19/11/2026
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
מי שעוזב את ישראל עשוי לשלם מס על התיק כבר ביום העזיבה. המאמר מסביר מה מוצע ואיך להיערך.
מס יציאה: המסלולים החדשים שמגבשים האוצר ורשות המסים
האוצר ורשות המסים מבקשים להפוך את מס היציאה ממס שקשה לגבותו למס שנגבה בפועל, ובחלק מהנכסים כבר ביום העזיבה. לפי פרסום בגלובס מיום 17.11.2026, צוות מיסוי בינלאומי הפועל תחת "ועדת השלושה" ממליץ לקראת תקציב 2027 על שלושה מסלולי גבייה. לצדם מוצע מבחן תושבות חדש, המבוסס בעיקרו על ספירת ימי שהייה בישראל.
חשוב לדייק בסטטוס: מדובר בהמלצות שנמצאות בגיבוש. הנוסח המלא טרם פורסם, והשינויים טעונים חקיקה בכנסת. עד אז ממשיך לחול הדין הקיים, אך מי שמתכנן עזיבה בשנה הקרובה צריך להביא את ההצעה בחשבון כבר עכשיו.
מס יציאה ברילוקיישן: מה חל היום ומה עומד להשתנות?
הדין הקיים: סעיף 100א לפקודת מס הכנסה
מס היציאה אינו חדש: הוא קיים בפקודה מאז תיקון 132 משנת 2003. לפי סעיף 100א(א), נכס של תושב ישראל שחדל להיות תושב נחשב כנמכר ביום שלפני ניתוק התושבות. לנישום עומדות כיום שתי חלופות עיקריות:
תשלום מיידי: חיוב לפי הרווח שנצבר עד יום העזיבה, ותשלום בתוך 30 יום.
דחייה למועד המימוש, שהיא ברירת המחדל: מי שלא שילם בעת העזיבה נחשב כמי שביקש לדחות. במכירה בפועל יימסה חלק יחסי מהרווח הריאלי, לפי נוסחה ליניארית, והפרשי הצמדה וריבית ייווספו רק ממועד המימוש.
דוגמה שהובאה בביזפורטל: תיק שנרכש ב-2014, עזיבה ב-2026 ומכירה ב-2030 ברווח ריאלי של 400 אלף ש"ח. 12 מתוך 16 שנות ההחזקה היו בתושבות ישראלית, ולכן 300 אלף ש"ח מיוחסים לישראל. בשיעור מס של 25%, המס עומד על 75 אלף ש"ח, ומשתלם ארבע שנים אחרי העזיבה.
הסעיף נבחן בהרחבה בעניין קניג. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אירוע המס מתגבש עוד לפני ניתוק התושבות ורק התשלום נדחה, וכי אין לקזז בנסיבות אותו עניין הפסדים כנגד הרווח המיוחס (ע"מ 13807-01-17). בית המשפט העליון דחה את הערעור ואימץ את הנמקת המחוזי (ע"א 5694/18, 11.11.2019).
לפי גלובס, הקושי הוא ביישום: חסרים מנגנוני פיקוח וסנקציות, ורבים מהעוזבים אינם מדווחים על עזיבתם. עניין קניג מלמד שכאשר המכירה מתגלה, המס עלול להידרש גם שנים אחרי העזיבה.
שלושת המסלולים המוצעים
השינוי המרכזי הוא ביטול דחיית המס כברירת מחדל כללית, והתנייתה בסוג הנכס ובשוויו.
מסלול נכסים מועד התשלום תנאי
1. תשלום מיידי ניירות ערך נסחרים ומטבעות קריפטו בעת העזיבה ללא אפשרות דחייה
2. דחייה ללא ערבויות נדל"ן וחברות פרטיות בשווי של עד 5 מיליון ש"ח במימוש בפועל הצהרת הון מלאה בעת העזיבה
3. דחייה כנגד ביטחונות נכסים כאלה בשווי של מעל 5 מיליון ש"ח במימוש בפועל ערבויות בידי נאמן ישראלי או שעבוד הנכסים למדינה
ההיגיון של המסלול הראשון, לפי הפרסום, הוא נזילות הנכסים והקושי לעקוב אחר מכירתם. במסלול השני ההצהרה מעמידה את הנכסים תחת מעקב הרשות. גלובס מדווח שלפי הרשות, מי שלא ישלם אחרי מכירה עתידית לא יוכל לשוב לישראל.
למסלול הראשון השלכה מעשית ישירה: מס על רווח שלא מומש עלול לחייב מכירת חלק מהתיק כדי לממן את התשלום. זו נקודה המחייבת תכנון תזרים לפני המעבר.
ניתוק תושבות לצורכי מס: איך ייקבע מי נחשב תושב ישראל?
