מאת:


יש בנמצא מספר רב של תושבי ישראל המחזיקים מזה עשרות בשנים מיליונים רבים של דולרים בחשבונות בנק בחו"ל. כספים אלה אינם מדווחים לרשויות המס והמס המתחייב בגין הריביות הנצברות מאותם חשבונות לא מדווח ולא משולם. עסקינן בחשבונות בנק אשר עוברים במשפחה לאורך עשרות שנים, מדור לדור.

חלק גדול מכספים אלו, מקורו בחשבונות בנק אשר נפתחו על ידי יהודים שעלו לישראל בשנות ה-30 או ה-40, בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה או לאחריה. יהודים אלו, אשר בחלק ניכר מהמקרים נאלצו לעלות לישראל כשהם נטולי כל, לאחר שכל ההון המשפחתי שצברו באירופה אבד, הבינו על בשרם כי נכון יהיה, לטובת הביטחון הכלכלי של משפחתם "הישראלית", לדאוג לקופת מזומנים אשר תמוקם ב"עיר מקלט" לשעת צרה. אותם עולים, צברו בחשבונות בנק בחו"ל את שהצליחו להציל מההון המשפחתי באירופה ו/או כספי הפיצויים שקיבלו מהגרמנים לאחר המלחמה ו/או כספים שהצליחו להרוויח לאחר עלייתם ארצה.

עד סוף שנת 2002 הייתה נהוגה בישראל שיטת המס הטריטוריאלית, לפיה הוטל מס על בסיס מקום הפקת ההכנסה ללא קשר לתושבות, ולכן כספים אלו לא היו חייבים במס. החל משנת 2003 שונתה שיטת המס לשיטה פרסונאלית, לפיה גם הכנסות שהפיק תושב ישראל בחו"ל חייבות במס בארץ ומשכך חלה חובת תשלום המס בגין פירות אותם פיקדונות. משפחות אלה, אשר בחלקן חוות עד עצם היום הזה את טראומת השואה, שמרו בסוד את דבר קיומם של החשבונות הללו ודבר הסוד נשמר ככזה, לא אחת, גם לדורות הבאים. משמע, גם צאצאיהם של אותם עולים אשר ירשו את חשבונות הבנק שלהם לאחר פטירת בני משפחתם, המשיכו כמצוות הוריהם לשמור בסוד את דבר קיום החשבון, והכל לטובת ההגנה על אותה כרית ביטחון שתעניק הגנה כלכלית במקרה של עקירה חוזרת בעתיד.

משמעות הדברים

אי דיווח על החשבונות כאמור, עשוי להוות פעילות לא חוקית וזאת משורה של טעמים:

ראשית, בהתאם לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), תשמ"ח-1988, נישום, בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו 18 שנים שהינם בעלי חשבון בתאגיד בנקאי חוץ במועד כלשהו בשנת המס, חייבים לדווח עליו לרשות המסים בארץ, אם היתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת המס היא 1.5 מיליון ₪ או יותר.

כמו כן, יתכנו מצבים בהם ישראלים מפקידים בחו"ל כספים "שחורים", משמע – כספים שהיה צריך לשלם עליהם מס בישראל, דבר שלא נעשה. בהקשר זה המחדל מתייחס הן לכספים המופקדים והן לפירות שאותם כספים מניבים בחו"ל (בהתאם לשיטת המס הפרסונאלית כאמור לעיל). בעשותם כן, מדעת או שלא מדעת, ביצעו בעלי החשבונות עבירות פליליות, שכן החוק בישראל מחייבם לדווח על דבר קיומו של חשבון בחו"ל ולשלם מס בגין פירותיו.

יובהר, כי לנישום שביצע אי אלו עבירות מס (דוגמת העבירה שפורטה לעיל) וטרם נתפס קיים פתרון המאפשר את הכשרת החשבונות ו"הוצאתם אל האור"  -  הליך הגילוי מרצון. הליך זה מנטרל את החשיפה הפלילית ומסדיר את חובות המס האזרחיים עקב המחדל, ללא הותרת כתם על הנישום, ללא חקירתו וללא מרשם פלילי כזה או אחר. 

