מאת:


לאחרונה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור (רע"פ 4150/15 גד בר כוכבא נ' מדינת ישראל) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה.

המדובר במבקש אשר נגדו הוגש כתב אישום (בבית המשפט לענייני תעבורה) המייחס לו עבירה של נהיגה מעל למהירות המותרת ועבירה של נהיגה בקלות ראש. מעובדות כתב האישום עלה, כי המבקש נהג ברכבו, בכביש 6. המהירות המותרת לנסיעה בכביש זה הינה 110 קמ"ש, ואילו המבקש נהג במהירות של 196 קמ"ש וזאת בהתבסס על מדידת מכשיר ממל"ז.

המערער טען כי המאשימה לא הוכיחה את תקינות מכשיר הממל"ז, אך לאחר שבית המשפט לתעבורה קבע כי המאשימה הוכיחה כי מכשיר הממל"ז הופעל ע"י מפעיל מוסמך ומיומן, המכשיר נמצא תקין, הופעל כראוי לפי נוהלי ההפעלה ובוצע זיהוי הרכב, הרשיע בית המשפט את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בבואו לקבוע את עונשו של המבקש, נתן בית המשפט לתעבורה דעתו לעברו המכביד של המבקש, בציינו כי לחובתו 27 הרשעות קודמות, ביניהן עבירות מהירות בשנים 2003, 2006, ו-2009, וכי תלוי ועומד נגד המבקש עונש של שלושה חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי במסגרת תיק נוסף. חרף עברו התעבורתי המכביד של  המבקש, החליט בית המשפט לתעבורה שלא להשית עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, "אף לא בדרך של עבודות שירות".

בסופו של יום, גזר בית המשפט לתעבורה על המבקש 20 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל, בניכוי תקופת הפסילה המנהלית שהוא ריצה. בנוסף, הפעיל בית המשפט
לתעבורה את רכיב הפסילה על תנאי בן שלושת החודשים, לריצוי באופן מצטבר. כמו-כן, הושתו על המבקש 7 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור, במשך 3 שנים, עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה במהירות העולה על 60 קמ"ש מהמהירות המותרת; 6 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי, לתקופה של 3 שנים; וקנס כספי, בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתם.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על הרשעתו בדין, שם חזר על טענותיו בדבר אי תקינותו של מכשיר הממל"ז, אך ערעורו נדחה. 
בית המשפט העליון נדרש לבקשת רשות הערעור של המבקש, בה חזר המבקש על טענתו, לפיה לא הוכחה תקינות מכשיר הממל"ז על-ידי המשיבה. בית המשפט העליון קבע כי דין הבקשה להידחות.

בית המשפט העליון חזר על ההלכה הידועה, לפיה היעתרות לבקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם מתעוררת שאלה משפטית כבדת משקל ורחבת היקף, בעלת השלכות החורגות מעניינם הקונקרטי של הצדדים לבקשה, או כאשר עולה חשש ממשי מפני עיוות דין או אי-צדק אשר נגרם למבקש (רע"פ 2744/15 דרדיק נ' מדינת ישראל; רע"פ 4022/15 יוסף נ' מדינת ישראל; רע"פ 3518/15 מלקמו נ מדינת ישראל).

לאור האמור, קבע ביהמ"ש העליון כי  הבקשה דנן אינה נמנית על אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן רשות ערעור, ולא מצדיקה התערבות בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט לתעבורה, ומטעם זה דינה להידחות.
בית המשפט העליון קבע פעם נוספת: בית המשפט לערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גירושים בעקבות מגפת הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

המתח הנגזר מהמגפה, מהמחלה, מהחובה לשמור ולהקפיד, הלחץ הכלכלי, הרצון לשמר את מקור הפרנסה וכו', כל אלה רק הוסיפו לחצים והביאו זוגות רבים למצבים חדשים, שונים מאלה אשר היו מכירים בעבר.

הקורונה בבחינת נסיבות לא צפויות לעניין סיכול חוזה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); צביה שיף, עו"ד

התפרצות הקורונה הינה בבחינת נסיבות שלא ניתן היה לצפותן לעניין סיכול חוזה: אמירה חשובה של בית המשפט המחוזי בסוגיה אקטואלית שעולה במלוא העוצמה סביב הסגר השלישי - הפרות הסכמים בשל משבר הקורונה.

להתכונן משפטית וכלכלית ליום של אחרי הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); צביה שיף, עו"ד

"חגיגת החיסונים" בארץ מפיחה בכולנו תקווה שהנה יש אור בקצה המנהרה אליה נכנסנו עם פרוץ מגפת הקורונה - אך יש לזכור כי ישנן השלכות רבות להכרזה על סיום תקופת המשבר הרשמי בישראל, השלכות שעלולות להיות פליליות או טומנות בחובן עלות גבוהה וחשוב לפעול מבעוד מועד ולהיערך בהתאם.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם