מאת:
20/10/2026

תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
צברתם רווחים בחברה ולא חילקתם דיבידנד? בית המשפט העליון הכריע - והמס עשוי להגיע גם בלי חלוקת רווחים.
בפסיקה תקדימית אישר בית המשפט העליון את חוקתיות המס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים. גם הבקשה לדיון נוסף נדחתה.
מה המשמעות עבור בעלי שליטה? מדוע נדחתה הטענה לפגיעה בזכות הקניין? ואילו החלטות עסקיות ומיסויות כדאי לבחון בעקבות הפסיקה?
כל הפרטים וההשלכות במאמר המלא.
 

פסק דין חדש ותקדימי של בית המשפט העליון: הכשר חוקתי למס על רווחי חברות מעטים

פסק דין חדש ומשמעותי של בית המשפט העליון בענייני פקודת מס הכנסה, אשר אושרר סופית בהחלטת הנשיא יצחק עמית, מהווה קו פרשת מים דרמטי בדיני המס בישראל. ההכרעה, שניתנה בעניין איגוד המייצגים נגד כנסת ישראל ואושררה במסגרת הדיון הנוסף בעניין בניני רובינשטיין נגד הכנסת, הכריעה באופן סופי בחוקתיותו של "חוק מיסוי רווחים לא מחולקים", הידוע כתיקון 277 לפקודת מס הכנסה. בית המשפט קבע כי הטלת מס בשיעור שני אחוזים על רווחים צבורים שלא חולקו כדיבידנד עומדת במבחני החוקתיות, תוך פריסת שלוש תפיסות עולם שיפוטיות שונות לגבי היחס שבין חקיקת מס לזכות הקניין, וביצור עקרון אי ההתערבות השיפוטית במדיניות הפיסקאלית של המחוקק.
 

מיסוי רווחים לא מחולקים בחברות מעטים: מה קובע תיקון 277 לפקודת מס הכנסה?

ברקע לחקיקה עומד המודל הדו שלבי במיסוי חברות, המורכב ממס חברות בשיעור עשרים ושלושה אחוזים על הרווח השוטף, וממס דיבידנד בשיעור של עשרים וחמישה עד שלושים אחוזים המוטל בעת חלוקת הרווחים לבעלי המניות. לאורך השנים נהגו בעלי שליטה בחברות מעטים לצבור רווחי עתק מבלי לחלקם, וכך נהנו מדחיית מס מתמשכת שהיוותה למעשה הלוואה ללא ריבית מקופת המדינה. כדי לתקן עיוות כלכלי זה ולהגדיל את הכנסות המדינה, נחקק תיקון 277, אשר קבע מס פיגוביאני בשיעור שני אחוזים על רווחים עודפים שלא חולקו והרחיב את ייחוס הכנסות חברת מעטים ליחיד.
 

מס על רווחים כלואים: הכרעת בית המשפט העליון בשאלת החוקתיות

במוקד העתירה עמדה השאלה האם הטלת מס על רווחים צבורים שטרם מומשו כדיבידנד מהווה פגיעה בלתי חוקתית בזכות הקניין. שופטי ההרכב דחו פה אחד את העתירה, אך ביססו את עמדתם על שלוש גישות נפרדות. לפי גישתו המצמצמת של השופט שטיין, הטלת מס על רווחים אינה פוגעת מעיקרה בזכות לקניין, שכן מדובר במימוש סמכות הכנסת מכוח חוק יסוד משק המדינה, כאשר בסיס המס הוא רווחי הנישומים וחישובו מקיים צדק אופקי ללא הפקעת רכוש הפרט. מנגד, לפי גישתה המרחיבה של השופטת רונן, חקיקת מס פוגעת תמיד בזכות הקניין, אולם הנטל להצדקתה קל ביותר נוכח מרחב התמרון הרחב של המחוקק בעניינים כלכליים. גישת הביניים של השופט גרוסקופף גורסת כי חקיקת מס פוגעת בזכות הקניין רק כאשר היא אינה עומדת במבחני מס טוב, כגון יעילות, הגינות וודאות, או כאשר היא נופלת לקטגוריות חשודות כדוגמת מס רטרואקטיבי או מס לא שוויוני.
טענה מרכזית נוספת שנבחנה נגעה לתחולת היתר של החוק ולפגיעה בחברות מעטים בעלות פעילות עסקית וריאלית, כדוגמת חברות נדל"ן. בית המשפט דחה טענה זו ופסק כי המחוקק רשאי להעדיף מערכת כללים בהירה ופשוטה לניהול אדמיניסטרטיבי על פני סטנדרטים מורכבים, גם במחיר של תחולת יתר מסוימת. נקבע כי הפגיעה עומדת במבחני המידתיות נוכח קשיים תפעוליים והצורך בפשטות רגולטורית, ולאור העובדה שלא נמצא אמצעי חלופי שישיג את מטרת מניעת צבירת הרווחים באותה מידת יעילות.
 

