כלים משפטיים לעסקים הנתונים בסכנה לחדלות פירעון עקב מלחמת חרבות ברזל

ערב המלחמה, עסקים רבים (לרבות עסקים בקו עימות ולא רק), אם בתחום התיירות, אם בתעשייה ואם בתחומים של חקלאות ו/או תחומים עסקים מגוונים אחרים היו טרודים שלא בבניית כרית ביטחון כלכלית, אלא בבניית תוכניות עסקיות, בעריכת תוכניות הנדסיות, בקידום מהלכים שיווקיים, בהשבחת הפעילות הקיימת והרחבתה, בבנייה אינטנסיבית, בהשקעות עתק ועוד והכול מתוך ראייה כי לא צפויה לה מלחמה, בטח ובטח לא דוגמת זו אותה אנו כולנו חווים מזה שמונה חודשים על בשרנו ונשמתנו. 

1. לולנים רבים שרכשו או השכירו מכסות ביצים, הקימו לולים לטובת גידול משותף, הקימו ו/או תכננו להקים לולי ענק חדשים ו/או חוות לגידול תרנגולות לטובת הטלה, פרגיות, ולשם כך חלק מהלולנים, אף לקחו הלוואות גדולות לטובת הזמנה מחו"ל ע"ס תוכניות אדריכליות של לולים, הכול לטובת התקנה ובניה.
2. בעלי מטעים אשר ערב המלחמה השביחו את המטע, תכננו הגדלה של חממות, רכשו פקעות ו/או שתלים לטובת הגדלת תוצרת, שתלו שתילים, הרחיבו את המטעים בשתילים חדשים, עקרו שטחים לטובת החלפתם בשתילים אחרים, השקיעו במערכות השקיה מתקדמות, רכשו ציודים לטובת טיפול חקלאי בהרחבות והכול לשם השבחה והגדלת הרווחיות הצפויה מהמשק.
3. בעלי עדרי בקר, אשר ערב המלחמה רכשו זכרים משובחים, גידרו את שיטחי המרעה, התקינו מערכות האכלה של העדרים, השקיעו ברכישות של ראשי בקר נוספים, הגדילו את שטחי המרעה, שיפרו תשתיות ונקטו בפעולת מגונות, לרבות הכנת מכלאות לטובת פיטום עגלים, הזרעת נקבות ועוד, כאשר כל אלה אמורים היו להגדיל מהותית את תוצרתם ואת ההכנסות הצפויות מאותו עדר, עדר שנבנה עקב לצד אגודל, שנים על גבי שנים, כך שאותו עדר יוכל לשמור על חוסן ועמידות, באזור ובתנאים הספציפיים.
4. בעלי צימרים ווילות אירוח אשר ערב המלחמה נכנסו להשקעות ענק, המתכתבות עם מגמת הפריחה התיירותית בצפון והגדלת הביקוש וכל התעשייה הקשורה לתיירות זו, לטובת השבחת הפעילות והרחבתה ולשם כך הם הוסיפו תכננו יחידות נוספות, ייבאו פריטי ריהוט, השקיעו בפיתוח הסביבתי של מתחם האירוח, השקיעו בפרסום המתחם, הגדילו את מספר היחידות, בנו בריכת פתוחות ומחוממות, בנו חדרי קולנוע בוילות המונות לפעמים גם עשרה חדרים, התקינו סאונה וג'קוזי, טיפחו שטחי ספורט, דוגמת כדור עף ועוד, ובשורה התחתונה השביחו והרחיבו מתחם אירוח "מהחלומות", כזה המסוגל להניב מיליוני שקלים בשנה וכזה המניב לפעמים גם -  15,000 ₪ בגין סופ"ש ואף מעבר לכך.
5. יזמים שזיהו את הפוטנציאל התיירותי ההולך וגדל ועל סמך זאת הקימו מסעדות יוקרה מכל המינים והסוגים ו/או שדרה של מסעדות באזורי קו אימות – בסגנון "שרונה" שבתל אביב, אשר במידה רבה היו אמורים להביא לאתרי נופש אלה, רבים סמוך גבול, קולינריה מדהימה ברמות "פריזאיות" ממש ואף מעבר לכך ולשם כך ויישום חזונם זה ואמונם בחוס המדינה ובעתיד הוורוד, הקימו מבנים, שכרו את שירותם של בעלי מקצוי בתחום הקולינריה, בנו תפריטים, לקחו הלוואות עתק ועוד.
