מאת:
24/3/2026
בעידן שבו מילה אחת יכולה להרוס מוניטין - הגבול בין חופש הביטוי ל־לשון הרע מעולם לא היה דק יותר.
המאמר חושף איך משתנה המשחק המשפטי ב־2026, מתי ביקורת הופכת לסיכון - ואיך מגנים על השם הטוב לפני שיהיה מאוחר.


לשון הרע, חופש הביטוי והשם הטוב: ניתוח משפטי עדכני לשנת 2026
ההגנה על השם הטוב אל מול חופש הביטוי: אבולוציה משפטית, יישום מעשי ומגמות בראי שנת 2026

הזכות לשם טוב נחשבת לאחד הנכסים היקרים ביותר של האדם, והיא מהווה תנאי הכרחי להשתתפותו המלאה בחיי החברה, הכלכלה והפוליטיקה. בעידן הנוכחי, המאופיין במהפכה דיגיטלית מתמדת ובשיח ציבורי סוער, האיזון בין זכות זו לבין חופש הביטוי הופך למורכב יותר מאי פעם. חוק איסור לשון הרע משמש כמצפן הנורמטיבי במרחב זה, אך היישום של הוראותיו דורש מומחיות משפטית מעמיקה המסוגלת לגשר בין לשון החוק לבין המציאות המשתנה של שנת 2026.
 

חשיבותו של הייצוג המשפטי המומחה בדיני לשון הרע

דיני לשון הרע אינם תחום משפטי "טכני" בלבד; הם עוסקים בליבת זכויות האדם ובדינמיקה שבין הפרט לחברה ולמוסדות הכוח. המורכבות של התחום נובעת מכך שכל פרסום לשון הרע נבחן בהקשר הספציפי שלו, בזהות הנמענים ובמשמעות החברתית של המילים. לפיכך, קיימת חשיבות עליונה לייצוג על ידי משרד עורכי דין המתמחה באופן בלעדי ומעמיק בתחום זה.

ההתמחות המקצועית של המשרד עוסקת בראש ובראשונה ביכולת לזהות את ה"תפר" הדק שבין הבעת דעה לגיטימית לבין פרסום פוגעני המקים עילת תביעה. מומחיות זו כוללת הבנה רב-תחומית בנורמות של לשון, סוציולוגיה וטכנולוגיה, המאפשרת למשרד להעריך את סיכויי התביעה או ההגנה בדיוק רב.
בתקופה שבה לשון הרע ברשתות חברתיות, הוצאת דיבה בפייסבוק, ופרסומים דיגיטליים הופכים לזירות משפט, ובינה מלאכותית מייצרת תכנים באופן אוטונומי, הצורך בניסיון מוכח ובחשיבה אסטרטגית הופך למכריע. המשרד אמון על ניהול הליכים מורכבים בבתי המשפט בכל הערכאות, תוך שליטה מלאה בשינויי הפסיקה הדינמיים, כפי שבאו לידי ביטוי במחצית העשור הנוכחי.
 

תחום התמחות

תועלת לאזרח

משמעות משפטית

אבחון עילת לשון הרע

מניעת תביעות סרק או הגשת תביעות מבוססות

בחינת "מבחן האדם הסביר" 1

ניהול תביעות השתקה (SLAPP)

הגנה על חופש הביטוי של האזרח מפני גופי כוח

שימוש בפסיקה עדכנית (הלל ביטון רוזן) 7

דיני אינטרנט וטכנולוגיה

חשיפת זהות מפרסמים אנונימיים והסרת תוכן

התמודדות עם "ויראליות" ופרסומים דיגיטליים 1

ליטיגציה במודל הרב-שלבי

מיצוי טענות הגנה וחסינות

עמידה בנטל ההוכחה של סעיפים 13-15 3
 

יסודות העוולה: מתי פרסום הופך ללשון הרע?

הבסיס לכל הליך משפטי בתחום זה הוא הוכחת קיומה של "לשון הרע" וביצועו של "פרסום" כהגדרתם בחוק. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו בשל מעשים או תכונות, לפגוע במשרתו או במקצועו, או לבזותו בשל מאפיינים מובנים כמו דת, גזע, מין, נטייה מינית או מוגבלות.
 

המבחן האובייקטיבי והנורמה החברתית

אחד העקרונות המרכזיים שנקבעו בפסיקה הוא המבחן האובייקטיבי. אין חשיבות לשאלה אם המפרסם התכוון לפגוע, או אם הנפגע הרגיש פגוע באופן סובייקטיבי. השאלה המכרעת היא כיצד "האדם הסביר" – המייצג את הנורמות המקובלות בחברה הישראלית – יתפוס את הפרסום. בית המשפט בוחן את המשמעות של המילים לפי הקשרן הרחב, תוך התחשבות במקום הפרסום (למשל, האם מדובר בשיח פוליטי, ביקורת ציבורית או שיחה פרטית).
 