השלכות המס על חברות מעטים ובעלי שליטה בעקבות פסיקת העליון

בדיון הנוסף חתם הנשיא עמית את הסוגיה בקביעה כי העובדה ששופטי ההרכב הגיעו לאותה תוצאה מנימוקים שונים אינה מצדיקה דיון נוסף, והחלטה זו חיזקה את עקרון אי ההתערבות בענייני מס. פסק הדין מאשרר את סמכות המדינה למסות רווחים כלואים גם ללא מימוש בפועל, ומבהיר כי מערכת המס מעניקה עדיפות מובהקת ליעילות הגבייה. הכרעה זו מהווה שינוי מהותי עבור חברות מעטים ובעלי שליטה, ומחייבת היערכות מקצועית מחודשת לבחינת מבנה ההחזקות, השלכות סעיפי החוק וגיבוש מדיניות משיכת הרווחים.
 

לסיכום 

בית המשפט העליון אישר את חוקתיותו של תיקון 277 לפקודת מס הכנסה, המטיל מס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים. העתירה נגד החוק נדחתה פה אחד, אף ששופטי ההרכב הציגו גישות שונות ביחס להשפעת חקיקת מס על זכות הקניין.
בהמשך, הנשיא יצחק עמית דחה את הבקשה לדיון נוסף, ובכך הותיר את ההכרעה על כנה. הפסיקה מחזקת את מרחב שיקול הדעת של המחוקק בקביעת מדיניות מס ומבהירה כי ניתן להטיל מס על רווחים צבורים גם ללא חלוקתם בפועל כדיבידנד.
להכרעה השלכות משמעותיות על חברות מעטים ובעלי שליטה, הנדרשים לבחון מחדש את מבנה החזקותיהם, את חשיפתם להוראות החוק ואת מדיניות חלוקת הרווחים.

פסיקת בית המשפט העליון בעניין מיסוי רווחים לא מחולקים מציבה בפני חברות מעטים ובעלי שליטה מציאות מיסויית המחייבת היערכות מחודשת. אישור המס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו מדגיש את החשיבות של בחינת מבנה החברה, אופן צבירת הרווחים ומדיניות חלוקתם, תוך התייחסות להשלכות המס האפשריות.
עו"ד אלי דורון וצוות משרד דורון, טיקוצקי ושות' מעניקים ליווי משפטי ומיסויי לחברות ולבעלי שליטה, לרבות בחינת השלכות תיקון 277, תכנון מס וגיבוש דרכי פעולה המותאמות למאפייני הפעילות העסקית ולדרישות הדין.
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105

 
 
 

שאלות ותשובות בנושא מס על רווחים כלואים: העליון אישר את מיסוי חברות המעטים 

מה קבע בית המשפט העליון לגבי מיסוי רווחים לא מחולקים?

Plus Mins

בית המשפט העליון קבע כי הטלת מס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים עומדת במבחני החוקתיות, ודחה פה אחד את העתירה נגד החוק.

 

מהו תיקון 277 לפקודת מס הכנסה?

Plus Mins

תיקון 277 הוא תיקון חקיקה שנועד להתמודד עם צבירת רווחים בחברות מעטים ללא חלוקתם כדיבידנד. בין היתר, הוא קובע מס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו ומרחיב את ייחוס הכנסות חברת מעטים ליחיד.

 

מה שיעור המס על רווחים לא מחולקים בחברות מעטים?

Plus Mins

תיקון 277 קובע מס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים, בהתאם להוראות החוק.

 

האם ניתן להטיל מס על רווחי חברה גם ללא חלוקת דיבידנד?

