מאת: ; ;

כלים משפטיים לעסקים הנתונים בסכנה לחדלות פירעון עקב מלחמת חרבות ברזל

ערב המלחמה, עסקים רבים (לרבות עסקים בקו עימות ולא רק), אם בתחום התיירות, אם בתעשייה ואם בתחומים של חקלאות ו/או תחומים עסקים מגוונים אחרים היו טרודים שלא בבניית כרית ביטחון כלכלית, אלא בבניית תוכניות עסקיות, בעריכת תוכניות הנדסיות, בקידום מהלכים שיווקיים, בהשבחת הפעילות הקיימת והרחבתה, בבנייה אינטנסיבית, בהשקעות עתק ועוד והכול מתוך ראייה כי לא צפויה לה מלחמה, בטח ובטח לא דוגמת זו אותה אנו כולנו חווים מזה שמונה חודשים על בשרנו ונשמתנו. 

כך אנו רואים שערב המלחמה:
  1. לולנים רבים שרכשו או השכירו מכסות ביצים, הקימו לולים לטובת גידול משותף, הקימו ו/או תכננו להקים לולי ענק חדשים ו/או חוות לגידול תרנגולות לטובת הטלה, פרגיות, ולשם כך חלק מהלולנים, אף לקחו הלוואות גדולות לטובת הזמנה מחו"ל ע"ס תוכניות אדריכליות של לולים, הכול לטובת התקנה ובניה.
  2. בעלי מטעים אשר ערב המלחמה השביחו את המטע, תכננו הגדלה של חממות, רכשו פקעות ו/או שתלים לטובת הגדלת תוצרת, שתלו שתילים, הרחיבו את המטעים בשתילים חדשים, עקרו שטחים לטובת החלפתם בשתילים אחרים, השקיעו במערכות השקיה מתקדמות, רכשו ציודים לטובת טיפול חקלאי בהרחבות והכול לשם השבחה והגדלת הרווחיות הצפויה מהמשק.
  3. בעלי עדרי בקר, אשר ערב המלחמה רכשו זכרים משובחים, גידרו את שיטחי המרעה, התקינו מערכות האכלה של העדרים, השקיעו ברכישות של ראשי בקר נוספים, הגדילו את שטחי המרעה, שיפרו תשתיות ונקטו בפעולת מגונות, לרבות הכנת מכלאות לטובת פיטום עגלים, הזרעת נקבות ועוד, כאשר כל אלה אמורים היו להגדיל מהותית את תוצרתם ואת ההכנסות הצפויות מאותו עדר, עדר שנבנה עקב לצד אגודל, שנים על גבי שנים, כך שאותו עדר יוכל לשמור על חוסן ועמידות, באזור ובתנאים הספציפיים.
  4. בעלי צימרים ווילות אירוח אשר ערב המלחמה נכנסו להשקעות ענק, המתכתבות עם מגמת הפריחה התיירותית בצפון והגדלת הביקוש וכל התעשייה הקשורה לתיירות זו, לטובת השבחת הפעילות והרחבתה ולשם כך הם הוסיפו תכננו יחידות נוספות, ייבאו פריטי ריהוט, השקיעו בפיתוח הסביבתי של מתחם האירוח, השקיעו בפרסום המתחם, הגדילו את מספר היחידות, בנו בריכת פתוחות ומחוממות, בנו חדרי קולנוע בוילות המונות לפעמים גם עשרה חדרים, התקינו סאונה וג'קוזי, טיפחו שטחי ספורט, דוגמת כדור עף ועוד, ובשורה התחתונה השביחו והרחיבו מתחם אירוח "מהחלומות", כזה המסוגל להניב מיליוני שקלים בשנה וכזה המניב לפעמים גם -  15,000 ₪ בגין סופ"ש ואף מעבר לכך.
  5. יזמים שזיהו את הפוטנציאל התיירותי ההולך וגדל ועל סמך זאת הקימו מסעדות יוקרה מכל המינים והסוגים ו/או שדרה של מסעדות באזורי קו אימות – בסגנון "שרונה" שבתל אביב, אשר במידה רבה היו אמורים להביא לאתרי נופש אלה, רבים סמוך גבול, קולינריה מדהימה ברמות "פריזאיות" ממש ואף מעבר לכך ולשם כך ויישום חזונם זה ואמונם בחוס המדינה ובעתיד הוורוד, הקימו מבנים, שכרו את שירותם של בעלי מקצוי בתחום הקולינריה, בנו תפריטים, לקחו הלוואות עתק ועוד.
  6. בעלי רשתות מזון ו/או תכשיטים ו/או תחומים אחרים אשר השקיעו, עובר למלחמה סכומי עתק לטובת הקמת סניפים חדישים בעוטף ו/או בצפון ו/או במקומות אחרים ברחבי המדינה, והכל מתוך כוונה להגשים את החזון הציוני ומתוך כוונה ליתן מענה לתושבים והגדלת הכנסתם בדרך של הרחבת הפעילות ומינוף הצמיחה והפופולריות של תיירות הפנים, אם סמוכת גבול ואם שלא סמוכת גבול.
  7. יזמים שהקימו בסכומי עתק בתי מלון ומתחמי אירוח במיקומים בהם צפויים להגיע אורחים רבים, מהארץ ו/או מחו"ל, אם בסמוך לאתרי מורשת, אם בסמוך לאתרים דתיים, אם באזורים ירוקים צמודי גבול ואם במיקומים אחרים, והכול לאור הפריחה בתחום ולאור הגדילה בביקוש והכל לטובת מתן מענה לתיירות ומתוך שאיפה להגדיל את הרווחיות, כאשר הכול קודם על סמך תוכניות עסקיות מהותיות המלמדות על צפי הכנסות הולך וגדל וכן על הלוואות בנקאיות אשר היו אמורות להיות מושבות למשקיעים בסמוך לאחר ההוצאת ההוצאות, מתוך הפדיון הצפוי על פי כל התוכניות העסקיות.