הצעה זו עשויה להשפיע על ציבור רחב יותר ממס היציאה עצמו. כיום המבחן המרכזי הוא מרכז החיים, לפי מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. סעיף 1 לפקודה קובע חזקות של 183 ימים בשנת המס, או 30 ימים בשנת המס ו-425 ימים בשלוש שנים. חזקות אלה ניתנות לסתירה, ואין הן גוברות על הבחינה המהותית (ע"א 3328/15 פלוני נ' פקיד שומה אשקלון).
לפי גלובס, המודל המוצע משקלל 100% מימי השהייה בשנת המס ו-25% מהימים בכל אחת מהשנים שלפניה ואחריה:
תושב ישראל: לפחות 183 ימים משוקללים.
תושב חוץ: פחות מ-90 ימים בשנת המס, וגם פחות מ-135 ימים משוקללים.
בן או בת זוג ששהו בישראל לפחות 120 יום בשנה: משקל השנה הקודמת והעוקבת עולה ל-30%.
מי שאינו נכנס לאף חזקה: ייבחן לפי מרכז חייו וזיקותיו לישראל.
כך זה עשוי להיראות במספרים (דוגמאות שלנו, לפי הפרמטרים שפורסמו):
ימים בשנת המס שנה קודמת שנה עוקבת בן/בת זוג בישראל 120+ ימים ימים משוקללים תוצאה
120 120 120 לא 180 אין חזקה, נבחן מרכז החיים
120 120 120 כן 192 תושב ישראל
80 100 100 לא 130 תושב חוץ
80 120 120 לא 140 אין חזקה, נבחן מרכז החיים
גורם באוצר מתאר בגלובס חזקות חלוטות שלא ניתן לסתור. זהו מעבר מהותי לעומת ההלכה הקיימת, שבה הנישום יכול להוכיח מרכז חיים בחו"ל חרף מספר הימים. עוד ביוני 2026 קבע המחוזי בתל אביב שאדם יכול להחזיק במקרים מסוימים בשני מרכזי חיים מקבילים (ע"מ 62960-01-23 צח), ודווקא מורכבות כזו המבחן המספרי מבקש לצמצם.
שלוש הסתייגויות חשובות:
הספים שפורסמו שונים מאלה שיוחסו לתזכיר החוק מ-2025 (75 ימים ו-183 משוקללים לתושב; 74 ימים ופחות מ-110 משוקללים לתושב חוץ), ולכן ייתכנו שינויים נוספים.
לפי הדיווח, הקריטריונים לא יחולו על מעבר לחו"ל של עד שנה, שלגביו יפורסם נוהל נפרד.
מאחר שהשקלול כולל את השנה העוקבת, המעמד בשנת מס מסוימת עלול להיות ידוע רק בדיעבד. נדרש מענה בחקיקה למועדי הדיווח.
שאלות שהנוסח הסופי יצטרך להכריע
הפרסומים משאירים כמה שאלות בעלות משמעות כספית ישירה:
כפל מס: מדינת היעד עשויה למסות את מלוא הרווח במכירה העתידית. בעניין קניג צוין כי הוראות למניעת כפל מס מכוח סעיף 100א(ה) טרם פורסמו באותו מועד, וכי חלק מאמנות המס החדשות, בהן עם דנמרק, מלטה וגרמניה, כוללות מענה לסוגיה.
ירידת ערך: מה יקרה למי ששילם בעזיבה, והנכס ירד לאחר מכן? האם ייקבע מנגנון החזר או קיזוז?
חזרה לישראל: כיצד יטופל מי ששילם מס יציאה ושב להיות תושב לפני שמכר את הנכס?
סף 5 המיליון: האם הוא נמדד לכל נכס או לכלל הנכסים, וכיצד יוערכו מניות של חברה פרטית ללא מחיר שוק?
אופציות לעובדים: הן נכללות כיום בהגדרת "נכס" בסעיף 100א(ד), אך הפרסום אינו משייך אותן למסלול מסוים. לכך חשיבות מיוחדת לעובדי הייטק.
נדל"ן בישראל: דירות בישראל ממוסות ממילא במכירתן לפי חוק מיסוי מקרקעין. יש לברר אם המסלולים מכוונים בעיקר לנדל"ן בחו"ל.
תחולה: מועד הכניסה לתוקף והוראות המעבר טרם פורסמו, ומכאן חשיבותן למי שנמצא כבר בתהליך עזיבה.
גם אם הדין הפנימי יקבע חזקות חלוטות, אמנות המס עדיין עשויות להכריע במקרה של תושבות כפולה. לכן הבדיקה חייבת להיעשות מול מדינת היעד הקונקרטית.
