21/12/2022
זכות הנחקר להיוועץ בעו"ד בטרם ייחקר
זכות ההיוועצות וחשיבותה:
כבר בראשית בית המשפט זכות העצור לייצוג על ידי עורך דין ומתן זכות היוועצות הוכרה כזכות יסוד בשיטתנו המשפטית. הפסיקה מפרטת בצורה ענפה את חשיבות זכות זו.
לזכות הייעוץ עם עורך דין ישנו עיגון סטטוטורי בסעיף 34 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") וזו לשון הוראת הסעיף:
34 (א). "עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו"
זכות ההיוועצות עם עורך דין בשלב החקירה נובעת מכך שככלל, חקירה על ידי גורמי החקירה, ופערי הכוחות בין הצדדים מהווה סיטואציה מורכבת ומלחיצה. לכן, זכות הפגישה וההיוועצות עם עורך דין עובר לגביית האמרה נועד על מנת להבטיח שהליכי החקירה הנם הוגנים ולמנוע ניצול לרעה של גורמי החקירה לאור פערי הכוחות בין הצדדים.
ניתן להצביע על מספר טעמים לזכותו של העצור לייצוג משפטי הולם עוד בשלב החקירה: ראשית, יש לזכור שהיוועצות עם עורך דין תסייע לנחקר להכיר את מלוא זכויותיו בחקירה, שהעיקריות ביניהן הן הזכות להליך הוגן ואיסור השימוש באמצעים פסולים בעת חקירתו, וכן, חיסיון מפני הפללה עצמית וזכות השתיקה. נקודת המוצא היא שעורך דין יסביר לנחקר בלשון פשוטה את זכויותיו וכן יבהיר לו מה הן המשמעויות לאי מתן גרסה בחקירתו.
בית המשפט ציין בפסיקתו לא פעם כי: "הזכות לסנגור טומנת בחובה את האפשרות הלגיטימית שעורך-דין ייעץ לחשוד או לנאשם לשתוק ולא למסור כל הודעה למשטרה" (ע"פ 747/86 אייזנמן). בכך ניתן לראות בזכות ההיוועצות כצורה נוספת של זכות השתיקה.
זכות ההיוועצות מסייעת, אפוא, שהעצור יהיה מודע למכלול זכויותיו בחקירה, וכן בשמירה על תקינות החקירה והאמצעים המופעלים במהלכה.
מסיבה זו, קובע כיום חוק המעצרים שבמידה והעצור ביקש להיוועץ עם עורך דין או אם ביקש עורך דין שמינה אדם הקרוב לנחקר להיפגש עימו, "יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי" (הוראת-סעיף 34(ב) לחוק).
חשוב לזכור, על אף שיש לאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור, אך בעת פגישת העצור בעורך דינו יש לעשות זאת בתנאים המבטיחים סודיות בין השניים.
חובת היידוע לגבי זכות ההיוועצות
כפי שזכותו של העצור לייצוג הולם על ידי עורך דין ולהיוועץ בו, כך גם נגזרת זכותו לקבלת הודעה מצד גורמי החקירה על זכות זו. מאחר וככלל אי קבלת הודעה שכזו מונעת מן העצור לדעת על זכותו בדבר היוועצות עם עורך דינו.
יפים בעניין זה דבריו של המשנה-לנשיא אלון בבג"צ 3412/91 סופיאן:
"מן הזכות היסודית של העצור להיפגש עם עורך-דין, נגזרות ומשתמעות הזכות לקבל הודעה על קיומה של זכות זו והחובה המוטלת על הרשויות להודיע על כך לעצור. מי שאינו יודע על קיומה של זכות, לא יוכל לנסות לממש אותה. ובמיוחד כך הוא משמדובר באדם שנעצר, ונפשו טרודה, ועשוי הוא שלא לדעת כיצד עליו לנהוג ומה עליו לעשות. אשר על כן זכאי הוא העצור, ומחויבות הן הרשויות, שיודיעו לו על זכותו להיפגש עם עורך דין".
בנוגע לחובת יידוע הנחקר בדבר זכותו להיוועץ בעורך דינו, הרי היא מעוגנת בחוק לאחר קבלתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. וכך נקבע בהוראת סעיף 32 לחוק המעצרים:
"החליט הקצין הממונה לעצור את החשוד, יבהיר לו מיד את דבר המעצר ואת סיבת המעצר בלשון המובנת לו, ככל האפשר, וכן- את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו, לאדם קרוב לו ולעורך-דין ואת זכותו להיפגש עם עורך-דין...".
חובת היידוע לגבי זכות ההיוועצות לחיילים
הוראות סעיפי החוק הרלוונטיים הקיימים בחוק המעצרים לגבי הזכות להיפגש עם עורך דין ולקבל הודעה על כך, מתקיימים אף בעניינו של חייל הנחקר במשטרה הצבאית החוקרת וזאת בהתאם להוראות סעיף 227א לחוק השיפוט הצבאי. עם זאת, סעיף 227א1 לחוק השיפוט הצבאי קובע כדלקמן:
"מבלי לגרוע מהוראות סעיף 227, יחולו הוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק סמכויות אכיפה-מעצרים, לגבי חייל שנחקר ושלפי הדין קיימת אפשרות קרובה לוודאי שייעצר, הכל לפי העניין ובשינויים המחוייבים כאמור בסעיף 227א; לעניין סעיף זה, 'לפי הדין'- לרבות לפי ההלכה הפסוקה".
בכך ניתן להגיד, בכל הנוגע לחקירת חיילים על ידי המשטרה הצבאית החוקרת, נקבע על ידי המחוקק במפורשות כי הזכות להיוועץ בעורך דין וחובת ההודעה על הזכות האמורה, יתקיים לגבי כל חייל שנחקר ולפי דין "קיימת אפשרות קרובה לוודאי שייעצר".
סיכום
זכות ההיוועצות של נחקר הנה זכות יסוד בשיטתנו המשפטית ואף מעוגנת בחקיקה סטטוטורית. על כן, שימוש הנחקר בזכות זו לה משמעות מכרעת לאופן התפתחות התיק, שכן מתן ייעוץ לפני חקירה יגרום לכך שהחשוד יכיר בכלל זכויותיו עוד בטרם תחילת החקירה וכן בשמירה על תקינות החקירה והאמצעים המופעלים בה.
נוכח חשיבות הגרסה שמתקבלת לידי גורמי החקירה כבר בחקירה הראשונית, ואף בפעמים רבות הנה הבסיס להגשת כתב האישום כנגד החשוד, ייעוץ כבר בשלב ראשוני זה הנו חשוב ביותר.
חיפוש 
סגור 
