מאת:

רילוקיישן לאירופה, היבטי מס וביטוח לאומי בישראל

יותר ויותר ישראלים מקבלים בעת האחרונה החלטה על עזיבת ישראל לטובת מגורים באחת ממדינות האיחוד האירופי. בנוסף לכלל האתגרים שנוצרים כתוצאה ממעבר זה, חשוב מאוד שלא להזניח את היבטי המס והביטוח הלאומי בישראל, ולתכנן מראש ובתבונה את עזיבת ישראל על מנת שלא להיקלע לחבויות כספיות לרשויות בישראל.
 

תושבות לצרכי מס הכנסה

ככלל, שיטת המס בישראל היא 'פרסונלית', קרי - חבות במס הכנסה בישראל נוצרת עבור מי שעונה על הגדרת "תושב ישראל" הקבועה בפקודת מס הכנסה ("הפקודה").

הפקודה מגדירה "תושב ישראל" כמי ש'מרכז חייו' נמצא בישראל. הגדרה זו חמקמקה למדי, וקובעת, בכלליות, כי אדם הוא תושב ישראל כאשר רוב היבטי חיי היום-יום של האדם מתקיימים בישראל.

מקום התושבות של היחיד ייקבע בהתאם לפרמטרים אובייקטיביים ולפי כוונתו הסובייקטיבית של היחיד לעזוב את ישראל לתקופה משמעותית ולהקים עבורו מרכז חיים במדינה זרה.
ההיבטים המרכזיים הנבחנים הם מיקום האינטרסים המשפחתיים-אישיים, כלכליים וחברתיים. האינטרסים המשפחתיים נמדדים על פי רוב במיקום מגורי המשפחה הגרעינית (בן/בת זוג, ילדים). עם זאת, חשוב לציין כי בתי המשפט הכירו בכך שבמקרים מסוימים משפחות מחליטות להתפצל לתקופה מסוימת, כך שאחד מבני הזוג יתגורר במדינה פלונית, בעוד בן הזוג השני יתגורר בישראל – וכי אין בכך כדי לקבוע כי שני בני הזוג תושבי ישראל.
 
האינטרסים הכלכליים של היחיד כוללים את הנכסים המשמעותיים שבבעלותו (בעיקר דירות ורכבים) – כאשר העיקרי שבהם הוא 'בית הקבע' של היחיד –בית מגורים הפנוי וזמין עבור היחיד ובו עושה הוא שימוש דרך קבע. מלבד זאת נבחן המקום ממנו מבצע היחיד את פעילותו הכלכלית (המדינה בה מחזיק היחיד חשבון בנק פעיל וכרטיסי אשראי המשויכים לו), בעלות וניהול של תאגידים, המקום בו מחזיק היחיד פוליסות ביטוח ומוצרים פיננסיים (קרנות פנסיה/קרנות השתלמות/קופות גמל – פעילות).
 
האינטרסים החברתיים כוללים בדרך כלל חברות במועדונים או מפלגות, המקום בו מחזיק היחיד מעגל חברתי וכיו"ב.
חשוב להזכיר שמבחן 'מרכז החיים' נמדד על פי פרמטרים רבים ואינו בינארי – קרי, אין היבט אחד שבהתקיימו/היעדרו תיקבע מדינת תושבותו של היחיד.
למבחן מרכז החיים נקבע בפקודה מבחן 'עזר' –'חזקת הימים'. חזקה זו בוחנת את מספר ימי השהייה של היחיד בישראל בשנת המס, ובמקרה בו שוהה היחיד מעל 183 בשנת מס אחת או שוהה מעל 30 ימים בשנת מס ו-מעל 425 ימים בשנה הנבחנת ובשתי השנים שקדמו לה – תקום עבורו חזקה שהוא 'תושב ישראל'. חשוב לציין שחזקה זו ניתנת לסתירה על ידי היחיד או על ידי רשות המסים באמצעות הוכחת מקום מרכז החיים של היחיד באמצעות פרמטרים ממבחן 'מרכז החיים'.
יחיד שנקבע שהוא תושב ישראל חייב במס בישראל על הכנסות שהפיק גם בישראל וגם מחוצה לה.
יחיד המקיים את חזקת הימים בשנת המס וטוען שאינו תושב ישראל נדרש לדווח לרשות המסים ולטעון את טענותיו בצירוף מסמכים המוכיחים אותן, כאשר פקיד השומה רשאי לקבל את הדיווח, או לקבוע אחרת על סמך ראיות, כאשר קביעה כאמור פותחת את הדלת עבור היחיד לפנות להליכי השגה ואף ערעור בפני בית המשפט.
חשוב בנוסף להזכיר שקביעת מקום התושבות היא לכאורה נקיטת עמדת מס, אך במקרים מסוימים יכול הדבר לעלות כדי עבירה פלילית של השמטת הכנסות במזיד (עבור תושב ישראל שלא משלם מס בישראל על הכנסותיו), ובהתאם לגרור הליכים פליליים וקנסות כבדים.
לאור הצורך בכוונה סובייקטיבית, וכאחד הפרמטרים האובייקטיביים, היחיד נדרש לשהות מחוץ לישראל לתקופה משמעותית בת 3 שנים לכל הפחות על מנת לטעון לניתוק תושבות מישראל.
 
