מאת:


היחסים הייחודיים בין גרמניה לישראל הם מעמודי התווך של מדיניות החוץ הגרמנית. אחד הסממנים שמאפיינים את היחסים המצוינים בין המדינות, הינו נושא הסחר המשותף. בתוך כך, גרמניה הינה שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל מכלל מדינות אירופה. דוח נספחות הסחר של ישראל בברלין מהווה אינדיקציה ברורה להיקף הסחר של ישראל וגרמניה.
 
לפי הדו"ח, בשנת 2012 ייבאה ישראל מגרמניה, טובין וסחורות בהיקף של 4.616 מיליארד דולר. היקף היצוא לאותה השנה עמד על 1.9 מיליארד דולר. יוצא כי גרמניה הינה אחד מהשווקים היציבים ביותר של יצוא ישראלי, ובעל שיעורי צמיחה עקביים בשנים האחרונות. לאור האמור לעיל, הסדרת נושא המיסוי בין שתי המדינות, זוכה מטבע הדברים למשנה תוקף. 
 
מטרות האמנה
לאמנה למניעת כפל מס בין ישראל וגרמניה מספר מטרות - בין מטרותיה של האמנה אפשר למצוא מנגנונים למניעת כפל מס, פתרון מצבי כפל מס והקניית וודאות ועידוד מסחר בין המדינות. האמנה תחול על מס הכנסה ומס הון המוטלים מטעם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה או מדינת ישראל. כאשר מתכוונים למס הכנסה או מס הון, הכוונה שהמיסים מוטלים על סך כל ההכנסה והון, או על חלקים מהם.
 
המיסים שעליהם תחול האמנה:
- בגרמניה סעיף 3 (א)- מס הכנסה.
- מס הון.
- מס עסק.
 
- בישראל סעיף 3 (ב) - מס הכנסה, לרבות מס רווחי הון ומס חברות.
- היטל בטחון.
- מס שבח מקרקעין.
- מס רכוש.

האמנה חלה הן על אדם פרטי, לפי סעיף 2(1) 3, והן על חברה, לפי סעיף 2(1)4.
 
תושבות הנישום
בכדי לקבוע איזה מס יחול בכל מקרה ומקרה, יש לקבוע את "התושבות" של הנישום. וכמו שציינו לעיל, הנישום יכול שיהיה אדם פרטי או חברה. כאשר אנו מגדירים את "התושבות" של הנישום אנו בעצם קובעים האם הנישום הינו "תושב" גרמניה או "תושב" ישראל, ולפי הסיווג, הנישום ישלם את המס למדינה בה הוא "תושב". כיצד אם כך תיקבע "תושבותו" של הנישום?
 
כאשר מדובר ביחיד, ישנם שני מבחנים:
 
מבחן ראשון הינו מבחן "מרכז החיים":
סעיף 5(א)(אא) - מבחן זה בא לתת מענה לסיטואציה בה אדם פלוני תושב של מדינה אחת, אך עובד במדינה האחרת. האמנה רוצה למנוע מצב בו הוא ישלם מס הן למדינה שהוא תושב שלה, והן למדינה בה הוא עובד. לפי מבחן זה יש לבחון מספר גורמים בחייו של האדם שנותנים אינדיקציה לזיקה שלו למדינה. בין הגורמים הרלוונטיים למבחן זה ניתן למצוא בין היתר: היכן עומד לרשות אותו אדם בית הקבע שלו; לאיזו מדינה יש לו יחסים אישיים וכלכליים הדוקים ביותר; היכן נמצאים האינטרסים החיוניים ביותר שלו. אם הנישום לא גר בקביעות באחת משתי המדינות, אלא נוהג להתגורר בשתי הארצות גם יחד, כלומר מבחן "מרכז החיים" אינו חד משמעי, במצב כזה יפתרו הרשויות המוסכמות של שתי הארצות את הסוגיה ביניהן ובהסכמה הדדית.
 
המבחן השני הינו מבחן טכני:
לפי מבחן זה יחושבו מספר הימים בשנת מס שהנישום עובד, ולפי חישוב זה תיקבע "תושבותו". נישום אשר עבד מעל 183 ימים בשנת מס במדינה אחת, יחויב לשלם את המס למדינה זו, כל זאת לפי סעיף 9(א) לאמנה. באשר לחברות, האמנה נותנת מענה שונה. במצב בו רואים את החברה "כתושב" של שתי הארצות, רואים אותה "כתושב" הארץ בה נמצא מקום הניהול של החברה.
 