כחלק ממלחמתה של רשות המסים בעבירות המס השונות בישראל, פרסמה הרשות בשנת 2005 את נוהל "הגילוי מרצון" וזה אף שודרג ביום 7.9.14 (להלן: "הנוהל"). במסגרת נהלים אלה אפשרה רשות המיסים לתושבי ישראל לדווח מרצונם על עבירות מס שביצעו ובתמורה העניקה להם חסינות מפני הליכים פליליים. העבירות המטופלות במסגרת הנוהל הנן השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ומס המתחייב מעסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. כל עוד חב הנישום בחובת הדיווח נמצא הוא במרוץ מול רשות המסים בדבר חשיפת עבירותיו. שכן, נישום שייתפס ע"י הרשות בטרם גילה מרצון את עבירותיו צפוי לעמוד בפני הליכים פליליים, העשויים לגרור אחריהם עיצומים כספיים כבדים ואף עונש מאסר. לעומת זאת, נקיטה בהליך של גילוי מרצון יעביר את הטיפול להליך האזרחי.

יודגש, כי היקף החסינות מפני הליך פלילי יהיה רק לגבי המידע שנמסר לרשות המסים במסגרת הליך הגילוי מרצון. נכון להיום ולתקופה מוגבלת בלבד, ניתן לבצע את כל ההליך אנונימית, כך ששמו של הנישום נחשף רק לאחר שהוא יודע מה תהא חבות המס עקב ההליך האמור. כל ההתנהלות יכול ותתבצע על ידי עו"ד מטעמו, בדיסקרטיות ובמקצועיות. עוה"ד ידע לנקוט בפעולות הנדרשות על מנת להשלים את ההליך בצורה שקופה וחכמה, תוך בניית אסטרטגיית מס נכונה, הצגת טיעון משפטי ועובדתי נכון וגיבושו של הסכם שומה עם הרשות אשר יאפשר ללקוח לשלם את מינימום המס הנדרש לטובת הכשרת מחדליו והכול תוך נטרול סופי ומלא של כל חשיפה פלילית הנובעת מהתנהלותו הלא חוקית. השלמת הטיפול בפועל מביאה לידי הכשרת הנכסים, הכשרת הכספים, תאפשר לנישום להביא את כספו לישראל ככול שימצא לנכון לעשות כן ובעיקר – תיתן לו את השקט הנפשי הנדרש, במהירות וביעילות, כפי שכל בר דעת מבקש לו ולבני ביתו.

לאור האמור, בטרם הגשת בקשה לגילוי מרצון, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא שכן מדובר בהליך סבוך. בדיקה של גורם מומחה בתחום תקטין את הסיכון משמעותית לתחולת אחד מסייגי ההליך בעניינו של הנישום, זאת באמצעות בדיקה מקיפה ומקצועית של מלוא נתוניו של הנישום. לא זו אף זו, ככל שמדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל, הרי שיש להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי ובאמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, זאת לצורך סיווג הכנסתו של הנישום ובחינת זכאותו לקבלת זיכויים ממס זר ששולם על ידו בחו"ל.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הטבות מס לתושב חוזר ותיק

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

על מנת לעודד את אזרחי ישראל לחזור ולמדינתם בשנת 2008 אושרה רפורמת מס מקיפה, שעיקרה מתן הטבות מס לתושבים חוזרים ולתושבים חוזרים ותיקים...

תכנון השלכות מס לפני רילוקיישן

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

שוקלים לעשות רילוקיישן לחו"ל? - כך תתכננו את השלכות המס הנובעות מהמעבר

החשיבות בהכנת הצהרת הון יזומה לתושבים חוזרים ועולים חדשים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שחר נח, עו"ד ויועץ מס

מומלץ לכל תושב חוזר ותיק או עולה חדש, להכין "הצהרת הון יזומה" בצירוף כלל המסמכים המאמתים, כדי לקבע את ההון אשר נצבר בחו"ל, כאשר על הון זה לא חלו דיני המס בישראל בעת צבירתו בשל היותם "תושבי חוץ"...

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.