מאת:


חירות התנועה הוכרה כזכות חוקתית לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לעובדה זו השלכות ביחס לפרשנותה של החקיקה המקנה סמכויות להוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ.
 
למעשה, סעד זמני של עיכוב יציאה מן הארץ נתפס כסעד קיצוני באשר הוא פוגע באופן ישיר ומהותי בחופש התנועה של אדם ובית המשפט לא ימהר להעניק סעד זה למבקש להפעיל אמצעי לחץ על הצד השני. צו זה יינתן רק אם יראה המבקש, כי קיים חשש ממשי כי יציאתו מהארץ של בעל הדין שכנגדו מתבקש הצו יש בה כדי לסכל או להכשיל את ההליך השיפוטי או שיש בה כדי למנוע ביצועו של פסק הדין.

תקנות סדר הדין האזרחי בעניין

תקנות 362 ו-384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקסד"א") מסדירות את התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי בית המשפט. לפי תקנה 362, על המבקש של כל סעד זמני להציג "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה", וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כלומר - הנזק שייגרם לו אם לא יינתן לו הסעד הזמני, גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד.

בנוסף, בהוראה מיוחדת הנוגעת לעיכוב יציאה מן הארץ, המצויה בתקנה 384(א) לתקסד"א נקבע כי "בית המשפט או הרשם רשאי.. ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין".

ת"א 7624-04-15 יונטייב נ' טאבל

לאחרונה הגיעה לפתחו של בית המשפט בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ (ר' ת.א. 7624-04-15 יונטייב נ' טאבל), במסגרתה טען המבקש כי הלווה כספים על סך 500,000 ₪ למשיב ולבנו ואף חתם כערב להלוואות שנטלו השניים לצורך השקעה בבית קפה אותו הקימו בשותפות. לטענת המבקש, העסק אינו נוחל הצלחה מיום פתיחתו לפני שמונה חודשים ואף החל לצבור חובות. כן, לאחרונה נודע למבקש כי ברשות המשיב כרטיסי טיסה לקנדה ולאור חשש להמלטות המשיב, עובדה שתותיר אותו ואת בנו בלבד להתמודד עם החובות שצבר העסק, הוגשה הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בעיתוי בו הוגשה, יום לפני צאתו של המשיב את הארץ.

לטענתו של המבקש, המשיב עצמו בחקירתו לא נתן תשובה מספקת כיצד הוא עומד להחזיר חובות אלו וכאשר למשיב אין זיקה כלשהי בארץ שתשכנעו להישאר נוכח החובות - אין לו רכב, אין לו בית, אין לו משפחה וילדים – המדובר בצירוף נסיבות אשר בהשתלב עם יציאתו המתוכננת של המשיב מן הארץ מעוררות חשש ממשי כי המשיב עומד לצאת את הארץ ולא לחזור.

בית המשפט בחן האם ישנן ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת; והאם ישנן ראיות מהימנות לכאורה לכך שאם אכן יצא, יכביד הדבר באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

קביעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים בחוק ובפסיקה על מנת להצר את חופש התנועה של המשיב ולעכב את יציאתו מן הארץ. כפי שנמצא על ידי בית המשפט באותו עניין, הנסיעה שאותה תכנן המשיב הייתה בגדר ביקור משפחתי לתקופת החגים והדבר לא היה חריג עבור המשיב. בית המשפט ייחס חשיבות לעובדה שהמשיב רכש מראש כרטיסי טיסה חזרה לישראל. יתרה מכך, נמצא שהמשיב הודיע מראש לתובע שבכוונתו לנסוע לחו"ל, דבר שלא מאפיין אדם המנסה להימלט מחובותיו. גם באשר לתביעה עצמה, נקבע על ידי בית המשפט כי המבקש לא הביא ראיות מספקות בכדי להראות כי קיימת לו עילת תביעה מבוססת לתשלום חוב בהווה להבדיל מחששות לגבי אי תשלום חובות בעתיד.

בנסיבות אלה, הורה בית המשפט על ביטול הצו הזמני לעיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגד המשיב וקבע כי המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪. בשולי הדברים ראוי לציין, כי פסק דין זה מתייחס למתן צו עיכוב יציאה מהארץ כסעד זמני שהתבקש לפני שהוכרעה התביעה העיקרית שאותה הגיש המבקש. התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי רשויות ההוצאה לפועל, לאחר שכבר ניתן פסק דין שהכריע בתביעה העיקרית שונים מאלה שנדונו בפסק הדין.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מגמות ותהליכים בדיני חדלות פירעון, לרבות בעקבות משבר הקורונה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עינבל רחמים-אביטל עו"ד

איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.

הרמת מסך נגד בעל מניות המתקשר בשם חברה חדלת פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה כספית בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום במסגרתו נקבע כי יש לחייב את בעל המניות בחברה בחוב של החברה, מאחר וזה התקשר בהסכם בשם החברה לאחר שהחברה הייתה חדלת פירעון וכאשר היה ברור לו כי החברה לא תוכל לעמוד בהסכם.

תביעות נגד נושאי משרה ורואי חשבון במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגידים

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח; שי גליקמן, עו"ד; עינבל רחמים-אביטל, עו"ד; עומר לוי, עו"ד

בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי קיימת אפשרות על פי הדין להכיר בזכויות תביעה נגד רואי חשבון מבקרים של חברה ככאלו שעומדות לבעלי תפקיד מטעם בית המשפט בעת הליכי חדלות פירעון ולא רק לנושי החברה. בכך קבע כי קיימת אפשרות בדין לחייב רואי חשבון מבקרים באחריות ישירה כלפי החברה המבוקרת ובעלי מניותיה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.