מאת:


מתי סרוב בנק לחברת 'פינטק' ייחשב סביר, כזה שאינו מפר את החובה למתן שירותים לפי חוק הבנקאות?

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בנק אינו רשאי לסגור חשבון של חברה בשל חשש להלבנת הון, ואינו רשאי להתנות את המשך הפעילות בתנאים שאינם סבירים ושיש בהם כדי לסכל את פעילותה העסקית של החברה.

ה"פ 32389-02-17 קלירשיפט (ישראל) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
 
חברת קלירשיפט בע"מ ("קלירשיפט") עוסקת בהמרת מטבעות באמצעות חשבון בבנק לאומי וחשבון בבנק בארה"ב. המודל העסקי של החברה דורש מהלקוח להפקיד בחשבון הבנק בישראל סכום בשקלים, וביום שנקבע מעבירה קלירשפיט את הסכום שהופקד בדולרים לחשבון הבנק בארה"ב, ומשם למוטב כפי שהגדיר הלקוח. בכך מעניקה קלירשיפט שירות המרת מטבע במחיר אטרקטיבי ובעמלה נמוכה מזו של הבנק.
קלירשפיט פועלת בהיתר רשות שוק ההון ובתהליכי קבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
לאחר תיקון חוק איסור הלבנת הון בנק לאומי העלה דרישות שונות מקלירשיפט, ואלה נדחו מצידה. לאחר מכן החליט הבנק שהוא אינו מוכן להמשיך ולספק לה שירותים בקשר לחשבונותיה אצלו. בעקבות החלטת הבנק שלא לספק לה את המשך השירותים הבנקאיים, החליטה קלירשיפט להגיש תביעה כנגד בנק לאומי.
למען שלמות התמונה, חוק הבנקאות מחייב את הבנקים להעניק שירותים מסוימים ללקוחותיהם, ומאפשר לסרב מליתן שירותים אלה בנסיבות מסוימות המוגדרות כ"סירוב סביר".
 
טענות קלירשיפט הן שהבנק פעל בחוסר סבירות ובכך הפר את חובותיו לפי חוק הבנקאות המחייב אותו להתנהל בצורה סבירה בעת שמסרב לנהל חשבון של לקוח. לטענתה, בנק לאומי קבע באופן שרירותי דרישות שאינן סבירות, אותן ביקש מקלירשיפט לבצע.
בנוסף, קלירשיפט הצביעה על כך שניתן לה מעמד מיוחד מרשות המיסים המאפשר לה על פי דין לנכות מס במקור בעבור העברות כספים. לכן, קלירשיפט טוענת כי היא פועלת בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות וכי אין סיבה לדרוש ממנה דרישות בלתי סבירות ו/או להקפיא/ לסגור את חשבונה.
בנוסף, נטען שדרישות הבנק נועדו לחסום את התחרות שלה למולו, וסגירת חשבונה תביא לפגיעה כלכלית כבדה עד כדי אבדן אמון כלפיה מצד המערכת הבנקאית.
 
טענות בנק לאומי הן שפעילות קלירשיפט מעלה חשד לסביר להלבנת הון שכן לקוחותיה יוכלו להעביר כספים מבלי כל פיקוח על מקורם, ובהתאם להוראות הדין מחובתו של הבנק למנוע זאת. הבנק טען שהעובדה שקלירשיפט פועלת מול בסיס לקוחות רחב ואנונימי מפקיעה את יכולתו לבצע הכרת לקוח כנדרש, וכי פעילותה למול הבנק בארה"ב מקטינה את יכולתו לפקח על הנעשה שם. ס' 24 להוראה 411 של המפקח על הבנקים המדבר על מניעה של פעולות הלבנת הון וזיהוי הלקוחות. הוראה 411, קובעת כי: "יסוד סביר לחשש כי פעולה הקשורה להלבנת הון או מימון טרור" מהווה – "סיבה  לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו". למרות שמדובר בחשש שאינו ספציפי הוא מעוגן בחוק ובנק לאומי החליט לטעון אותו בכלליות.
היועץ המשפטי לממשלה הצטרף כצד להליך, ועמדתו הייתה שחובת הכר את הלקוח הוא חלק מהרגולציה אשר אומצה לחקיקה הישראלית. כמו כן, ציין כי הבנק צריך להתחשב בקריטריונים בהוראה 411. הוסיף כי, קיימת פסיקה של בג"ץ לעניין מתי סביר שבנק יסרב לנהל חשבון בנק של לקוח – בעניין רפובליקנים / עניין טולדנו : "על הבנק המסרב לנהל חשבון, בדומה לרשות מנהלית, לעמוד בנטל ולהראות שהחשש בגינו מסרב לנהל את חשבון הלקוח הוא מבוסס וקונקרטי". עוד עמד היועמ"ש על ההסדר הקיים לפיו הבנק מפקח על מתחריו באופן שמגלם ניגוד עניינים מובנה.
 

