מאת:
1/6/2016

ישנם מקרים בהם מעסיקים מנסים להסוות פיטורים של עובד ולהציגם כהתפטרות, כך הם יכולים להימנע מתשלומי פיצויי פיטורין כדין ובנוסף להימנע מהפרוצדורה הקבועה בחוק במקרה של פיטורים, דוגמת שימוע, הודעה מוקדמת וכו'.

במקרים כאלו המגיעים לפתחם של בתי הדין, נדרשים השופטים לקבוע האם מדובר בהתפטרות מרצונו של העובד, אשר לא מחייבת את מעסיקו בתשלום פיצויי פיטורין, או שמא מדובר בפיטורים על ידי המעסיק בפועל. לאחרונה מקרה שכזה נידון בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בפס"ד יוסי גולדמן נגד דקל ערובה למזרח התיכון.

במקרה זה, דובר על עובד בתפקיד בכיר בחברה, שפוטר לטענתו בהודעת SMS לאחר שהגיש תלונה במשטרה נגד מעסיקו בגין אלימות פיזית. המעסיק טען מנגד כי האס-אם-אס נשלח כתוצאה מלחץ וכעס לאור חקירה משטרתית משפילה וכי לאחר שנרגע המעסיק הוא ביקש מהעובד לשוב לעבודה, מאחר והעובד סירב לשוב לתפקידו מדובר בהתפטרותו ואין לחייב את המעסיק בתשלום פיצויים. בנוגע לסוגיה זו השיב בית הדין כי בניתוח העובדות יש לייחס חשיבות למי ביטל את חוזה העבודה ולא מי גרם לביטול או מי הפר את החוזה - כלומר, מי מהצדדים היה אחראי להפסקת חוזה העבודה בפועל. בית הדין קבע לאחר עיון בחומר הראייתי כי מדובר בפיטורין ולא בהתפטרות ועל המעסיק לשאת בתשלום פיצויי הפיטורין כדין.

שאלת סכום הפיצויים

כעת, עלתה שאלת סכום הפיצויים אותם ישלם המעסיק, מחלוקות רבות קיימות בנושא זה, שכן לעיתים חוזה העבודה קובע כי שכר העבודה ישולם לפי עמלות \ תפוקת עבודה \ עמידה ביעדים וכדומה. מכיוון שתשלום פיצויי פיטורין הוא פועל יוצא של שכר העבודה, רבות הפעמים בהן המעסיק מבקש לשלם את פיצויי הפיטורין לפי שכר הבסיס ואילו העובד טוען לתשלום נוסף לאור מאפיינים נוספים אשר נקבעו בשכר העבודה שלו. במקרה הזה העובד הרוויח שכר בסיס כמו גם לעמלות, בית הדין פסק בהישען על מקרים נוספים כי בעת חישוב גובה התשלום לפיצויי פיטורין יש לכלול גם את העמלות. כמו כן, נקבע כי גם ימי החופשה אשר לא לקח העובד בזמן עבודתו, ישולמו לו.

לאחר שנקבע כי העובד אכן פוטר, ולא מדובר בהתפטרות מרצון נידונה סוגיית היעדר שימוע לפני פיטורין. שכן, עובד אשר מפוטר מעבודתו זכאי לשימוע לפני פיטורין, אין חולק כי לעובד לא נערך שימוע, אך טען המעסיק כי לא נקבעה חובת שימוע בהסכם העבודה עמו, על כך עמד בית הדין כשאמר כי חובת השימוע לא קשורה לשאלת קיומה בחוזה, אלא הינה אחת מזכויות יסוד הראשונות במערכת המשפט הישראלית.

ראוי לציין גם כי העובד בתביעתו במקרה זה, ביקש לקבל גם הלנת פיצויי פיטורין ופיצויים בגין כספים שלא הופרשו לקרן הפנסיה, לבקשות אלו לא הגיב במעסיק בכתב הגנתו. לכן, מכיוון ששיטת המשפט במדינת ישראל היא אדברסרית ובה שני הצדדים טוענים לטובתם ותפקידו של השופט הוא לקבל את טענת אחד מהם, טענתו של העובד התקבלה למרות שלא נשמעה תגובת המעסיק.

