מיסוי נותני שירות דת

לאחר שנים של היעדר קביעת עמדה ברורה של רשות המיסים, פרסמה הרשות לאחרונה חוזר מקצועי בו הבהירה באופן חד משמעי כי נותני שירותי דת לא יוכלו ליהנות מפטור גורף ממס, אלא רק בעבור שירותים אשר ניתנו במסגרת מוסד ציבורי.

חוזר מקצועי זה אשר פורסם קובע כי תם עידן עצימת העיניים במסגרתו נמנעה רשות המיסים מלחייב במס נותני שירותי דת, אשר למעשה נהנו ממעין פטור גורף ממס. סוגיית מיסוי הכנסותיהם של נותני שירותי דת היתה עד כה פרוצה למדי ובפועל, נמנעה רשות המיסים מלחייב ולגבות מס מנותני שירותים למיניהם. גישה זו התבססה בין השאר גם על חוסר בהירות באשר לדינם של חלק מהתקבולים אשר היו יכולים להיחשב כמעין מתנות או גמילות חסדים, ולאו דווקא תמורה לשירותים שהנה הכנסה עסקית לכל דבר ועניין.

דו"ח מבקר המדינה אשר פורסם בעבר, חשף כי עשרות מקובלים צברו במרוצת השנים, הון עתק, אשר רובו לא מוסה כלל. מבדיקת חצרות רבנים העוסקים במתן שירותי דת למיניהם, עלה כי אין הם משלמים מס לאור היות הכנסותיהם נובעות כביכול ממתנות ותרומות. המדובר, מסתבר, בהכנסות העולות כדי סכום כולל של מליארדי שקלים. על רקע הדברים הללו פרסמה רשות המיסים, חוזר מקצועי בנושא מיסוי שירותי דת אשר עניינו מיסוי תקבולים שונים המתקבלים בתמורה לשירותים הניתנים על ידי נותני שירותים כאלה.

החוזר קובע שורה של מבחנים לסיווגם של שירותי הדת כעבודה שיש למסותה. ככלל, תשלום המשולם לרב או מקובל כתמורה לשירות עליו ניתן להצביע, שניתן משלם או מי מטעמו, חייב במס. זאת בנגוד להענקת כספים הנעשית מתוך הבעת תודה, במישור הרגשי, או כמעשה צדקה. ככל שאין מדובר בתמורה לשירות שניתן למשלם – הרי שמדובר אכן במתנה שאינה חייבת במס. בחוזר נקבע כי תקבולים בגין שירותים אשר ניתנים שלא במסגרת מוסד ציבורי שהוכר לעניין פקודת מס הכנסה, ייחשבו לכל דבר ועניין כהכנסה חייבת במס, מעסק או ממשלח יד, הכל בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.

המבחן לסיווג תקבול כלשהו כמתנה, גלום בשאלה אם הסכום שהתקבל ניתן למקבלו בתור מחווה של הבעת תודה במישור הרגשי או כגמול עבור השירות שניתן וללא כל תלות בשאלה האם היתה חובה משפטית וציפייה לקבלתו. שאלת חבות המס תיעשה בכל מקרה לגופו בהתאם לבמחנים שנקבעו בפסיקה, לרבות בחינת הקשר בין התקבול לשירות, משך הזמן בין התקבול למתן השירות, תדירות מתן השירותים, האם קיים מנגנון ניהול ושיווק ועוד.

לעניין היבטי המע"מ נקבע כי גורמים המעניקים שירותי דת אשר לפעילותם אופי עסקי, יחויבו מעתה להירשם במע"מ כעוסק ועסקאותיהם יהיו חייבות במע"מ אף אם ניתנו כתרומה. כן נקבע כי תחול חובת ניהול פנקסים, הגשת דוחות, הצהרות הון ומידע על נכסים, כפי שהיא חלה על כל עוסק אחר.

* למידע נוסף בנושא דיני מיסים בישראל, לחצו כאן.
* זקוקים לסיוע משפטי לתכנון מס חוקי ונכון? לחצו כאן.