אמנות למניעת כפל מס
ישראל חתומה על אמנות רבות למניעת כפל מס עם מדינות באיחוד האירופי. מעמדן של אמנות אלו גובר על הוראות הפקודה, ומשכך ההוראות באמנות אלו לגבי קביעת מקום התושבות גוברות על הדין המקומי בישראל.
מבחנים אלה מוחלים כאשר לפי הדינים המקומיים ניתן לקבוע שהיחיד הוא תושב של שתי המדינות. ככלל, אמנות למניעת כפל מס נשענות על אמנת המודל של ה-OECD בה מוגדרים מבחנים המוחלים על יחיד לצורך קביעת מקום תושבותו – מבחני 'שובר השוויון'.
מבחנים אלה הם מצטברים, קרי – די בהכרעה באחד מהם כדי למנוע את הצורך לבחון את יתר המבחנים.
ברוב האמנות קבועים המבחנים להלן
מבחן "בית-הקבע" – המקום בו מקיים הנישום 'בית קבע' הזמין עבורו מבחינה משפטית (למשל בית שאינו מושכר לצד ג' או אינו תפוס פיזית) ומתאים לצרכיו (למשל דירת חדר לא תיחשב כבית קבע למשפחה בת 4 נפשות). מקום בו הנישום מחזיק בבית קבע בשתי המדינות או אינו מחזיק בית כאמור באף אחת מהן – ניתן יהיה להמשיך ולבחון את המבחן הבא.
מבחן "מרכז האינטרסים החיוניים". מבחן זה דומה למבחן 'מרכז החיים' ובוחן את קשריו האישיים והכלכליים של הנישום. מקום בו לא ניתן לקבוע את מיקום מרכז האינטרסים החיוניים של הנישום, ניתן לפנות למבחן הבא.
מבחן "המקום שבו הנישום נוהג להתגורר" הבוחן את הטריטוריה בה הנישום הוא תושב. מקום בו לא ניתן לקבוע זאת, ניתן לפנות למבחן הבא.
מבחן ה"אזרחות", מבחן עובדתי הבוחן את מדינת אזרחותו של הנישום. אם הנישום אינו אזרח באף אחת משתי המדינות או שהוא בעל אזרחות כפולה, תיקבע התושבות באמצעות הליך של "הסכמה הדדית" בין הרשויות המוסמכות של המדינות החתומות על האמנה.

מס יציאה

היבט נוסף שנובע מעזיבת ישראל לטובת מגורי קבע במדינה זרה הוא תחולתו של מס יציאה.
סעיף 100א לפקודה עוסק בדין החל לגבי נכסיו של אדם שחדל להיות תושב ישראל. הסעיף קובע שככלל, נכסיו של אדם שחדל מלהיות תושב ישראל ייחשבו כאילו נמכרו יום טרם ניתוקו מישראל, כאשר הנישום רשאי לדחות את מועד תשלום המס למועד מכירתם בפועל של הנכסים.
בפועל, לא נעשה שימוש רחב בהוראות סעיף זה עבור ישראלים שעוזבים את המדינה, אך אנו עדים לכוונות בקרב רשות המסים לפנות למחוקק לתיקון חקיקה אשר יעניק "שיניים" לסעיף, ויאפשר לרשות לשום את נכסיהם של ישראלים טרם עזיבתם, ולחייבם בגין הכנסה רעיונית הנובעת מן ה"מכירה".
 