Plus Mins

כן. בית המשפט העליון אישר את חוקתיות ההסדר המאפשר להטיל מס על רווחים עודפים שלא חולקו, גם כאשר לא בוצעה חלוקת דיבידנד בפועל.

 

מדוע נחקק חוק מיסוי רווחים לא מחולקים?

Plus Mins

החוק נועד להתמודד עם דחיית מס מתמשכת באמצעות צבירת רווחים בחברות מעטים, לצמצם את התמריץ להימנע מחלוקת רווחים ולהגדיל את הכנסות המדינה.

 

האם המס על רווחים כלואים פוגע בזכות הקניין?

Plus Mins

שופטי בית המשפט העליון הציגו גישות שונות בשאלה האם חקיקת מס פוגעת בזכות הקניין ובאילו נסיבות. למרות ההבדלים בנימוקיהם, כולם הסכימו כי ההסדר שנבחן הוא חוקתי.

 

האם מיסוי רווחים לא מחולקים חל גם על חברות נדל"ן?

Plus Mins

במסגרת העתירה נטען כי החוק עלול לפגוע גם בחברות מעטים בעלות פעילות עסקית ממשית, ובהן חברות נדל"ן. בית המשפט דחה את הטענה שלפיה תחולת היתר הנטענת מצדיקה את פסילת החוק.

 

מדוע בית המשפט העליון דחה את העתירה נגד תיקון 277?

Plus Mins

בית המשפט קבע כי ההסדר עומד בדרישות החוקתיות. בין היתר, ניתן משקל לסמכות המחוקק לקבוע מדיניות מס, לצורך ביעילות הגבייה וליתרונות של מערכת כללים ברורה ופשוטה ליישום.

 

מה החליט הנשיא יצחק עמית לגבי הדיון הנוסף במיסוי רווחים כלואים?

Plus Mins

הנשיא יצחק עמית דחה את הבקשה לדיון נוסף וקבע כי העובדה ששופטי ההרכב הגיעו לאותה תוצאה מנימוקים שונים אינה מצדיקה קיום דיון נוסף.

 

מה צריכים בעלי שליטה בחברות מעטים לבדוק בעקבות פסק הדין?

Plus Mins

בעלי שליטה נדרשים לבחון את מבנה ההחזקות בחברה, את השלכות הוראות תיקון 277 על הרווחים הצבורים ואת מדיניות חלוקת הרווחים, כדי להיערך לחשיפות מס אפשריות.

 

למי פונים לייעוץ בנושא מיסוי רווחים לא מחולקים בחברות מעטים?

Plus Mins

ניתן לפנות אל עו"ד אלי דורון וצוות משרד דורון, טיקוצקי ושות', המעניקים ליווי משפטי ומיסויי לחברות מעטים ולבעלי שליטה, לרבות בחינת השלכות תיקון 277 ותכנון מס בהתאם לנסיבות החברה.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מעמדו של 'תושב חוזר ותיק' לפי פקודת מס הכנסה: הטבות וסיכונים

מאת: אלי דורון, עו"ד

חוזרים לישראל אחרי שנים בחו"ל? ייתכן שמגיע לכם פטור ממס ל־10 שנים. מעמד של תושב חוזר ותיק עשוי להעניק הטבות מס משמעותיות על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל. אבל האם עבודה מהבית בישראל עבור חברה זרה זכאית לפטור? ומה קורה כשמועד החזרה שנקבע על ידי רשות המסים שונה מהמועד שתכננתם? הכירו את התנאים והסיכונים שחשוב לבדוק לפני החזרה.

הטבות מס לעולים חדשים: הזכאות הורחבה עד פברואר 2027

מאת: אלי דורון, עו"ד

מתכננים לעלות לישראל או לחזור אליה? חלון ההזדמנויות להטבות מס משמעותיות הורחב! חלון הזכאות להטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים הוארך עד 10 בפברואר 2027, וההסדר מאפשר, בתנאים מסוימים, פטור ממס על הכנסה מעבודה או מעסק בישראל – עד מיליון שקל בשנה. אבל מי באמת זכאי? האם כל הכנסה פטורה? ומה עלול לגרום לשלילת ההטבה בדיעבד? כל מה שחשוב לדעת לפני שמתכננים את המעבר לישראל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.