מאת:
26/3/2014

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓
פסיקה תקדימית שניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, ביושבו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, הנה בעלת השלכת רוחב לחברות קבלניות לגבי חילוט כספי ערבות במכרזים. משמעותה המעשית היא כי מתמודדים המגישים הצעות לבצוע עבודות קבלניות לרשויות ציבוריות, לא יהיו חשופות באורח "אוטומאטי" לסיכון של חילוט ערבויות המכרז שהגישו, גם אם יתברר כי ההצעה שהגישו היא הצעה גרעונית. 
 
החברה רחמני ד.א.מ. עבודות עפר בע''מ הגישה הצעה במסגרת מכרז שפורסם בשנת 2011 על סך כ-58 מיליון שקלים וצירפה ערבות כנדרש. רשות שדות התעופה אשר ניהלו את המכרז לשדרוג מסלולים בנתב''ג, חילטו לחברה מיליון שקלים מתוך 5 מיליון שקלים שהופקדו בערבות בנקאית כעירבון בטענה כי הצעת החברה הינה תכסיסנית ולא כנה, נוכח היותה לא כדאית כלכלית וכזו הצפויה לגרום להפסדים לחברה. 
 
מאחר וועדות המכרזים הגיעה למסקנה כי הצעתה של החברה הייתה נמוכה משמעותית מזו של שאר החברות שהגישו מועמדותן למכרז, סברה הוועדה כי החברה נהגה בחוסר תום לב כאשר ראתה שלא תוכל לעמוד בהצעתה או שתהיה מוכנה לבצע את העבודה, אולם זאת תוך אפשרות שעובדים בחברה ייפגעו, או שתיפגע איכות העבודה או לוח הזמנים, כל זאת במטרה להקטין את ההפסדים של החברה אשר ייגרמו כתוצאה מביצוע העבודה. על החלטה זו הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בת"א, שנדחתה על ידו והחברה ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לבית המשפט העליון. 
 
מאחר ומדובר היה בסוגיה עקרונית ביקש בית המשפט העליון את עמדת היועץ המשפטי לממשלה באשר לחוקיות התק3נה הרלוונטית מתוך תקנות דיני מכרזים שהותקנו בשנת 2009, לפיהן ועדת מכרזים רשאית לחלט  ערבות שהוגשה על ידי מציע, אם קבעה שההצעה אותה הגיש, הנה הצעה תכסיסנית. היועץ המשפטי לממשלה הודיע לבית המשפט העליון כי לגישתו המדובר בהסדר סביר וראוי שאין להתערב בו מאחר שתכליתה של הערבות להבטיח את רצינות כוונותיו של המציע ולתת בידי עורך המכרז אמצעי יעיל לחזור אל המציע וכן להרתיע ואף לסנן מציעים שאין בכוונתם לעמוד בהצעתם ככל שזו תתקבל. עוד נאמר כי יש לאפשר לממשלה לקיים מנגנונים שיאפשרו לה להבטיח את אמינות ומהימנות המידע הנמסר לה במסגרת הגשת מועמדות למכרזים וכן לאתר הצעות בעייתיות וזאת כדי להבטיח את טוהר, איכות והגינות הליך המכרז.
 
לאחר דיון שהתקיים בערעור, ראה בית המשפט העליון לנכון דווקא לקבל את ערעורה של חברת רחמני ובכך  ביטל את קביעת ועדת המכרזים כי הצעתה הייתה תכסיסנית, והורה על השבה מלאה של כל הסכומים שחולטו על ידי רשות שדות התעופה תוך חיוב הרשות בתשלום הוצאות משפט. 
בית המשפט העליון קבע כי אין בעובדה שמדובר בהצעה הפסדית או גירעונית כדי להביא לפסילת ההצעה מחמת היותה הצעה "תכסיסנית". לעיתים, כך נקבע, יש היגיון כלכלי מבחינתו של המציע בהגשת הצעה מעין זו בהיותה מבוססת על שיקולים ארוכי טווח כגון חדירה לשוק, ביסוס מעמד החברה, צבירת מוניטין או רצון להרחיב  תחומי עיסוק וכל זאת תוך ספיגת הפסד בטווח הקצר. על כן, קבע בית המשפט, יש להחזיר לחברה את מיליון השקלים שחולטו מתוך הערבות שהגישה במסגרת המכרז.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מיסוי שוק ההון: מתי משקיע פרטי הופך לסוחר בניירות ערך?

מאת: אלי דורון, עו"ד

מתי רשות המסים תראה בכם “סוחרים” בשוק ההון - גם אם חשבתם שאתם רק משקיעים פרטיים? המאמר החדש חושף את המבחנים שבאמצעותם בוחנת רשות המסים פעילות ב־ניירות ערך, כיצד מסחר אינטנסיבי עלול להפוך ל־עסק חייב במס שולי, ביטוח לאומי ואף מע"מ, ומהן ההשלכות הכלכליות של שינוי הסיווג. כמה עסקאות כבר נחשבות “עסק”? האם מסחר דרך אלגוריתמים או ברוקר מקצועי מסכן את הסיווג ההוני? ומתי כדאי לעבור לפעילות באמצעות חברה בע"מ? המאמר מסביר גם את כללי התיישנות השומה, סמכויות הביקורת של רשות המסים ומנגנוני ההתגוננות שחשוב להכיר מראש.

מפעל מועדף לפי חוק עידוד השקעות הון: כך תפחיתו מס חברות

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם המפעל שלכם משלם מס חברות מלא למרות שהוא עשוי להיות זכאי ל-מס מופחת של עד 7.5% בלבד? האם אתם עומדים בתנאי מפעל מועדף מבלי לדעת זאת? ומה הקשר בין יצוא, פחת מואץ והטבות דיבידנד לבין חיסכון מס של מאות אלפי שקלים? המאמר החדש מסביר כיצד פועל חוק עידוד השקעות הון, מי עשוי להיות זכאי להטבות, ואילו טעויות עלולות לגרום לאובדן ההקלות מול רשות המסים.

העברת דירה במתנה: כך תחסכו מס כחוק

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם באמת אפשר להעביר דירה במתנה בלי לשלם מס? מתי מתנה בין הורים לילדים עלולה להפוך ל"עסקה מלאכותית" מול רשות המסים? מה קורה אם ההורים ממשיכים לגור בנכס? ומתי ניתן לבטל מתנה גם אחרי החתימה?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.