  8. הרחבה של רפתות עובר למלחמה, הפריה של הפרות – מתוך שאיפה לגידול ברבייה ובילודה, השקעה בתשתיות ובמערכות מורכבות אשר אומרות היו להגדיל את התנובה ולייעל את התהליך, תוך הגדלת שיעור הרווח עבור החקלאים ועוד.
  9. השכרה של שטחים בתוך קיבוצים ו/או באזורים אחרים, לטובת הקמת מפעלים ייחודים בסכומי עתק, לרבות רכישה והקמה של קווי ייצור גדולים ומורכבים אשר אמורים היו להגדיל את יכולת הייצור ולגוונה ולהגדיל את הרווחים מהותית. מפעלים שנכון להיום, לפחות חלקם-  מפונים ומשכך גם מושבתים.
  10. השבחה של מפעלים קיימים בדרך של הזמנה של קווי יצור חדשים ו/או הזמנה של מכונות יקרות ממדינות זרות, אשר אומרות היו לייעל את המפעל, לפתחו ולהגדיל את הייצור ו/או את שיעור הרווח המתחייב הימנו.
  11. יזמים אשר עובר למלחמה התמקדו ברכישה של מפעלים כושלים בקו עימות וזאת ע"ס תוכניות עסקיות המדברות על הבראה של אותם מפעלים ובכלל זאת - הזרמה של הון  לאותם מפעלים מתוך אמונה כי ניתן יהיה להעבירם מהפסד לרווח ולכבוש יעדים חדשים.
  12. תכנון חממות ו/או לולים ו/או בניה של בתי אריזה חדישים, בדרך של הפעלת אדריכלים אשר כל עיסוקם בתום נשוא המיזם ובכלל זה הפקת תוכניות ביצוע, הוצאת היתרי בניה ועוד, תשלום אגרות בניה והכול לשם הקמת הנדרש והגדלת שורת הרווח של היזם ו/או איש העסקים .
  13. כניסה ליזמות של פרויקטים בתחום הבניה בשלומי ו/או באזורים אחרים, שם נרשמה גדילה בביקוש ובכלל זאת, לפחות בחלק מהאתרים - תחילת רכישת הקרקע, העסקת קבלני ביצוע וקידום העבודה הקבלנית, הכול מתוך אמונה כי היחידות יבנו במהרה וימכרו במחירים גבוהים המשקפים את מצוקת הדיור במדינה, ונכון להיום אותם מיזמים עומדים, נהרסים ובמקביל הליווי הבנקאי והמימון תופח והוצאו הריבית הולכות וגדלות.
  14. מטעים וכרמים גדולים אשר אמורים היו להיות מטופלים וערוכים לטובת הליך השזירה ו/או לטובת קטיף ו/או לטובת ייצור של יין ביקבים המצויים בבעלות בעלי הכרמים.
  15. חקלאים אשר נאלצו להשמיד את מקור לחמם - עופות, פרות, עיזים, בעלי חיים אחרים והכול משום שאין באפשרותם לטפל באלה וזאת משום שהגישה מסוכנת וכי הנזק בטיפול ו/או בניסיון טיפול הפסיק להיות כלכלי.
כך יוצא, כי המלחמה "תפסה" אנשי עסקים, חקלאיים, בעלי וילות אירוח, יזמי נדל"ן בנקודת זמן שבירה, בה לפעמים הם עומדים מחד מול פרויקט החיים שלהם כשזה עומד מושבת וללא כל יכולת לייצר הכנסה ומאידך עומדים הם אל מול נושים חסרי סבלנות, מול בנקים, מול גורמים אחרים ומול ספקים מאיימים בתביעות - להם הם מחויבים בתשלומים גדולים ובהקשר זה כותב שורות אלה יכול להעיד גם על בעלי וילות אירוח שערב המלחמה הבניה שלהם הושלמה, השקעותיהם היו אדירות  ומשכך בעליה נדרשים עתה לשלם משכנתאות בהיקף של  70,000 ₪ לחודש ויותר.
בכל הקשור לאלה, מדינת ישראל עוזרת ועושה באמצעות מס רכוש את כל מה שניתן לעשות במגבלות החוק והתקציב לטובת מתן מענה ושמירה על עורף איתן. למדינה חשיבות מכרעת בשמירה על העורף, במיוחד על אלה שבחרו להתמקם בצמוד לגבול ועובדי מס רכוש מיישמים את האמור, באמצעים המוגבלים העומדים לרשותם, בממלכתיות רבה, בתום לב ומתוך רצון כן ואמיתי לדאוג לכלל התושבים.
כותב שורות אלה, אשר ייצג את מס רכוש במשך 13 שנה, מכיר מקרוב את התנהלות משרד האוצר ומס רכוש, כך שמידיעה אישית ברור וידוע לי כי המנהלים של הקרן עושים לילות כימים לרווחת הניזוקים, אלא שגם הם עומדים אל מול החלטות ממשלה, מגבלות וקשיים אחרים לעמוד בציפיות ובדירות של כלל הניזוקים, תוך שמירה מתחייבת על קופתה המתדלדלת של המדינה.  

