זכות ערעור של נישום על החלטת פקיד שומה

לאחרונה התקבלה החלטה בביהמ"ש המחוזי בנצרת אשר מבהירה בצורה חד משמעית, מהי זכות הערעור של נישום, על החלטות של פקיד השומה.
הדיון נערך במסגרת בקשה שהגיש פקיד שומה לסילוק ערעור על הסף של נישום.
החלטתו של כבוד השופט עאטף עיילבוני הינה חשובה ביותר, שכן היא מבהירה את זכויותיהם של נישומים אל מול פקיד השומה, והחלטותיו.
בענייננו, פקיד השומה אשר טיפל בתיק של נישום, הגיע להחלטה במסגרת הטיפול בתיק בדבר אזהרה לאחר אי רישום תקבול. פקיד השומה קיבל החלטה כי בעקבות אי רישום תקבול, הנישום יהיה על תנאי למשך שנה. משמעות התנאי היא, כי אם במהלך השנה הנישום לא ייתפס באי רישום תקבול נוסף, לא ייפסלו פנקסיו.
הנישום ערער על החלטת פקיד השומה ואילו פקיד השומה מצידו הגיש בקשה לסילוק על הסף של הערעור.

מכאן, השאלה העיקרית הנדונה היא, האם עומדת לנישום זכות הערעור על החלטת פקיד השומה.
סעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס ההכנסה הינו הסעיף המסדיר את זכות הערעור של נישום על החלטות פקיד השומה.
פקיד השומה טוען כי אין הנישום יכול לערער על החלטתו על סמך סעיף זה, שכן הסעיף אינו מקנה זכות קנויה לערעור. לדידו, במצב בו פקיד שומה מחליט על פסילת ספרים, אזי ניתן לערער. אך במצב בו לא הוחלט על פסילת ספרים אלא רק על פסילה על תנאי, אין לנישום זכות לערער. לטענתו של פקיד השומה, אין מדובר בהחלטה הנמנית על החלטות שניתן לערער עליהן לפי פקודת מס ההכנסה.

מנגד, הנישום טען כי דין בקשתו של פקיד השומה להידחות. טענתו היא, כי החלטת פקיד השומה לפסילה על תנאי, היא בעצם פסילת ספרים מושהית, ואין החוק מבדיל בין פסילת ספרים על אתר לבין פסילת ספרים על תנאי.
הנישום המשיל את החלטתו של פקיד השומה לפסול את ספריו על תנאי להליך הפלילי בו נגזר על נאשם עונש על תנאי. וכמו שלנאשם יש את הזכות לערער על עונש על תנאי, כך גם לנישום יש את הזכות לערער על פסילה על תנאי.
החלטת בית המשפט:
כבוד השופט בהחלטתו, נימק כי פקודת מס ההכנסה מגדירה כי נישום החולק על החלטתו של פקיד השומה, רשאי לבקש מפקיד השומה לחזור ולעיין בהחלטתו ולשנותה. אם דחה פקיד השומה את הבקשה, רשאי הנישום לערער על כך.
כלומר, סעיף 145ב(א)(1) לפקודה אינו מבחין בין ערעורים על סוגי החלטות שונות, אלא מעניק לנישום באופן רחב זכות ערעור על החלטות פקיד השומה ואין כל הגדרה מהי מהות ההחלטה.
בנסיבות אלו, מוסיף כבוד השופט, הואיל והסעיף אינו נוקט בלשון מצמצמת לעניין זכות הערעור ואינו מבחין בין זכות ערעור על פסילת ספרים מיידית או על תנאי, אין מקום לצמצם את זכותו של הנישום לערעור.

לבסוף, כבוד השופט דוחה את בקשתו של פקיד השומה ומקנה לסעיף 145ב(א)(1) לפקודה פרשנות המרחיבה את זכות הערעור של הנישום.
לסיכום: התנהלות נבונה של נישום מול רשויות המס בכלל ופקיד שומה בפרט יכולה להיות בעלת השלכות עצומות להתנהלותו העסקית. חשוב מאוד כי נישום ידע את זכויותיו ולשם כך מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה, בכדי שכמו במקרה המוזכר לעיל, נישום לא יינזק בשל החלטה שגויה של פקיד השומה.