תושבות לצרכי ביטוח לאומי

מלבד חבות במס הכנסה, תושב ישראל מחויב גם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות הנגזרים מסך הכנסותיו החייבות. חבות בביטוח לאומי נשענת ברובה על קביעותיו של מס הכנסה לגבי תושבות היחיד, ובאמצעות בחינת מקום 'מרכז החיים' של היחיד.

בניגוד למס הכנסה המבקש לכלול כמה שיותר נישומים (שמשמעותן הגדלת בסיס המס) – לביטוח הלאומי לכאורה אינטרס הפכי (כמה שפחות מבוטחים מקטין את חבות התשלום עבור מוצרי ביטוח שנדרש הביטוח הלאומי לשלם).

לפיכך, לאחר 5 שנים בהן יחיד שוהה בישראל מתחת ל-183 ימים, ייקבע עבורו הביטוח הלאומי שהוא חדל מלהיות תושב ישראל.
ניתן להגיש פנייה יזומה לרשויות הביטוח הלאומי ולבקש את ניתוק התושבות גם טרם תקופת 5 השנים כאמור, ופנייה זו תיעשה תוך הצגת הנימוקים לכך שהיחיד אינו תושב ישראל.
נפקות קביעה שיחיד אינו תושב ישראל לצורך הביטוח הלאומי היא שהיחיד אינו חייב לשלם דמי ביטוח, אך במקביל היחיד אינו זכאי לכיסוי ביטוחי ולשירותי רפואה ציבורית בישראל ואף אינו זכאי לקצבאות וגמלאות להן זכאי תושב ישראל.
קיימים מקרים בהם נישומים ניתקו את תושבותם לצרכי מס הכנסה, אך בחרו לשמר את תושבותם לצרכי ביטוח לאומי מכיוון שלא רצו להתנתק מן המערכת הציבורית בישראל. (נציין ששימור תושבות לצורך ביטוח לאומי נחשב כ'זיקה' של היחיד לישראל לצורך מס הכנסה, ומחזק את הטענה שמרכז חיי היחיד הוא בישראל).
 

רילוקיישן לאירופה וניתוק תושבות לצרכי מס הכנסה

מומלץ עבור יחיד המבקש לעזוב את ישראל לתקופה ארוכה לפעול לצורך ניתוק תושבות לצרכי מס הכנסה באמצעות צעדים מתוכננים מראש, וכתוצאה מכך לא יחויב בתשלום מס בישראל על הכנסותיו, ובכך יקטן נטל המס החל עליו.

בד בבד, עבור יחידים המעוניינים בכך, קיימת אפשרות גם לנתק תושבות לצרכי ביטוח לאומי, אך החלטה מסוג זה טומנת בחובה משמעויות נוספות עבור הנישום מלבד חבות בדמי הביטוח.

כאשר מתכננים הגירה מישראל חשוב מחד לנתק את הזיקות המשמעותיות אליה, ומאידך לבסס זיקות משמעותיות במדינת היעד. ברור שתהליך כזה אינו 'זבנג וגמרנו', ולכן הרשויות בישראל מכירות בכך שהליך ניתוק תושבות עשוי להימשך זמן מה.
מומלץ גם להישען על חוות דעת משפטית בה ייערך ניתוח משפטי לצעדים שנקט הנישום על מנת לנתק את התושבות, והמלצות שקיומן צפוי לבסס טענה של מיקום מרכז החיים במדינת היעד. חוות דעת כאמור עשויה לשמש ככלי להתגונן מפני העלאתן של טענות פליליות כנגד הנישום בכך שהיא מעגנת משפטית את העמדה שנקט.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.