מטעם זה מדינת ישראל יצאה במתווים לפיצוי, אם לכלל תושבי המדינה ואם לתושבי קו העימות כאשר, מטבע הדברים, כלל התושבים היו זכאים לפיצוי חלקי בגין תקופה חלקית וקצרה יחסית ע"פ מתווים ירוקים המיועדים לתושבי מרכז המדינה, בדומה לפיצוי ששולם בתקופת הקורונה והיו ועדין קיימים כאלה, שעסקם ממוקם ביישוב ספר קו עימות, דוגמת קריית שמונה - הזכאים לתבוע את הנזק המלאה שנגרם להם ע"פ חוק מס רכוש 1961 - חוק אשר למעשה אמור להעמיד כלכלית את כל אותם ניזוקים שעסקם קו עימות, במקום הכלכלי בו יכולים הם היו להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת.
לגבי מרבית שטח המדינה המסלולים לפיצוי היו לתקופה קצרה ומוגבלת, לרבות מוגבלת בסכומים לפיצוי ולמעשה נכון להיום זכאותם פגה.
לגבי חקלאים ועסקים הממוקמים בקו עימות - הם עדין זכאים לקבל פיצוי, אם במסלול אדום ואם ירוק, תלוי במקרה ותלוי בנסיבות, ולגבי אלה למעשה המדינה באמצעות מס רכוש עושה כל שניתן על מנת ליתן להם מענה, אם כי ברור כי נכון להיום הנזק טרם התגבש כך, כי כל יום שחולף הנזק גדל ומשכך, לגבי אלה המאמצים את גישת כותב שורות אלה ופועלים על פי המסלול האדום (מסלול לו הם זכאים בוודאות על פי חוק שחוקק כבר בשנת 1961 ואין הם צריכים לייחל כי יינתן עוד פיצוי על פי מסלול ירוק כזה או אחר, אשר לגישתנו אינו בדר"כ משקף את כל הנזק ולפעמים אף רחוק מכך) - הרי שלגבי אלה -  התביעה בשלמותה (במסלול האדום) תוגש רק לאחר גיבוש כל הנזק בגין כל תקופת המלחמה ובינתיים ועד לקבלת החלטה בתביעה - אותם ניזוקים זכאים לקבל תשלום מקדמות על פי המסלול האדום ולהתקיים מאותן מקדמות.
יחד עם זאת ולמרות הפעילות המבורכת והאוזן הקשבת, הרגישות, הנכונות לרדת לשטח ולהישיר מבט לעבר הניזוקים ולחלוק עימם את הכאב והשבר, הרי שבשורה התחתונה יש בנמצא קושי לתת עתה לכולם את הפיצוי העוזר להם לשמור על "הראש מעל המים".
תשלומי המקדמות לניזוקים עד לדיון והכרעה בתביעה האדומה שתוגש על ידם בסוף המלחמה, אינו תמיד משקף את הנזק, שהרי הוא לא לוקח בחשבון השבחות בשנת 2023, פתיחה של עסקים חדשים בסמוך למועד תחילת המלחמה ועוד פרמטרים אחרים וכן, מפאת הכמות האדירה של הפניות המופנות למנהל מס רכוש, על אף הרצון העז שלו ליתן מענה מושלם לכולם, יש בנמצא רבים אשר לא מקבלים את הפיצוי אותו הם מצפים לקבל, לא מקבלים הם את המצופה במועד, מה שמכניס  ניזוקים רבים למערבולת כלכלית.
יתרה מזאת, יש לזכור כי המקדמות הם הערכה כלכלית נקודתית וזמנית בלבד, ולמעשה את עיקר הפיצוי בגין אובדן הרווח שמקורו במלחמה, הניזוק אמור לקבל על סמך תביעה משפטית מתוחכמת, המבוססת על ראשי נזק התואמים את המלחמה דנן ועל סמך החלטת חלוטה של מנהל מס רכוש בתביעה גופה ולאמיתו של דבר.
