מאת:

הקמת עסק תאום בחו"ל בעקבות המלחמה

ישראלים רבים להם עסקים בישראל המייצרים בימי שגרה הכנסה נאה מוצאים עצמם בימי מלחמה אלה, בפני מצב עגום בו ההכנסה לה הורגלו להפיק אינה מופקת ו/או מופקת חלקים וזאת משורה ארוכה של סיבות.
הסיבות לאי הפקת ההכנסות הצפויות נכון להיום מקורן במלחמה. המלחמה שינתה עבורם את המציאות והביאה לידי כך שהעסק לא יכול להתנהל כתמול שלשום.
ההפחתה בהכנסה יכולה להיות עקב הוראות פיקוד העורף לסגירת העסק ממש ו/או עקב סגירת עסקם של לקוחותיהם ו/או עקב - פגיעה פיזית במקום העסק, מצב הרוח הלאומי הירון, מתיחות ביטחונית, ביטול התקשרויות חוזיות, הפסקת אספקת סחורות על ידי הספקים בארץ או בחול, העדר יכולת הלקוחות לקבל מענה, יציאת עובדים לשירות מילואים ומשכך נמנע מהם לתפעל את העוסק ועוד ועוד סיבות, ממינים ומסוגים אחרים.
העסקים הנפגעים מהמלחמה יכול ויהיו כאלה המוכרים מוצרים המיוצרים על ידם או נרכשים בישראל ו/או מיובאים על ידם לישראל ויכול ויהיו נותני שירותים, אם כאלה הניתנים במקום עסקם בארץ, בישוב ספר או מחוצה לו ואם כאלה הניתנים אצל הלקוח, כמו קבלני במיצוע, קבלני עבודת עפר, מרצים, בתי מלון, מכללות, יועצים, מטפלים, קמעונאיים, משווקים ברשת, מתווכים, סוחרים ועוד.
 
 
כך יוצא שאותם עסקים וזאת מבלי לפגוע במידת הנאמנות של בעליהם למדינה ו/או בפטריוטיות שלהם, מוצאים הם את עצמם בפני מצב בו הם מחליטים לקבל החלטה אסטרטגית להקים עסק בחול, אשר ידע לייצר את ההכנסות אותם הם מבקשים לייצר בימים בהם מדינת ישראל מושבתת כתוצאה ממלחמה ו/או בכלל להקים עסק בחול אשר ידע לעשות את מה שהם יודעים לעשות בישראל, אם בשעת מלחמה ואם בשעת שלום וזאת בהתאמות הנדרשות ובשינוים המתחייבים והכל מתוך אמונה והבנה לפיה נכון שלא לשמור על "הביצים" בסל אחד ולבנות לעצמם עסקים נוספים, במדינות מחוץ לישראל, המבוססים על ההצלחה שלהם ו/או על הידעה שלהם בישראל, עסק הממוקמים מחוץ לישראל, כך שאלה יוכלו לייצר הכנסה במקום ו/או במקביל לפעילות הישראלית שלהם.
 

איך עושים זאת נכון?

לטובת האמור אותם ישראלים שוקלים האם נכון להקים חברה נוספת בחול או לא, ולשם כך יש, בין השאר, לבחון את האמנות למניעת כפל מס והדין בכל אחת מהמדינות העומדות על הפרק, כמו גם התייחסות למקום המצאת של הספקים ושל הלקוחות ובהישען על כל אלה מחליטים הם היכן להקים את העסק הנוסף, את החברה הנוספת. יש לקחת בהקשר זה בחשבון את חובת ניכוי המס במקור בין מדינות, את הקשר של מדינת הספקים ו/או הלקוחות עם המדינה בה רוצים להקים את החברה, לבחון את המערך הבנקאית, את התשתיות במדינה בה רוצים להקים את החברה ועוד.

יכול שהישראלי ישקול שיקולים נוספים כמו שיעורי המס במדינות האחרות, המרחק של המדינה האחרת ממדינת ישראל ובכלל זה נדרשים הם להתייחס לשאלה  האם הם עצמם מתכוונים לנהל את החברה והעסק החדש בחול או שמתכוונים הם להקים מנגנון של שליטה וניהול מחוץ לישראל . כך שאם לדוגמא אין להם כוונה לרדת מהארץ וכל כוונתם היא להקים עסק נוסף במדינה קרובה, אשר יוכל להתנהל גם בימים בהם מתנהלת מלחמה בישראל – מחוץ לישראל , יכולים הם לדוגמא לשקול הקמת עסק בקפריסין ו/או מדינה אחרת וזאת הן בשל שיעורי המס הנמוכים בקפריסין, הן בשל הקירבה לישראל והן בשל היכולת לגייס עובדים אשר יסכימו לקיים ולנהל את העסק החדש ממדינת קפריסין.
כמובן שקפריסין היא חלופה אחת מיני רבות ובכל מקרה נכון יהיה לבחון את כל החלופות ובהתאם למיקום קהל היעד, מיקום הספקים, מערך הבנקאות, המרח מישראל, האמנות הרלוונטיות למניעת כפל מס, החוק באותן מדינות ועוד - להחליט על המדינה המתאימה ביותר.
 
