ביום 16.5.16 נגזר דינו של הזמר קובי פרץ ל-24 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 175,000 ₪ ומאסר על תנאי, לאחר שהורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה ובשורה של עבירות על חוק מס ערך מוסף. מדובר בהיקף מעשים חמור המסתכם בהעלמת כספים מול רשויות מס בשווי של כ-5,800,000 ₪.
קובי פרץ הינו זמר מוכר בכל בית, אך לאחרונה עלה שמו בנסיבות חיוביות פחות. פרץ הואשם כי בשנים 2005-2009 ביצע פעולות מרמה על מנת להסוות את הכנסותיו הרבות תוך תכנון מוקדם ועריכת מסמכים כוזבים. פרץ בעזרת אמרגנו דאז, יוחאי יעייש, פעלו בשיטתיות ובמקצועיות על מנת להסתיר את הכנסותיו של פרץ.
דרך פעולתם הייתה כדלקמן: פרץ ויעייש סיכמו ביניהם כי הכנסותיו בפועל של פרץ יהיו כ-50% מכלל ההכנסות מהופעותיו, שיריו, תכניות טלוויזיה וכו'. אך בנוסף, בין השניים נחתם חוזה פיקטיבי, בו נקבע כי פרץ יקבל משכורת קבועה ללא קשר להכנסותיו. ע"פ החוזה הפיקטיבי, תחילה ישתכר בכ-7,000 ₪ ולאחר מכן תעלה משכורתו לכ-12,000 ₪.
יעייש דאג כי מירב ההכנסות יהיו במזומן כך שניתן היה להעביר לפרץ בקלות יחסית סכומים גדולים - כ50% מהכנסותיו. פרץ לא ניפק קבלות או חשבוניות עבור מרבית הכספים שקיבל, את הכנסותיו שקיבל במזומן הסתיר בכספת בבנק. בתקופות הרלוונטיות הגיש דוחות מס הנמוכים במיליוני שקלים מהכנסתו האמיתית, כך גם דיווחיו למע"מ שהיו כוזבים. בהצהרת הון שהתבקש להצהיר על נכסיו, בחר שלא להצהיר על הכספת המדוברת, כשלאחר מכן התגלה כי מכילה בתוכה 1.4 מיליון ₪ במזומן.
לאחר חקירות מרובות וגיוס אמרגנו כעד מדינה נצברו ראיות מרשיעות כנגד פרץ - פרץ פעל בעורמה, תחבולה ובאופן שיטתי במטרה להתחמק מתשלום מס בהיקף כספים של מיליוני שקלים. בבואו של בית המשפט השלום לגזור את עונשו, התייחס לכך שפרץ לא לקח אחריות על מעשיו החמורים, הגורמים לנזק כבד לאינטרס הציבורי הקולקטיבי ושפוגעים בקופה הציבורית.
בית המשפט עוד ציין שבשל עבירות שכאלו, כל אזרח שומר חוק נדרש לשאת בנטל מיסים כבד יותר וניתן לאפיין את עבירות המס באנשים נורמטיביים שעל פניו לא היו מעזים להכניס ידם לכיס חברם, אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי ולפי כך יש צורך בענישה שהינה מרתיעה.
עצם היות אדם מוכר בציבור כ-"סלב", לא מהווה סיבה מקלה לגזירת עונשו על ידי בית המשפט. כאשר מדובר במעשים חמורים, בית המשפט מתייחס בכובד ראש, היכרות אדם בציבור ואהדתו על ידיו, אינה כדי להקל על עונשו.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר הזה תגלו מדוע אסור להתמודד לבד, איך להיערך נכון לרגע המכריע ולמה שיתוף פעולה עם עורך דין מיומן הוא ההבדל בין חיסיון בטוח לבין טעות שעלולה לעלות לכם ביוקר. אל תאפשרו לטעויות הקלות לגדול לכדי נזק בלתי הפיך – קראו כאן איך לשמור על הזכויות שלכם ולנהל את ההליך באופן שמגן על העתיד שלכם.
זימון לחקירה מטעם המוסד לביטוח לאומי (הידוע בכינויו “ביטוח לאומי”) הוא אירוע מפתיע ומלחיץ עבור כל אזרח. מהו תפקידו של הביטוח הלאומי, מדוע הוא עשוי לזמן אנשים לחקירה, כיצד מתנהלות חקירות אלה (אזרחי מול פלילי, דרכי חקירה, חוקרים סמויים, גביית עדויות), ועד כמה חשוב להיעזר בליווי משפטי כבר מרגע הזימון? במאמר זה נסקור בהרחבה – אך בשפה בהירה – את משמעות הזימון לחקירה בביטוח לאומי ואת ההשלכות האפשריות של חקירה כזו.
במאמר זה נבחן את ההבדלים בין תפקיד חוקר המס לבין תפקיד עורך הדין המגן על הנחקר, תוך התמקדות בסמכויות החוקרים, זכויות הנחקר, תפקיד עורכי הדין בחקירה, אסטרטגיות שני הצדדים, וחשיבות ניסיונו של עורך דין שהיה בעברו חוקר ברשות המסים.
חיפוש 
סגור 