אנו משוכנעים כי במסגרת ההחלטה של המנהל במרבית התביעות אכן הניזוקים יקבלו את המגיע להם ע"פ דין עד השקל האחרון, וכי במקרה של מחלוקות ניתן יהיה להגיע להבנה הוגנת וראויה המנטרלת מאבקים בפני ועדות ערר, אולם לשם כך, ועד למועד בו תתקבלנה החלטה חלוטה לעניין הזכאות לפיצוי, צריך הניזוק שפועלו נפגע קשות לאוויר לנשימה ולעמידות בפני הנושים.
אם אנו לוקחים בחשבון כי המדינה, במסגרת תביעות שיוגשו בתום המלחמה על פי המסלול האדום -  אמורה להעמיד כלכלית את הניזוקים במקום בו יכלו הם להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת, אזי המשמעות היא מבחינת המשפטנים הבקיאים בתחום כי יש בנמצא צורך לבנות תביעות תקדימיות, כאלה המבוססות על הרבה ראשי נזק חדשים ותקדימיים, לרבות ראשי נזק מבוססי תחשיב וחקיקה אשר מעולם לא נתבעו, כאלה המבוססים על העובדה לפיה יש למעלה ממאה אלף מפונים במלחמה שנמשכת יותר משמונה חודשים, ועוד אין ספור פרמטרים ייחודים למלחמה המייצרים ראשי נזק עדכנים ותואמי מלחמת חרבות ברזל.
לאור אלה ובנסיבות דנן, ברור כי המקדמות לא בהכרח משקפות את הנזק בהווה ובנוסף, ברור כי הניזוק צריך להגיש תביעה מדויקת בסוף המלחמה שם יתבע כל הנזק, עד השקל האחרון, לאחר שעורך הדין המטפל ממפה נכונה את הפעילות, ממפה את הנזק, בונה ראשי נזק משפטיים, בונה תחשיב תואם ראש נזק ועוטף את הכול בכוונת המחוקק ובפרוטוקולים של הכנסת וכי לשם כך עוד צפויה מלאכה משפטית מדויקת והתנהלות משפטית וכלכלית מול הנהלת מס רכוש שכזה רחוק מלהיות פשוטה.
הבעיה היא כי בשורה התחתונה כספי המקדמות ו/או כספי הפיצוי על פי המסלול בו בחר הניזוק לא בהכרח מגיעים בזמן ו/או בהיקף המספיק לעסק להתקיים .
יוצא כי שיש יותר ויותר עסקים הנכנסים, עקב מלחמת חרבות ברזל,  למצוקה כלכלית עד לכדי סכנת קריסה, וזאת בעוד שברור כי לו היו הם מקבלים עתה את מלא הפיצוי המגיע להם, אזי יכלו הם  לחזור ולתפקד נכונה וללא קושי תזרימי ולעמוד נכונה ובכבוד בהתחייבויות כלפי כלל הנושים של העסק.
לגבי אלה אשר כספי הפיצוי מתעכבים ו/או כאלה המקבלים מקדמות אשר לא מאפשרות להם לעמוד בהתחייבויות השוטפות ו/או כאלה הממתינים להחלטה בתביעתם וזו לא מגיעה במועד המיוחל, כאמור, הרי שתקוותם היא – לגרום לנושים להמתין עד לקבלת פיצוי המשקף את הנזק, כך שאלה לא ימהרו לפעול מולם משפטית ותחת זאת יסכימו הם לגלות איפוק ולהמתין עד למיצוי ההליכים מול המנהל ו/או עד לסיום המלחמה ו/או עד לקבל הפיצוי החלוט לו זכאי הנישום.
בנסיבות אלו השאלה הנשאלת היא מה אותם ניזוקים יכולים לעשות עד להשלמת המלחמה ועד לקבלת מלא הפיצוי, לטובת "שמירה על הראש מעל המים" ו/או לטובת שמירה על העסק ומניעת עיקולים, ו/או פעולות כנגד העסק ובעליו אשר עלולים להביא לידי קריסתו? כאן בדיוק נכנס חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018.
 