קביעת בית המשפט

בית המשפט קבע שפיקוח מצד בנק על מתחריו תוך שיקולי רווח הוא מצב שלא מתקבל על הדעת, מבלי להתייחס לדרישות שהופנו לחברת הפינטק. אין ספק כי במצב בו אין מתן שירות אמין, הדרך של חברת קלירשיפט נפגעת עד לכדי הפסקת פעילות.
למעשה, הצרת חופש הפעולה של חברות פינטק יכול להיות שעולה הפגיעה עד לכדי פגיעה בחופש העיסוק וחופש התחרות " התחרות החופשית היא אבן יסוד בכל שיטת משטר דמוקרטי". לצד עניין זה, בנק לאומי הציב בפני קלירשיפט קריטריונים שאינם סבירים. לפי ס' 2(א) לחוק שירות ללקוח, "לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים". בעניינינו, נראה כי באופן שרירותי החליט הבנק להפסיק לתת שירותים בנקאיים וזאת מתוך חשש סובייקטיבי שאינו נתמך בתשתית ראייתית המצביעה על פעילות טרור.
בית המשפט עמד על חובות הבנק להכרת הלקוח ועל תכליתן הכפולה : 1. לנקוט את הצעדים בחוק לזיהוי הלקוח; 2. להעריך את הסיכון הסובייקטיבי העלול לנבוע מפעילות הלקוח. במקביל, העובדה כי הבנקים הם שניצבים בראש המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, אין ספק כי במידה ויפגע בנק מפעילות שכזו, יכול הוא לפגוע באמון הציבור ובמערכת הבנקאית כולה.
הדין שנקבע הוא שבנק נדרש להעריך את הסיכון ורק על סמך תשתית קונקרטית וממשית רשאי הוא לסרב מליתן שירות. לבנק ניתן כוח רב, והוא מלווה באחריות גדולה.
'סירוב סביר' יוכח על ידי הבנק באמצעות ראיות מנהליות בהתאם לשיקול דעת סביר לקיומו של חשש ממשי להתנהלות בלתי סבירה.
בית המשפט ראה לנכון להכביד את הנטל על בנק המסרב לתת שירות לחברת פינטק מטעמי הלבנת הון, שכן הנזק שייגרם לחברה הוא חמור במיוחד, וכך יהיה על הבנק להציג ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות לנזק בדרגת וודאות קרובה וממשית למוניטין הבנק, ליציבות הפיננסית שלו וכיו"ב. לא ניתן להסתמך על חשדות כלליים ערטילאיים לנזק כאמור.
על הבנק להציג פעילות חשודה קונקרטית או חוות דעת מהרגולטור לגבי דרגת הסיכון הגבוהה.
אמת המידה הנבחנת אינה מצד "בנקאי סביר" אלא מצד "רגולטור סביר" בשים לב לסמכויותיו מרחיקות הלכת של הבנק מכוח הדין.
בסופו של דבר, בית המשפט חייב את בנק לאומי בהוצאות קלירשיפט. חשוב לציין, כי גם בזמן המשפט, ניתן צו לפיו נקבע כי בנק לאומי יאפשר לחברת קלירשיפט להמשיך בפעילות העסקית שלה בכפוף לחקיקה, עד שינתן פסק דין.
בית המשפט נעתר לתביעת קלירשיפט וקבע שבמקרה בו הבנק יבקש לפעול כנגד קלירשיפט יהיה עליו לפעול בהתאם למתווה המפורט בפסק הדין, ולהציג תשתית ראייתית להחלטותיו.
 

לסיכום

 אין קו מנחה ברור המגדיר את המצבים בהם בנק יכול לעצור חשבון בנק של חברת פינטק מכוח הסיכון בו מצוי החשבון. עולה השאלה האם התייחסות פס"ד זה תקף רק לחברות פינטק / חברות באופן כללי או לכל חשבון בנק כשלעצמו? בין היתר, נראה כי קיימת אי וודאות בחקיקה החלה על אותה התפתחות הטכנולוגית, לצד התפתחות זו הוכרע שלא סביר לאפשר לבנ            ק חופש פעולה בלתי מוגבל במיוחד בנסיבות בהן יש עבורו ניגוד עניינים מובנה (שכן הוא פועל כרגולטור עבור מתחריו), גם במידה ומדובר בתוקף מתוך חוק איסור הלבנת הון – יש לאפשר הפעלת שיקול דעת בעת מסרבים למתן שירות בנקאי. אין ספק כי יש צורך במענה מהחקיקה ופסיקה בכל הקשור בהתנהלות הבנקאית בענף הפינטק. לטעמי, יש להצביע על הגבול ולהסביר מתי מדובר בחשש להלבנת הון או מימון טרור עד לכדי עצירת ניהול חשבון בנק, בעל קריטריונים ברורים ובאופן אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש צורך בחקיקה/ פסיקה קוהרנטית שמלבינה את העניין.

נציין שהוגש ערעור על פסק דין זה לבית המשפט העליון.

 
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

בעל מניות הפועל להברחת נכסי החברה חשוף לתביעת המפרק

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בירושלים ממחיש, כי גם כאשר נדחית תביעה להרמת מסך המוגשת נגד בעל מניות ו/או נגד מנהל של החברה, בכך לא מתבטל הסיכון לחיובו האישי. ככל שהחברה מגיעה לחדלות פירעון, רשאי בית המשפט של פירק לבחון מחדש את התנהלותו של בעל המניות ובמקרים המתאימים לחייב אותו בחובות החברה.

עורך דין עבירות מכס

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); פרבר גולן, רו"ח ומשפטן

נתפסם במכס נתב"ג? - כך תפעלו: מידי שנה ישראלים ורבים נתפסים על ידי רשויות המכס בגין זאת שלא הצהירו על טובין שרכשו בחו"ל החייבים בדיווח ובתשלום מכס בכניסה לישראל...

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.