוח שההודאה תוכל לשמש נגדכם! יומים, הבטחות שווא, פגיעה בזכות להיוועץ בעורך דין או הפעלת לחץ כלכלי עלולים להוביל לפסילת הודאה. בחקירות מס ועבירות צווארון לבן הסיכון מתחדד כאשר ביקורת אזרחית הופכת לחקירה פלילית ללא אזהרה מתאימה. מתי בית המשפט יפסול הודאה, ומה חשוב לדעת לפני חקירה ברשות המסים?**
חיפוש 
סגור 