על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק זה, שהינו חוק חדש יחסית, בא למעשה ליתן מענה, למקרים דוגמת אלה הנידונים בשורות אלה.
כלומר, החוק בא לעזור גם לעסקים האמורים לקבל כספי פיצוי בגין מלחמת חרבות ברזל,  באמצעותם יוכלו הם לשלם לנושים ולהביא לידי הקפאת החובות עד לקבל הכסף הגדול ופירעון חובות העסק.

חוק זה למעשה מבקש לראות האם מדובר בעסק שבימים רגילים, נטולי מלחמה, מרוויח, והיה וישנה "תקלה" הנובעת מהמצב הנתון מקנה הוא לבעל העסק כלים ו/או סעדים המאפשרים לו לפנות לבית המשפט ולבקש עזרה, אשר יכולה לכלול גם הגשת בקשה להקפאה של חובות הנושים עד למועד בו יתקבלו הכספים ממקורות חיצונים, כמו כספי פיצוי עקב תביעה במסלול האדום ו/או הירוק על פי חוק מס רכוש.   
כך לדוגמא עולה מהחוק כי - ככל שהניזוק הממוקם בקו עימות, מצוי הוא במצב שבו אינו יכול להמשיך לעמוד תזרימית בהתחייבויותיו כלפי הנושים, דוגמת בנקים ו/או גופים אחרים, אזי קיימת אפשרות של נקיטה בהליך של גיבוש הסדר חוב, לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון, מה שידוע כ-"תיקון 4".
תיקון זה של החוק, תוקן בעקבות התפרצות נגיף הקורונה במהלך שנת 2020, וכמענה לקשיים שהתעוררו כתוצאה מכך ועל מנת למנוע קריסה של עסקים שלא יכלו להתמודד עם הנסיבות. לנוכח המצב הבטחוני השורר במדינה מאז אוקטובר 2023, נעשה שימוש בתיקון 4 בתקופה זו ביתר שאת, וועדת החוקה של הכנסת אף האריכה במהלך חודש מרץ 2024 את הוראת השעה, בשלב זה בתשעה חודשים עד לתאריך בדצמבר 2024
מדובר במעיין הליך חדלות פירעון "רך" שבו התאגיד נותר בשליטת האורגנים הקיימים, כלומר הניזוק חקלאי, בעל צימרים ו/או כל עסק אחר הממוקם בקו עימות ו/או במיקום אחר במדינת ישראל ממשיך לתפקד כרגיל תחת צו עיכוב הליכים, כלומר צו המורה על הקפאת החובות של העסק ומניעת הנושים מנקיטה בהליכים נגדו. ככל שבית המשפט אליו מוגשת הבקשה לעיכוב הליכים, מוצא כי יש מקום לאשר את ההליך עבור העסק, בית המשפט ימנה מנהל הסדר שילווה את האורגנים הקיימים תוך גיבוש תכנית שיקום כלכלי.

