11/6/2014
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓
ביום 25.12.2008 הוגש כתב אישום נגד המערער אשר עבד כשכיר בקופת חולים "מכבי שירותי בריאות" ושימש כרכז תכניות עבודה במחלקת תכנון ותקצוב. בכתב האישום הואשם המערער ועובדת נוספת בגניבה ממעביד (ס' 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977). כתב האישום הסתיים בהסדר טיעון שנחתם עם שני הנאשמים לפיו הודו במיוחס להם בכתב האישום ועל יסוד הודאה זו, הורשעו.
במקביל לכתב אישום זה הגישה מעסיקתם תביעה אזרחית בה תבעה לחייב את עובדים אלו להשיב לה את סך הגניבה, אשר הסתכם ב- 2,397,840 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות. גם כאן, הסתיימה התביעה בהסדר פשרה בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו התחייבו העובדים לשלם למעסיקתם, מכבי שירותי בריאות, 1,964,000 ₪, מתוכם התחייב המערער לשלם למכבי סך של 910,000 ₪ ובנוסף, התחייבו כל אחד מהעובדים הנאשמים, להעביר אל המעסיקה כספים שנצברו לזכותו בקופות פנסיה, גמל, השתלמות ופיצויי פיטורין.
נוכח ההליכים הנ"ל נגד המערער, הוציא פקיד השומה ברחובות, הוא המשיב בענייננו- ע"מ 12918-01-10 משה ענתבי נ' פקיד שומה רחובות, שומה למערער לפיה הוסיף להכנסתו המוצהרת סך של 1,339,000 ₪ לשנת המס 2007 (תוקן בהמשך ל- 756,031 ₪), וסך של 418,090 ₪ לשנת המס 2008, כהכנסה משכר עבודה. על כך הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי.
המערער טען כי הכנסתו מגניבת הכספים עמדה על סך של 910,430 בלבד, וכי אין לחייבו בסכום העולה על הסכם הפשרה. פקיד השומה, טען כי טענה זו של המערער אינה נכונה שכן נוסף לסכום הנ"ל ויתר המערער על זכויותיו הפנסיוניות ודרישות הנוגעות ליחסי עובד מעביד בסכום שאינו ידוע לפקיד השומה.
לעניין טענה זו של פקיד השומה, בנוגע לגובה הכנסותיו של המערער מגנבתו, קובע בית המשפט כי: "על פי כתב האישום המתוקן בשנים 2007-2008 גנבו... סך של 2,397,840 ₪. בהכרעת הדין נקבע כי ... הודו בעובדות כתב האישום.... בהיעדר ראיות לסתור יש לצאת מנקודת מוצא שסכום הגניבה הכולל הינו 2,397,840 ₪". ביהמ"ש קיבל את עדותה של העובדת לעניין חלוקת סכום הגניבה שווה בשווה בין העובדים, כמהימנה, ומשכך דחה ביהמ"ש את טענת המערער ביחס לגובה הכנסתו מגניבת הכספים ממכבי, מעסיקתו.
המערער טען עוד, כי יש לבצע קיזוז כנגד ההפסדים שהיו לו בשנים אלו מהשקעות שעשה בניירות ערך, וכי יש ליחס אותם להפסדים מעסק, אותם ניתן לקזז מהכנסותיו מכספי הגניבה.
בע"א 9187/06 רפאל מגיד נ' פקיד שומה פתח תקווה (פורסם בתקדין), (להלן: "פסק דין מגיד"), אשר מוזכר בענייננו, נסקרו ע"י כבוד השופט יורם דנציגר המבחנים להבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית, והם: טיב הנכס, תדירות העסקאות, ההיקף הכספי של העסקאות, אופן המימון של העסקאות, תקופת ההחזקה של הנכס, ייעוד התמורה, ידענות ובקיאות הנישום, קיומו של מנגנון לביצוע העסקאות, פיתוח ייזום ושיווק ומבחן הנסיבות הידוע גם כמבחן העל, לפיו בסופו של דבר, השאלה האם פעולה כלכלית כלשהי מהווה פעולה עסקית או הונית נבחנת בכל מקרה ומקרה על פי נסיבות העניין ועל פי מכלול המרכיבים של הפעולה...". ביישום המבחנים בענייננו, ובשים לב לעובדה כי המערער דיווח בעצמו על פעילותו בניירות הערך במישור ההוני, קבע בית המשפט כי "אין מקום לאפשר לוליינות או להפחית ממשקל הצהרת נישום בדו"חותיו", ולפיכך דחה גם את טענתו זו של המערער וקבע כי הכנסותיו כמו גם הפסדיו של המערער בניירות הערך בהן עסק הינן בעלי אופי הוני ולא פירותי.
חיפוש 
סגור 
