9/7/2014
הצעת חוק הגנת הצרכן (ביטול אפשרות להארכה אוטומטית של עסקה לתקופה קצובה), התשע"ד-2014
תשלום מופחת למספר חודשים, מסלולים במחירים אטרקטיביים לתקופה מסוימת כאשר לאחר התקופה המסוכמת, מחיר השירות עולה אוטומטית בעשרות אחוזים מהמחיר שנקבע מלכתחילה.
סעיף 13א' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן:
"החוק") מגדיר "עסקה לתקופה קצובה", בין היתר כעסקה שניתנים בה שירותים במחיר מוזל, אטרקטיבי או שניתנת הטבה אחרת בעבור העסקה, לתקופה מסוימת או כעסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שהמחיר בעבור רכישת טובין או שירותים בעסרה אחת מושפע, לתקופה מסוימת, מהמחיר המשולם בעסקה אחרת. ככלל, אם נותן השירותים מעוניין להאריך את תקופת מתן השירותים ו/או את תקופת ההתקשרות בין הצדדים מעבר לתקופה הקצבה עליו לקבל את הסכמתו של הלקוח ואין לו את הרשות להאריך את העסקה במחיר יקר יותר באופן אוטומטי. עם זאת סעיף 13א'(ד)(2) לחוק קובע כי סוגים מסוימים של עסקאות לתקופה קצובה אפשר להאריכם מבלי לקבל את הסכמת הצרכן בגמר התקופה הקצובה אם ניתנו לצרכן בעת ההתקשרות סכומי התשלומים שיחולו לאחר התקופה הקצובה ובנוסף, ניתנה לצרכן הודעה על כך זמן קצר לפני תום התקופה הקצובה שהמחיר עומד להשתנות.
ביום 12.5.2014 הוגשה לשולחן הכנסת הצעת חוק המציעה לבטל את האפשרות שניתנת בסעיף 13א'(ד)(2). הצעת החוק מציעה למחוק מסעיף זה שבחוק את האפשרות להאריך את תקופת מתן השירות גם לאחר תום התקופה הקצובה שסוכמה מראש, מבלי לקבל את אישורו הפורמאלי בכתב של הצרכן. כלומר, מטרתה של הצעת החוק הינה לאפשר לצרכן לערוך עסקה לתקופה קצובה מבלי להתחייב להמשיכה לאחר תום התקופה הקצובה. הצעת חוק זו לתיקון החוק, תגביר את מודעות הצרכן לשינוי בהוצאותיו שכן יהיה צורך באישור מפורש לכל שינוי במחיר ו/או הארכת העסקה מעבר לתקופה הקצובה שהוסכמה מראש. במידה והצרכן לא יענה על הצעת העוסק להאריך את תקופת מתן השירותים תום התקופה הקצובה, כלומר עם סיום "ההטבה", ואין נפקא מינה מה הסיבה לאי מתן תשובה על ידי הצרכן, השירותים שניתנו עד כה, יפסקו עד אשר יחליט הצרכן לפנות אל העוסק לצורך חידוש העסקה למתן השירותים.
חיפוש 
סגור 
