התובע שכר רכב מאת חברת "הרץ גלובל" (שהינה חברה זרה) וזאת באמצעות הנתבעת 1 - חברת קשר "רנט-א-קאר", שהנה חברה ישראלית, כל זאת לשם שימוש בכלי הרכב במהלך חופשה משפחתית ביוון. במהלך החופשה נתגלתה תקלה באחד הרכבים במהלך נסיעה.
התובע פנה בשעות הבוקר לנציג על מנת לקבל רכב חלופי, אשר סופק לו רק בשעות אחר הצהריים באותו היום ומכאן התביעה שהוגשה. החברה הישראלית טענה כי דין התביעה להידחות או להימחק בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות, שכן מהות התביעה נוגעת ליחסים בין התובע לבין הנתבעות הזרות. לטענת החברה הישראלית, התובע ניצל לרעה את עובדת מושבה בארץ והמציא לה כתבי בי דין כנגד הנתבעות 2 ו-3 (החברות הזרות) על אף שאמור היה לתבוע אותן במקום מושבן בחו"ל. בנוסף, טענו הנתבעות שהתובע הגיש תביעתו בניגוד לתניית השיפוט שהיתה בהסכם עליו חתם התובע בחו"ל ואשר קבע כי סמכות השיפוט מוקנית לבית המשפט באתונה.
בית המשפט קבע כי התובע תבע את החברה הישראלית (הנתבעת 1) הן כספקית השירות לחו"ל והן כנציגתן של הנתבעות הזרות 2 ו-3 בארץ. הנתבעת 1 מציגה עצמה כמורשית מטעם הרץ בארץ, ואף המסמכים אותם צירפה לתביעה, לרבות התכתבויותיה עם התובע, נושאים את השם "הרץ". בנסיבות אלו, סביר כי לקוח בארץ יראה בנתבעת 1 כנציגה של הרץ לכל דבר ויפנה אליה את פניותיו. הנתבעת 1 אף הגישה כתב הגנה בשם הנתבעות 2 ו-3, ומעולם לא טענה כי אינה מורשית לקבל כתבי בי דין עבורן או כי אינה מורשת לייצגן בדין. כל האמור מחזק את המסקנה כי הנתבעת 1 אינה ספק בלבד, אלא מורשית לניהול עסקי הנתבעות בארץ ומכוח זה היא נושאת באחריות כלפי התובע. אשר על כן, קיימת יריבות בין התובע לנתבעת 1 בהליך זה.
לעניין תניית השיפוט המופיעה בגב שובר ההזמנה, קבע בית המשפט כי המדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד אשר כל מטרתה "מניעת הצרכנים מהגשת תביעות בארץ ואילוצם לתבוע ברחבי העולם תוך הטלת מעמסה כבדה וכמעט בלתי אפשרית עליהם בייחוד כשמדובר בנושאים צרכניים כגון תיירות". משהנתבעת מנהלת את עסקיה בישראל והחוזה בינה לבין התובע נחתם בארץ, הרי שלבית המשפט בישראל קנויה סמכות מקומית לדון בהליך.
בית המשפט קבע כי הנתבעות, ביחד ולחוד, תפצנה את התובע בסך של 657 ₪ בגין יום השכרת רכב וכן סך של 1,478 ₪ בגין עוגמת נפש.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון פסק דין חשוב בנוגע לתביעת רשלנות מקצועית כנגד רואה חשבון, הקובע מהו סטנדרט התנהגות ראוי ומצופה מרואה חשבון ומתי התנהגות זו מהווה הפרה של חובות רואה החשבון כלפי לקוחו.
האם בקשה לסעד זמני המוגשת ללא תביעה עיקרית, עוצרת את מרוץ ההתיישנות? בית המשפט העליון קבע לאחרונה, כי בקשה לסעד זמני שהוגשה ללא תביעה עיקרית, ואף לא הוגשה תביעה תוך 7 ימים מיום הבקשה, אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות ואין לייחס לה משמעות כלשהי במישור זה.
הרפורמה בתחום הקנאביס הרפואי נכנסה לתוקף ב- 2019 וסללה את הדרך ליזמים, המעוניינים לגדל קנאביס בהיקף מסחרי, ברמה גבוהה ובכפוף לדרישות תקן מחמירות.
חיפוש 
סגור 