הרמת המסך

סוגיה נוספת אשר נדונה הייתה הרמת מסך, פעולה משפטית אשר מאפשרת לבעלי חוב של חברה בע"מ לדרוש חובם מחברה אחרת באותה קבוצת חברות או בבעלות של אותם בעלים או לחילופין מאדם פרטי אשר מחזיק במניות החברה. בתקופה בה העובד עבד בחברה, רכשה חברה אחרת (בבעלות אותו מעסיק) את מניות החברה. לאור זאת הלכה למעשה, כל העיסוק של החברה בה עבד עבר לחברה הרוכשת. זמן קצר לאחר שפוטר, פורקה החברה הישירה בה עבד ובעליה, מעסיקו בפועל של העובד התובע, טען כי הוא לא יכול לתבוע את זכויותיו אלא מהחברה אשר העסיקה אותו בפועל.

בית הדין בהסתמך על פסיקות רבות אחרות, קבע כי כאשר בפועל שתי חברות מתפקדות כאחת למרות אישיותן המשפטית הנפרדת, ניתן יהיה בנסיבות חריגות, להפריד בניהן ולחייב אחת בחובותיה של השנייה. במקרה זה קבע בית הדין כי המעסיק פעל בחוסר תום לב בשימוש בשתי החברות כשונות ולכן הורה על הרמת מסך וחיוב החברה הרוכשת בתשלום זכויותיו של העובד.

מטרתה הנוספת של הרמת מסך הינה למנוע מבעלי מניות לנצל את ההפרדה הקיימת למטרות לא כשרות, לכן קבע בית הדין כי המעסיק משתמש בהפרדה לצורך התחמקות מתשלום זכויותיו של העובד וכי גם בפניו תקום הרמת מסך אל מול החברה אשר תחייבו באופן אישי בתשלום הזכויות.

המודעות לזכויות

רוב אזרחי מדינת ישראל מועסקים על ידי גורמים שונים ושגרת עבודתם היא חלק נכבד מאוד מחייהם, למרות זאת עובדים רבים לא תובעים זכויותיהם ממעסיקם, בעיקר מכיוון שלא מודעים לזכויות להם הם זכאים. לצורך כך חשוב להציג את פסיקותיו של בית הדין מסוג זה, להראות לעובדים כי הם יכולים וזכאים לעמוד על שלהם. 

לפסיקה זו משמעות בקיבוע זכויותיו של העובד במקום עבודתו. במערכת היחסים בין מעסיק לעובד, עמדת הכוח נמצאת אצל המעסיק ולעיתים הוא עשוי להשתמש בעמדתו בצורה לא ראויה. בית הדין לעבודה מנסה להראות למעסיקים כי אל להם להשתמש בכוחם בצורה לא הוגנת ושולח להם אותות הרתעה, שכן בבוא מעסיק כזה אל בית הדין הוא לא יצא נשכר. 

>> זקוקים לסיוע משפטי בנושא דיני עבודה? לחצו כאן.

 

 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

התעמרות בעבודה - המסלול המשפטי לפיצוי והגנה על זכויות

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם אתה סובל מצעקות, השפלות או בידוד מכוון במקום העבודה? האם מדובר בעוגמת נפש רגילה – או בהתעמרות שמזכה אותך בפיצוי משמעותי? גלה מהי ההגדרה המשפטית, איך מוכיחים – ואיזו אסטרטגיה תביא אותך לניצחון.

אי-רישום עובד לביטוח לאומי - אחריות פלילית ונזיקית למעסיק

מאת: אלי דורון, עו"ד

מה קורה כשעובד נפגע בעבודה – והמעסיק כלל לא דיווח עליו לביטוח הלאומי? האם הסכמה שבשתיקה עם העובד פוטרת אתכם מאחריות? ואיך אפשר למזער נזקים גם כשהנזק כבר קרה?

ליווי משפטי למעסיקים בדיני עבודה

מאת: אלי דורון, עו"ד

ניהול עובדים זה לא רק יחסי אנוש – זו גם אחריות משפטית. איך תדע אם חוזה ההעסקה שלך עומד בדרישות החוק? מה קורה אם עובד מגיש תביעה פתאומית? ליווי משפטי נכון הוא ההבדל בין משבר לבין שליטה מלאה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.