עוד נוסיף כי ככול שהחברה החדשה תתנהל ותשלט מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אזי יראו אותה כתושבת של אותה מדינה זרה ומשכך לא תחויב היא במס בישראל בעוד שבשעה בה מוקמת חברה בחול בעודה מתנהלת  מישראל, יראו אותה רשויות המס בארץ והדין הישראלי - כחברה ישראלית לכל דבר ועניין והמס שיחול עליה הוא מס ישראלי וחובת דיווח ישראלית כמו כל חברה ישראלית אחרת .

כאן המקום להסביר כי בחלק מהמקרים מבקשים ישראלים להקים חברה זרות אשר כל מטרתה היא להסתיר את הזהות הישראלית של הפעילות וזאת מתוך הבנה לפיה החברה תמשיך להישאר תושבת ישראל.
גם חלופה זו אפשרית, הכול בכפוף לדין המקומי במדינה בה מיוסדת החברה, אך בכל הקשור למדינת ישראל חברה שכזו, המתנהלת ונשלטת מישראל, יראו אותה כתושבת מדינת ישראל, על כל הכרוך והמשתמע מכך לעניין רשויות המס בישראל, חובת הדיווח ותשלום המס למדינת ישראל.
 
עוד נפרט, כי בחלק מהמקרים מבקשים ישראלים כי החברה הישראלית שלהם תיתן שירות לחברה הזרה אותה מבקשים הם להקים ו/או תקלוט את הלקוחות שלה ו/או את הפעילות שלה ו/או את הקניין הרוחני שלה ו/או שכל הפעילות של החברה הישראלית "תעבור" לאותה חברה זרה.

באשר לאמור לעיל חשוב להדגיש כי פעולות מסוג זה רחוק מלהיות פשוטות ומחייבות הן משנה זהירות.
יש לקחת בחשבון כי כאשר מבקשים להקים חברה שכזו בחול, המעתיקה באופן מלא או חלקי את הפעילות הישראל ו/או עובדת מול הספקים של החברה הישראלית ו/או הלקוחות של החברה הישראלית ו/או עושה שימוש בנכסים של החברה הישרלאית, אם כזו העובדת מול אותן לקוחות של הישראלים ו/או כזו הפונה לקהל יעד אחר ו/אם כזו המתכוונת להוסיף פעילות חדשה ו/או לעבוד מול אותם ספקים ו/או אחרים, אזי - יש לקחת בחשבון כי יתכנו אירועי מס להם יש ליתן את הדעת.
במסגרת האמורה, יש לקחת בחשבון כי יתכנו מצבים בהם פעולות של העברת פעילות, לדוגמא, יתפרשו, בין השאר, כעסקה בין שתי חברות החייבת במס.

כמו כן יתכנן מצב בו החברה הישראלית אמורה לקבל תגמול מהחברה הזרה בגין תמיכתה או מעורבותה של הישראלית ובמקרה שכזה יש בנמצא חשיבות למחירי העברה, כך שהחברה הישראלית תתוגמל, כמתחייב על פי דין, ע"פ שווי השוק בגין הניתן על ידה לחברה הזרה ויתכנו עוד אין ספור מקרים העלולים לייצר חובת דיווח ו/או חבות מס בישראל, אם בגין מכירה, אם בגין מתן זיכיון, אם בגין מתן שירותים ואם בגין אין ספור עילות אחרות.

משכך יש בנמצא חשיבות מכרעת לבחון את המהלכים ולהתנהל בשקיפות בהתאם לפקודת מס הכנסה ובכלל זאת להתייחס לכל נושא השליטה והניהול של החברה המוקמת ולבחון את התושבות של החברה הזרה והיה ויש כוונה כי החברה הזרה תהא תושבת זרה, אזי יש להקים עבורה מנגנון מהותי וממשי של שליטה וניהול מתוך שטח המדינה בה מיוסדת החברה ולהימנע ממצב בו החברה שלא במודע מנוהלת מישראל.

במקביל יש לקחת בחשבון כי היה והחברה הזרה, לדוגמא, משתמשת בסימן מסחרי של  החברה הישראלית ו/או במותג שלה ו/או בפטנט שלה ו/או בתוכניות שלה ו/או בתכנים שלה ו/או בתוכנה שלה ו/או בטכנולוגיה שלה ו/או במערכים שלה ו/או בסודות המסחריים שלה ו/או בעובדים שלה ועוד, אזי האמור יכול להתפרש כעסקת מסחור קניין רוחני, על כל המשתמע מכך. על כל הפרמטרים האמורים יש לתת את הדעת לטובת הבטחת התנהלות חוקית ומדוייקת. 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.