מיזם
כאשר מדובר במיזם, נקבע את "תושבותו" לפי מקום העסקים הקבוע שבו מתנהל אותו מיזם, כולו או מקצתו. כלומר מצב שבו מיזם נמצא בארץ אחת, ויש לו עסקים בארץ האחרת באמצעות מפעל קבע המצוי בארץ האחרת, יוטל מס בארץ האחרת על אותו חלק יחסי שניתן ליחסו במפעל הקבע. רואים את מיזם הקבע בארץ האחרת כישות נפרדת, כל עוד זהו מיזם נפרד ונבדל והוא בלתי תלוי במיזם בארץ הראשונה.
 
אפשר לסכם את מבחן "תושבות" המיזם בשלושה גורמים מצטברים: 
1.  קיומו הפיזי של המיזם.
2. קביעות מבחינת מיקום וזמן - כלומר שפעילות האתר מרמזת על מקום קבוע וכן נוכחות של עובדים לתקופה ארוכה.
3. ניהול עסקי המיזם במקום העסקים הקבוע - כלומר שהפעולה של המיזם הינה ממשית ולא פעילות עזר.
 
במצב בו ישנם מספר אנשים הלוקחים חלק בפעילות של מיזם בארץ אחת ומיזם בארץ האחרת, או שנקבעים בין המיזמים ביחסיהם המסחריים או הכספיים תנאים שונים מאשר שני מיזמים בלתי תלויים, יהיה ניתן לכלול את הרווחים של מיזם אחד במיזם השני, ולהטיל עליהם מס בהתאם. כיצד ניתן להגדיר את אותו "מקום-קבע" של מיזם? דוגמאות באמנה מהו מקום-קבע ניתן לראות בסעיף 7(ב) לאמנה: מקום ההנהלה, סניף, משרד, בית חרושת, בית מלאכה, מכרה.
 
האמנה גם נותנת דוגמאות בסעיף 7(ג) מה לא ייחשב כמקום קבע, לדוגמא:
שימוש במתקנים אך ורק לצורכי החסנה, הצגה או מסירה של טובין השייכים למיזם;
החזקת מלאי של טובין או סחורה השייכים למיזם אך ורק לצורכי עיבודם על ידי מיזם אחר;
החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לצורכי פרסומת.
 
מקרקעין
כאשר  מדובר במקרקעין, סעיף 3(1) לאמנה קובע כי הכנסה מנכסי מקרקעין, מותר להטיל עליהם מס בארץ שבה מצויים המקרקעין. סעיף 3(2) לאמנה מרחיב ומגדיר מהם נכסי המקרקעין המניבים הכנסה. אין מדובר רק על המקרקעין עצמם, אלא על נכסים נלווים, כגון משק חי וציוד של משקים חקלאיים; זכות הנאה מפירות של נכסי מקרקעין, כגון מחצבים ואוצרות טבע; מניות וזכויות של מקרקעין אשר אינן נסחרות בבורסה.
 
מס עבור שכר עבודה
סעיף 9 לאמנה נותן מענה למשכורתו של אדם. סעיף 9(1) לאמנה קובע שאדם המקבל שכר עבודה ממדינה אחת תמורת עבודה, ישלם מס לאותה המדינה. אך אם העבודה עצמה מבוצעת במדינה אחרת, אפשר להטיל את המס על העבודה במדינה האחרת.
סעיף 9(2) קובע מספר תנאים, אשר בהתקיימם, עובד אשר מקבל שכר ממדינה אחת, אך עובד במדינה אחרת, עדיין ישלם מס למדינה הראשונה. והתנאים הם:
1. הנישום שוהה בארץ האחות לתקופה, ולתקופות שאינן עולות ביחד על 183 ימים בשנת מס.
2. התשלום שולם על ידי או בשם מעביד שאינו תושב הארץ האחרת.
3. התשלום לא נוכה מרווחיו של מפעל הקבע שיש למעביד בארץ האחרת.
 
