לאחרונה דן בית המשפט העליון (רע"א 777/14 ליבוביץ נ' פקיד שומה) בבקשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מ' אלטוביה), בגדרה נדחתה בקשת המבקשים להגיש חוות דעת מומחה ביחס לשווי מוניטין.
במקרה הנדון נכרת הסכם למכירת מניות, לא צוין בו מכר מוניטין. כאשר הגיע זמן הדיווח לרשויות המס הצהירה המבקשת על רווח אינפלציוני חייב בגין מכירת מניות וכן על רווח הון אינפלציוני חייב בגין מכירת מניות. בהתאם לזאת קבע פקיד השומה לפי מיטב השפיטה לשנת המס כי בחישוב רווח ההון ממכירת המניות המבקשת אינה זכאית לסכום אינפלציוני בגין מכירת מוניטין, משום שהנכס הנמכר הוא מניות ולא מוניטין, ומכיוון שלא הוכח כי היה במניות שנמכרו מרכיב של מוניטין שלא שולם בעד רכישתו מכאן הערעור.
עולה שאלת שווי המוניטין של החברה לצורך חישוב רווח ההון שנצמח במכירת מניותיה של החברה, הצדדים חלוקים בשאלה האם העסקה הנדונה שכללה מכירת מניות בלבד ללא תלות בשאלת קיום המוניטין והשפעתו על שווי המניות, או שכללה מכר מוניטין ומניות שני אלמנטים נפרדים בעסקה.
עקב חילוקי הדעות ביקשו המערערים להציג הערכת שווי של מומחה מטעמם המצדיקה את שווי המוניטין הנמכר, אולם בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי סוגיית שווי המוניטין אינה רלוונטית, שהרי מה שנמכר הוא מניות החברה ולא פעילות החברה או המוניטין שלה. בית המשפט העליון קבע כי בצדק קבע ביהמ"ש המחוזי כי אינו נזקק להערכת שווי המוניטין לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת. שווי המוניטין הוא נושא משני שיהיה צורך לדון בו רק אם וכאשר יקבע כי העסקה כללה מכירת מוניטין. כפי שציין בית המשפט המחוזי, הוכחת קיום מוניטין ושוויו אינם מחייבים את המסקנה כי עסקת מכירת המניות היא בעיקרה עסקת מוניטין.
בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט המחוזי ולפיה ככל שהנישומים בקשו לבסס את טענותיהם על שווי המוניטין, היה עליהם לעשות כן בשלב ההשגה. משלא עשו זאת, אין להתיר להם לבצע "מקצה שיפורים" בשלב הערעור, במיוחד כשבשלבי ההליך השומתי עלתה ונדונה שאלת קיומו של מוניטין.
לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון פסק דין חשוב בנוגע לתביעת רשלנות מקצועית כנגד רואה חשבון, הקובע מהו סטנדרט התנהגות ראוי ומצופה מרואה חשבון ומתי התנהגות זו מהווה הפרה של חובות רואה החשבון כלפי לקוחו.
האם בקשה לסעד זמני המוגשת ללא תביעה עיקרית, עוצרת את מרוץ ההתיישנות? בית המשפט העליון קבע לאחרונה, כי בקשה לסעד זמני שהוגשה ללא תביעה עיקרית, ואף לא הוגשה תביעה תוך 7 ימים מיום הבקשה, אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות ואין לייחס לה משמעות כלשהי במישור זה.
חיפוש 
סגור 