מה כדאי לעשות עכשיו
מי ששוקל רילוקיישן או ניתוק תושבות צריך להיערך כבר עכשיו, אך לא לקבל החלטות בלתי הפיכות על בסיס דיווח עיתונאי.
למפות נכסים: לרכוז סוג, עלות, מועד רכישה ושווי משוער, ולשייך כל נכס למסלול הצפוי.
להכין הערכת שווי: בחברות פרטיות, לתעד שווי סמוך למועד העזיבה. בעניין קניג נדחתה טענת שווי אפס גם מפני שלא הוצגה הערכת שווי מסודרת.
לנהל יומן ימים: לתעד כניסות ויציאות, שלך ושל בן או בת הזוג. כבר כיום חלק מיום נספר כיום לעניין החזקות.
לבחון מימוש לפני העזיבה: לפי הדין הקיים, מכירה לפני ניתוק התושבות מאפשרת לקזז הפסדים מול רווחים.
לבדוק את מדינת היעד: אמנת המס, הכרה במס הישראלי וקביעת עלות הנכס לאחר המעבר.
ההיבט הפלילי: הצהרת הון אינה טופס טכני
הצהרת הון מלאה בעת העזיבה עלולה לחשוף פערים מהעבר. מסירת ידיעות לא נכונות המשפיעות על חיוב במס עלולה להיבחן לפי סעיף 217 לפקודה, שהעונש המרבי בו הוא שנתיים מאסר. כשהדבר נעשה במזיד ובכוונה להתחמק ממס, עלול לחול סעיף 220, שהעונש המרבי בו שבע שנות מאסר.
נוהל הגילוי מרצון האחרון של רשות המסים הסתיים ב-31.8.2026. לכן מי שיש לו נכסים או הכנות שלא דווחו צריך לבחון את מצבו עם ייעוץ משפטי חסוי, לפני פנייה לרשות ולפני חתימה על הצהרה.
לסיכום
המהלך משנה את נקודת המוצא: עזיבת ישראל עשויה להפוך מאירוע מס שניתן לדחות לאירוע המחייב תשלום, דיווח או ביטחונות. כל עוד ההצעה לא נחקקה חל סעיף 100א בנוסחו הקיים, והזמן עד לפרסום הנוסח הוא הזמן לבדוק את החשיפה האישית.
עוזבים את ישראל? כדאי לבדוק לפני שאורזים
האם כדאי לחכות לנוסח הסופי לפני שמתחילים להיערך? לא בהכרח. מיפוי הנכסים, הערכת שווי ותיעוד ימי השהייה כדאיים בכל מקרה, והם עשויים לחסוך מחלוקות מול רשות המסים בהמשך.
משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי ושות' מתמחה בדיני מסים, מיסוי בינלאומי ותושבות לצורכי מס, ייצוג מול רשות המסים וניהול הליכים משפטיים מורכבים, לרבות ההיבטים הפליליים של דיני המס. המשרד מעניק ליווי משפטי ואסטרטגי ליחידים, למשפחות, לחברות ולעסקים, תוך שילוב ידע משפטי מעמיק, ניסיון רב שנים והבנה עסקית, במטרה להגן על זכויות לקוחותיו ולסייע להם למצות את זכויותיהם מול רשויות המס.
מתכננים רילוקיישן או ניתוק תושבות? פנו אלינו לבדיקת החשיפה האישית שלכם למס יציאה. נבחן יחד את הנכסים, את מדינת היעד ואת הצעדים הנכונים לפני העזיבה.
לייעוץ ולליווי מול רשות המסים: עו"ד אלי דורון, יוצא משרד המשפטים, ייצג את רשות המסים 13 שנה, שותף מייסד בדורון, טיקוצקי ושות' נייד: 054-4251054 | דוא"ל: [email protected]
הסקירה נועדה למידע כללי בלבד, מבוססת על פרסומים עיתונאיים לגבי תוכנית בגיבוש, ואינה מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ מס.
מקורות
גלובס, "שוקלים לעזוב? תתכוננו לשלם על זה", 17.11.2026
ביזפורטל, "עוזבים את ישראל? האוצר רוצה לגבות את המס על התיק כבר ביציאה"
אייס, "מסים חדשים על רווחים בדרך"
כלכליסט, סיום נוהל הגילוי מרצון
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיפים 1, 100א, 217, 220
ע"א 5694/18 קניג נ' פקיד שומה תל אביב 3 (11.11.2019); ע"מ (מחוזי ת"א) 13807-01-17 (1.5.2018)
ע"א 3328/15 פלוני נ' פקיד שומה אשקלון (22.2.2017)
ע"מ (מחוזי ת"א) 62960-01-23 צח נ' פקיד שומה למפעלים גדולים (1.6.2026)
מנחם כהן, דיני מסים (2026), פרק "מס יציאה"
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105