6. בעלי רשתות מזון ו/או תכשיטים ו/או תחומים אחרים אשר השקיעו, עובר למלחמה סכומי עתק לטובת הקמת סניפים חדישים בעוטף ו/או בצפון ו/או במקומות אחרים ברחבי המדינה, והכל מתוך כוונה להגשים את החזון הציוני ומתוך כוונה ליתן מענה לתושבים והגדלת הכנסתם בדרך של הרחבת הפעילות ומינוף הצמיחה והפופולריות של תיירות הפנים, אם סמוכת גבול ואם שלא סמוכת גבול.
7. יזמים שהקימו בסכומי עתק בתי מלון ומתחמי אירוח במיקומים בהם צפויים להגיע אורחים רבים, מהארץ ו/או מחו"ל, אם בסמוך לאתרי מורשת, אם בסמוך לאתרים דתיים, אם באזורים ירוקים צמודי גבול ואם במיקומים אחרים, והכול לאור הפריחה בתחום ולאור הגדילה בביקוש והכל לטובת מתן מענה לתיירות ומתוך שאיפה להגדיל את הרווחיות, כאשר הכול קודם על סמך תוכניות עסקיות מהותיות המלמדות על צפי הכנסות הולך וגדל וכן על הלוואות בנקאיות אשר היו אמורות להיות מושבות למשקיעים בסמוך לאחר ההוצאת ההוצאות, מתוך הפדיון הצפוי על פי כל התוכניות העסקיות.
8. הרחבה של רפתות עובר למלחמה, הפריה של הפרות – מתוך שאיפה לגידול ברבייה ובילודה, השקעה בתשתיות ובמערכות מורכבות אשר אומרות היו להגדיל את התנובה ולייעל את התהליך, תוך הגדלת שיעור הרווח עבור החקלאים ועוד.
9. השכרה של שטחים בתוך קיבוצים ו/או באזורים אחרים, לטובת הקמת מפעלים ייחודים בסכומי עתק, לרבות רכישה והקמה של קווי ייצור גדולים ומורכבים אשר אמורים היו להגדיל את יכולת הייצור ולגוונה ולהגדיל את הרווחים מהותית. מפעלים שנכון להיום, לפחות חלקם-  מפונים ומשכך גם מושבתים.
10. השבחה של מפעלים קיימים בדרך של הזמנה של קווי יצור חדשים ו/או הזמנה של מכונות יקרות ממדינות זרות, אשר אומרות היו לייעל את המפעל, לפתחו ולהגדיל את הייצור ו/או את שיעור הרווח המתחייב הימנו.
11. יזמים אשר עובר למלחמה התמקדו ברכישה של מפעלים כושלים בקו עימות וזאת ע"ס תוכניות עסקיות המדברות על הבראה של אותם מפעלים ובכלל זאת - הזרמה של הון  לאותם מפעלים מתוך אמונה כי ניתן יהיה להעבירם מהפסד לרווח ולכבוש יעדים חדשים.
12. תכנון חממות ו/או לולים ו/או בניה של בתי אריזה חדישים, בדרך של הפעלת אדריכלים אשר כל עיסוקם בתום נשוא המיזם ובכלל זה הפקת תוכניות ביצוע, הוצאת היתרי בניה ועוד, תשלום אגרות בניה והכול לשם הקמת הנדרש והגדלת שורת הרווח של היזם ו/או איש העסקים .
13. כניסה ליזמות של פרויקטים בתחום הבניה בשלומי ו/או באזורים אחרים, שם נרשמה גדילה בביקוש ובכלל זאת, לפחות בחלק מהאתרים - תחילת רכישת הקרקע, העסקת קבלני ביצוע וקידום העבודה הקבלנית, הכול מתוך אמונה כי היחידות יבנו במהרה וימכרו במחירים גבוהים המשקפים את מצוקת הדיור במדינה, ונכון להיום אותם מיזמים עומדים, נהרסים ובמקביל הליווי הבנקאי והמימון תופח והוצאו הריבית הולכות וגדלות.
14. מטעים וכרמים גדולים אשר אמורים היו להיות מטופלים וערוכים לטובת הליך השזירה ו/או לטובת קטיף ו/או לטובת ייצור של יין ביקבים המצויים בבעלות בעלי הכרמים.
15. חקלאים אשר נאלצו להשמיד את מקור לחמם - עופות, פרות, עיזים, בעלי חיים אחרים והכול משום שאין באפשרותם לטפל באלה וזאת משום שהגישה מסוכנת וכי הנזק בטיפול ו/או בניסיון טיפול הפסיק להיות כלכלי.

על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי