מאת:
22/7/2015

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) מורה כי בית משפט יעצור נאשם עד תום ההליכים רק בהתקיימם של שני תנאים מצטברים – קיומה של תשתית ראייתית לכאורית וקיומה של עילת מעצר. באשר לתשתית הראייתית הלכאורית, נקבע כי רמת ההוכחה הנדרשת בהקשר זה אינה זו הנהוגה במשפט הפלילי, ודי בבחינת כוח ההוכחה הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה.

על בית המשפט לבחון אם קיים סיכוי סביר שעיבודן של הראיות במהלך המשפט, במסגרת חקירה נגדית, וההכרעה בדבר קבילות ומשקל, יוביל בסופו של הליך להרשעת הנאשם (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 147-146 (1996)). ביום 25/6/15 ניתנה החלטת בית המשפט העליון בערר שהוגש על ידי נאשם שנעצר עד תום ההליכים (בש"פ 4289/15 פנחס דהן נ' מדינת ישראל), ואשר הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. בבקשה למעצר עד תום ההליכים נטען כי נגד העורר קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות לו, הכוללות: תצפיות של שוטרים המזהים את הגעתו למקום המסתור של הסם; מציאת הסם במסתור; תפיסת הסם בביתו; תפיסת הכלים בביתו; הודעתו; ועוד. עוד נטען, כי קמה נגד העורר חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים אשר נלמדה, בין היתר, מכך שהוא השתחרר ממאסר רק לפני כחודשיים בגין עבירות דומות, וכן מעברו הפלילי העשיר. לבסוף נטען, כי לא ניתן לתת אמון בעורר על מנת לשחררו לחלופת מעצר.

בית המשפט המחוזי קבע כי לא מתקיימות בעניין העורר נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מן המדיניות השיפוטית ועל כן, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. על החלטה זו הגיש הנאשם ערר לבית המשפט העליון, במסגרתו טען כי לא קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת להוכחת החזקתו בסמים שנתפסו מחוץ לביתו, ולמצער יש בה חולשה משמעותית אשר משליכה על עוצמת המסוכנות והיתכנות חלופת מעצר. מנגד, באת כוח המדינה עמדה על כך שמדובר במקרה בו נתפסה כמות גדולה של סם; על כך שלחצר בה נתפסו הסמים יש גישה רק לעורר ולגרים בבית ולכן יש חזקה; על כך שיש ידיעה מודיעינית כי מדובר בסוחר סמים שמפיץ את הסמים; ועל כך שקיימים דוחות השוטרים שתצפתו וכי יש לתת משקל להרשעותיו הקודמות הרבות של העורר במגוון עבירות של סמים. בית המשפט העליון דחה את הערעור ופסק כי אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ביחס לסמים שנתפסו בבית העורר, אלא אך ביחס לסמים שנתפסו מחוץ לביתו. עוד נקבע כי ביהמ"ש המחוזי היטיב לסקור את חומרי החקירה בשאלה זו, וקבע כי הם מגלים תשתית ראייתית לכאורית גם לגבי הסמים שנתפסו מחוץ לבית העורר. לאחר שצפה בעצמו בסרטונים המתעדים את מאורע הסמים מחוץ לבית העורר, גם ביהמ"ש העליון סבר כי הונחה תשתית ראייתית לכאורית לעבירת הסמים מחוץ לבית העורר.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

5 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חקירה נגדית: הטעויות שמכריעות תיקים ומי באמת שולט באולם הדיונים

מאת: אלי דורון, עו"ד

רוב התיקים המשפטיים אינם מוכרעים על פי המסמכים בלבד – אלא על פי מה שקורה בחקירת העדים באולם בית המשפט. מה ההבדל בין חקירה ראשית לחקירה נגדית? מתי מותר לשאול שאלות מנחות? כיצד הלכת בוריסי שינתה את כללי המשחק? ואילו טעויות דיוניות עלולות לפגוע באופן בלתי הפיך בסיכויי ההצלחה של התיק? סקירה מקיפה של הכללים, האסטרטגיות והפסיקה העדכנית שכל ליטיגטור ובעל דין חייבים להכיר.

זיכוי במשפט פלילי: מתי התביעה לא מצליחה להוכיח את האישום?

מאת: אלי דורון, עו"ד

מתי ניתן לטעון כי התביעה כלל לא הצליחה להוכיח את האישום – עוד לפני שהנאשם נדרש להציג את גרסתו? המאמר סוקר את דוקטרינת "אין להשיב לאשמה", אחד הכלים המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי, ומנתח את פסיקות בית המשפט העליון, התנאים לקבלת הטענה, הסיכונים האסטרטגיים שבהעלאתה והשפעתה על גורל ההליך הפלילי. בנוסף נבחנות המגמות העדכניות בפסיקה והשלכותיהן על זכויות נאשמים, חזקת החפות והזכות להליך הוגן.

האם מותר לחוקר משטרה לשקר? זכויות נחקר ופסילת הודאה

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם לחוקר משטרה מותר לשקר לנחקר? התשובה מורכבת הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. בתי המשפט בישראל מאפשרים שימוש בתחבולות חקירה מסוימות, אך מציבים קווים אדומים ברורים כאשר מדובר בזיוף ראיות, פגיעה בזכות השתיקה או יצירת הודאות שווא. במאמר זה נסקור את הפסיקה המרכזית של בית המשפט העליון, את גבולות המותר והאסור בחקירה פלילית, ואת המקרים שבהם תחבולות חקירה עשויות להוביל לפסילת הודאה או לפסילת ראיות.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.