קצבאות
סעיף 11(1) קובע כי הכנסות המגיעות מאנונות, קצבאות וגמולים שונים ששולמו עבור עבודה שנעשתה בעבר, יוטל עליהן מס רק באותה הארץ שהמקבל הוא תושב בה.
לעומת זאת סעיף 11(2) קובע כי אם אותן הכנסות המוזכרות לעיל שולמו מתוך קרנות ציבור של מדינה זו או אחרת, יוטל עליהן המס של אותה המדינה.
 
תמלוגים, זכויות יוצרים ותשלומים אחרים- הכנסות אלו לפי סעיף 14 לאמנה, בין אם הן חד פעמיות או חוזרות ונשנות, המשולמות בתמורה עבור שימוש או זכות שימוש, ביצירה ספרותית, אמנותית או מוסיקלית, יוטל עליהן מס רק באותה הארץ בה המקבל הינו תושב. מאידך, לפי סעיף 14(4), כאשר תשלומים אלו ניתן ליחסם למפעל קבע של המקבל, הנמצא במדינה האחרת, יש לראות את ההכנסות הללו כהכנסות של חברה.
 
סעיף 15 לאמנה קובע כי פרופסור או מורה מארץ אחת, אשר מקבל שכר עבור הוראה במוסד חינוכי בארץ האחרת, יהיה פטור ממס בגין אותו שכר, בתנאי שתקופת שהותו הארעית בארץ האחרת אינו עולה על שנתיים. יחיד מהארץ האחת, שנמצא ארעית בארץ האחרת כסטודנט, חניך בעסק, או כמקבל מענק מארגון דתי או מדעי, קצבה או מענק או פרס למטרה ראשית של לימוד או מחקר, לא יוטל עליו מס בארץ האחרת על כספים שהוא קיבל מחוץ לארץ שמשמשים למחייתו, חינוכו או הכשרתו.
 
איסור הפליה לרעה של תושב המדינה השנייה - סעיף 19(3) קובע כי המס על מפעל קבע שיש למיזם הארץ האחת בארץ האחרת, לא יופעל בארץ האחרת בצורה פחות נוחה מהמס שמוטל על מיזמים אחרים של אותה הארץ האחרת, אשר עוסקים באותה הפעילות העסקית.
 
אפליה מותרת - הסיפא של סעיף 9(3) קובע כי צד אחד לאמנה לא מחויב להעניק לתושבי ארצו של הצד השני לאמנה ניכויים אישיים, הקלות והפחתות לצורכי מיסים, שהוא מעניק לתושביו שלו מכוח מעמד אזרחי או חובות משפחה.
 
סעיף 21 נותן מענה למצב בו תושב המדינה האחת נפגע מהמיסוי של המדינה האחרת. אם הוכיח תושב של המדינה האחת כי נפגע מפעולות המס של המדינה האחרת, וכי הפעולות גרמו למיסי כפל שהם בניגוד לאמנה, יהיה אותו תושב זכאי להעלות את טענתו לפני הרשות המוסמכת של המדינה בה הוא תושב. אם תביעתו נמצאה כמוצדקת, תשתדל הרשות המוסמכת של המדינה שהוא תושב בה לבוא לכלל הסכמה עם המדינה האחרת לשם מניעת כפל המס.
 
* אין לראות מאמר זה כתחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית.

- זקוקים לסיוע משפטי של עו"ד לענייני גרמניה? לחצו כאן.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הטבות מס לתושב חוזר ותיק

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

על מנת לעודד את אזרחי ישראל לחזור ולמדינתם בשנת 2008 אושרה רפורמת מס מקיפה, שעיקרה מתן הטבות מס לתושבים חוזרים ולתושבים חוזרים ותיקים...

תכנון השלכות מס לפני רילוקיישן

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

שוקלים לעשות רילוקיישן לחו"ל? - כך תתכננו את השלכות המס הנובעות מהמעבר

החשיבות בהכנת הצהרת הון יזומה לתושבים חוזרים ועולים חדשים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); שחר נח, עו"ד ויועץ מס

מומלץ לכל תושב חוזר ותיק או עולה חדש, להכין "הצהרת הון יזומה" בצירוף כלל המסמכים המאמתים, כדי לקבע את ההון אשר נצבר בחו"ל, כאשר על הון זה לא חלו דיני המס בישראל בעת צבירתו בשל היותם "תושבי חוץ"...

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.