ביהמ"ש המחוזי: בעסקת נייר ערך הנקוב במטבע חוץ לא יקוזז הפסד הון הנובע משינוי אינפלציוני

ביום 13/8/14 ניתן פסק דין במסגרת ערעור של "כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות בע"מ" (להלן: "כלל") נגד פקיד שומה תל אביב, בו עלתה השאלה האם ניתן לקזז הפסד הון הנובע מירידת שער החליפין במקרה של מכירת ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, כנגד רווחי הון אחרים. סעיף 92 לפקודת מס הכנסה אמור לפתור שאלה זו בקבעו כי:
"סכום הפסד הון שהיה לאדם בשנת מס פלונית ואילו היה ריווח הון היה מתחייב עליו במס, יקוזז תחילה כנגד ריווח ההון הריאלי וכל שקל חדש של היתרה יקוזז כנגד שלושה וחצי שקלים חדשים של סכום אינפלציוני חייב; לענין זה רואים שבח והפסד כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין, תשכ"ג-1963, כאילו היו ריווח הון או הפסד הון, לפי הענין".

המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב פרשנות הסעיף בכל הנוגע לקיזוז הפסדי הון שביצעה כלל בתיקי ההשקעות של לקוחותיה, הפסדים שנבעו מירידות בשער המט"ח. כלל סברה כי סעיף 92 לפקודה חל על מניות בהגדרתן כנכס וכפועל יוצא קיזזה את הפסדי ההון שנבעו מירידת שער המט"ח.
לגישת פקיד השומה, במכירת נייר ערך קיימים שני מרכיבים אשר כל אחד מהם הינו נכס נפרד- נייר הערך ומטבע החוץ, ומכאן שאין לבצע את הקיזוז האמור. שכן, כשם שרווח הון הנובע מעליית שער המט"ח איננו ממוסה כך גם אין לקזז הפסד הנובע מירידתו. כלל טענה מנגד כי נייר הערך על כל מרכיביו- שערו וערך המטבע בו הוא נקוב, הם נכס אחד, אותו יש למסות כעסקה אחת אשר אותה אין לפצל, וכפועל יוצא ניתן גם לקזז את הפסד ההון הנובע מירידת שער המט"ח מרווח ההון שנוצר.
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב קיבל, יש שיאמרו באופן מפתיע, את עמדת פקיד השומה - לפיה הפרשנות הראויה היא שבמקרה של ניירות ערך שערכן הנקוב הוא במט"ח, אין למסות את רווח/הפסד ההון שנוצר עקב שינוי בשער המט"ח גרידא, וכפועל יוצא מכך, לא ניתן לקזז מרווח ההון שמקורו בניירות ערך את הפסד ההון ככל שהפסד זה נובע משינויים בשער המט"ח.

ביהמ"ש קבע כי ככל ונידונה הזכות לקיזוז הפסד הון הנובע משינוי בשער המט"ח, יש לבדוק תחילה את מהות הנכס ממנו נובע הפסד ההון או רווח ההון. לעניין ניירות ערך באופן פרטני, קבע ביהמ"ש כי מאחר והגורמים לשינויים בשער המניה, הנובעים מביצועי החברה הנסחרת והשחקנים האחרים בבורסה, שונים מהגורמים לשינויים בשער המט"ח ביחס לשקל, ומאחר ובהגדרת "מדד" בפקודה נקבע כי: "...על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראה את שער המטבע כמדד;", הרי שהפרשנות הראויה לסעיף 92 לפקודה לעניין עסקה בניירות ערך, היא שמדובר בעסקאות נפרדות במקרה זה, ועל כן אין להתיר את קיזוז הפסד ההון.

סוגיית התרת קיזוז הפסדים נדונה רבות בפסיקות של בתי המשפט, כאשר המצדדים בה טוענים כי ככלל יש להרחיב את האפשרות לקיזוז הפסדים באופן שבו הנישום ישלם מס אך בגין הרווחים האמיתיים שנצרו לו. דוגמא לכך ניתן למצוא בעניין מודול (ע"א 2895/08 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' חברת מודול בטון השקעות בתעשייה בע"מ). בעניין כלל בית המשפט התייחס לשיקולים התומכים בהרחבת קיזוז הפסדים,  ובכלל זה שיקולי צדק, שיקולים כלכליים, שיקול מניעת פירוק חברות ועוד, אלא שלשיטתו שיקולים אלה תומכים, בנסיבות אותו מקרה, דווקא באי התרת קיזוז ההפסדים.
כך או אחרת, נראה כי בנושא זה טרם נאמרה המילה האחרונה.