בתוך כך, העסק שנפגע כלכלית עקב המלחמה נדרש לגבש הסדר חוב עם הנושים שיסדיר בהדרגה את אותם חובות העבר, לדוגמא בדרך של הסכמה להמתין לקבלת מלא מקדמות ו/או הפיצוי ממנהל מס רכוש בגין וע"פ הוראות חוק מס רכוש ולאחר מכן, משיוסדר החוב כלפי הנושים ישוב הניזוק להתנהל במהלך העסקים הרגיל.
האמור הוא כמובן תיאור כללי מאוד וההליך לא מתאים לכל אחד, ויש לבחון את נסיבות המקרה לגופן. יחד עם זאת חשוב לציין ולהדגיש כי לגבי ניזוקים אשר ממתינים לפיצוי המלא ממס רכוש ונכון למועד כתיבת שורות אלה נמצאים בסכמה קיומית, יתכן מאוד כי יש בנמצא עבורם פתרון, המאפשר להם לגרום להקפאת החובות כנגדם ובלימת הנושים מכל פעולת גביה מולם וזאת עד לברור תביעת הניזוק לפיצוי בגין נזקי המלחמה ועד לקבל החלטה חלוטה של המנהל בדבר פיצוי כספי באמצעותו יוכלו הם להסדיר את החוב לנושים, לשלם את המגיע ולחזור לפעילות רגילה.

מהלכים אלו יכולים מאוד לעזור לעסקים המתמודדים עם נושים אשר מסרבים לגלות גמישות, מסרבים להמתין ומאיימים בהליכים ואף נוקטים בהליכים כנגד הניזוקים.
החוק למעשה מאפשר במקרים המתאימים דרכים באמצעותן בית המשפט למעשה "כופה" על אותם נושים המתנה, כך שהם יאלצו על סמך החלטה שיפוטית שלא לפגוע בעסק הנתון במצוקה, להמתין עד לקבלת הפיצוי ולקבל את החוב כלפיהם רק לאחר שמנהל מס רכוש העניק את הפיצוי לעסק החייב. 
 
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

גביית דמי מזונות בהליך חדלות פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד

במסגרת החקיקה הקיימת, ישנם מספר מנגנונים, המאפשרים לקבל דמי מזונות גם כאשר החייב מצוי בהליך חדלות פירעון. הן החייב והן הנושה/ זכאי למזונות יכולים לממש את זכותם, הן ביחס לסדר נשייתם והן ביחס לזכאות לקבל בסופו של יום את מלוא הסכום שנפסק, לאור העובדה כי צו ההפטר לא חל על חוב מזונות.

מימוש דירת מגורים במסגרת הליך חדלות פירעון

מאת: אלי דורון, עו"ד

חוק חדלות פירעון ביטל את ההגנה, שניתנה בעבר לדירת המגורים של פושט הרגל, ובמקביל העניק הגנה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי קפדני בעת הבחירה לממש דירת מגורים. מה אומרות על כך פסיקות בית המשפט?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.