29/4/2015
פסיקת בית משפט השלום בחיפה מבהירה פעם נוספת כמה חשוב לוודא שהסכם פשרה מהווה סיום סופי של כל המחלוקות בין הצדדים, אחרת עשויים הצדדים למצוא את עצמם בהליכים משפטיים בלתי פוסקים.
במסגרת סכסוכים כספיים בין התובע לנתבע, הוגשו על ידי הנתבע קודם למחלוקת נשוא פסק הדין, שלוש תביעות כנגד התובע בעילות שונות. לימים, הסתיימו התביעות בהסכם פשרה, אלא שאז הוגשו על ידי הנתבע ארבע תביעות מטעמו. משהסתיימו ההליכים ב- 4 התביעות הנ"ל, הגיש התובע את התביעה הנוכחית בה טען כי על אף שהסכם הפשרה סילק את כל המחלוקות בין כל הצדדים להסכם הפשרה, הנתבע המשיך בנקיטת הליכים משפטיים שונים כנגדו - דבר שגרם לו להפסדים רבים וטרחה.
בנוסף, טען התובע כי הנתבע הפר את הסכם הפשרה, בכך שלא שיתף פעולה וסיכל את האפשרות לגביית כספים מחברה זרה החייבת סכומים גדולים לחברה שהייתה קודם בבעלותם המשותפת ואשר מצויה בהליכי פירוק. כן טען התובע, כי הנתבע הפיץ כנגדו שקרים והכפשות בקרב העוסקים בתחום עיסוקו, במטרה למנוע ממנו לשקם את עסקו ולהרסו כלכלית, בניגוד להסכם הפשרה.
בית המשפט דחה את התביעה על כלל רכיביה. בית המשפט קבע, כי בהיעדר הוראה אחרת הסכם הפשרה נועד להביא אך ורק לסילוק של 3 התביעות שאותן הגיש התובע נגד הנתבע ולא נועד למנוע התדיינות נוספת בין הצדדים, לרבות הגשת תביעות מצד הנתבע נגד התובע. בנוסף, בית המשפט זקף לחובת התובע את העובדה שהתובע לא נקט בהליך ישיר למתן סעד הצהרתי שיבהיר מבעוד מועד האם על פי כוונת הצדדים הסכם הפשרה מסלק רק את 3 התביעות שעמדו על הפרק באותה העת או שנועד לסלק את כל טענות הצדדים אלה כלפי אלה בייחוד לאור העובדה שהנתבע לאורך כל הדרך טען שהסכם הפשרה נועד לסלק רק את שלוש התביעות שהוגשו בתחילה. כך או כך, על פי בית המשפט, התובע מושתק מלטעון כנגד פרשנות הסכם הפשרה, שכן הטענה כבר נידונה בהליכים האחרים, שם כבר צוין כי פרשנותו של התובע להסכם איננה מתיישבת עם הוראותיו שבכתב, קביעה שעמה התובע השלים בהליכים הקודמים.
גם באשר ליתר טענות התובע, בית המשפט דחה אותן אחת לאחת. כך לעניין טענת התובע בדבר הכפשת שמו, קבע בית המשפט, כי מדובר בטענות מפי השמועה שלא הובאה כל ראיה להוכחתן, ועל כן דינן להידחות. באשר להפסדי השכר קבע בית המשפט, כי התובע לא צירף כל ראיה להוכחת גובה ההפסדים. באשר לטענת התובע בדבר היעדר שיתוף פעולה מצד הנתבע לגביית הכספים מן החברה הזרה, החליט בית המשפט כי העניין מצוי בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי ואינו מצוי כלל בסמכות בית משפט השלום במסגרת תביעה כספית.
לנו לא נותר אלא להמתין ולראות האם פסק די זה, יביא סוף סוף לסיום המחלוקות בין שני הנצים.
חיפוש
סגור