יסוד הפרסום בעידן המידע והדיגיטל

כדי שתקום עילה, על לשון הרע לצאת מגדר מחשבה ולהגיע לאדם אחד לפחות זולת הנפגע. פרסום יכול להתבצע בדרכים מגוונות:
  • בעל פה: דברים שנאמרו בפורום ציבורי או לאדם שלישי
  • בכתב או בדפוס: ספרים, עיתונים, פליירים.
  • באמצעי תקשורת חזותיים וקוליים: טלוויזיה, רדיו ותמונות.
  • פרסומים דיגיטליים: פוסטים בפייסבוק, הודעות וואטסאפ, ציוצים בטוויטר, תגובה ביוטיוב ואף שיתוף (Share)
הפסיקה המודרנית של השנים האחרונות הדגישה כי הרשתות החברתיות הן "כיכר העיר" החדשה, ולכן גם פרסום בקבוצת וואטסאפ נחשב לפרסום לכל דבר ועניין, עם פוטנציאל נזק גבוה במיוחד.
 

מודל הבחינה השיפוטי: חמשת השלבים של תביעת לשון הרע

בתי המשפט בישראל אימצו מודל סדור לבחינת תביעות לשון הרע, המבטיח איזון ראוי בין הזכויות:
  1. שלב הפרשנות: האם הביטוי מהווה לשון הרע לפי מבחן האדם הסביר והאם הוכח יסוד הפרסום?
  2. שלב החסינות המוחלטת: האם הפרסום חוסה תחת "פרסומים מותרים" לפי סעיף 13 לחוק (למשל, פרסום במהלך הליך משפטי)? במידה וכן, התביעה תידחה בשלב זה ללא קשר לאמיתות הפרסום.
  3. שלב הגנת אמת בפרסום: בחינת התקיימותה של הגנת "אמת דיברתי" לפי סעיף 14.
  4. שלב הגנת תום הלב: בחינת התנאים המנויים בסעיף 15, כגון הבעת דעה או עיתונות אחראית.
  5. שלב הסעדים והפיצויים: במידה ונקבעה אחריות, בית המשפט קובע את גובה הפיצוי וסעדים נוספים (כגון פרסום תיקון או התנצלות).
 

התפתחות הפסיקה: מהעבר אל שנת 2026

הפסיקה בדיני לשון הרע בישראל עברה תהליכי התפתחות משמעותיים, ששינו את האופן שבו אנו תופסים את חופש הביטוי אל מול השם הטוב.


הגישה המסורתית והאיזון בין הזכויות

בראשית הדרך, הנטייה הייתה לתת משקל רב לזכות לשם טוב, אך כבר בפסק דין "הארץ" (ע"א 723/74) הוכרה חשיבות הביקורת על אנשי ציבור כחלק חיוני מהמשטר הדמוקרטי. נקבע כי חופש הביטוי אינו חופש מוחלט, אך הוא זקוק ל"מרחב נשימה" כדי לאפשר שיח ציבורי פתוח.

 

המהפכה של "עיתונות אחראית": פרשת אילנה דיין (2014)

אחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר חלה בפסק הדין בדנ"א 2121/12 פלוני נגד אילנה דיין. פסק הדין דן בתחקיר "עובדה" אודות אירוע מבצעי שבו נהרגה ילדה פלסטינית. בית המשפט העליון קבע מספר הלכות מכוננות:
  • דחיית "אמת לשעתה" כהגנה מוחלטת: נקבע כי כדי ליהנות מהגנת סעיף 14, על הפרסום להיות אמת אובייקטיבית כפי שהתבררה בדיעבד. לא די בכך שהעיתונאי האמין בזמן אמת שהדברים נכונים אם בסופו של יום הם הוכחו כשקריים.
  • הכרה ב"עיתונות אחראית" כהגנת תום לב: כמשקל נגד, הוכרה הגנה חדשה במסגרת סעיף 15(2). עיתונאי שפעל בתום לב, בהתאם לסטנדרטים מקצועיים מחמירים, ביצע בדיקה יסודית של העובדות ונתן זכות תגובה הוגנת, יהיה מוגן גם אם נפלה טעות בפרסום.
  • חובת העדכון והתיקון: הפסיקה העלתה את השאלה (שהושארה בצריך עיון אך מיושמת בפועל) בדבר חובת המפרסם לעדכן את הציבור אם התגלו עובדות חדשות המנקות את שמו של הנפגע.
 

שנת 2024: דחיית המודל האמריקאי (הלכת סאליבן)

שאלה מרכזית שעמדה לפתחו של בית המשפט העליון היא האם לאמץ את "הלכת סאליבן" האמריקאית, הדורשת מאיש ציבור להוכיח "זדון ממשי" (Actual Malice) כדי לזכות בתביעת דיבה. בפסק הדין רע"א 6557/20 ערוץ 10 נגד השרה מירי רגב (מרץ 2024), קבע בית המשפט ברוב דעות כי אין מקום לאמץ את המודל האמריקאי בישראל.
השופט נעם סולברג קבע כי האיזון הישראלי הקיים – המבוסס על הגנת העיתונות האחראית – נותן הגנה מספקת לחופש הביטוי מבלי להפקיר את שמם הטוב של נבחרי הציבור לפרסומים שקריים וחסרי בסיס.5 פסק הדין הדגיש כי נטל ההוכחה בטענת "אמת דיברתי" נותר על המפרסם, ואין להטיל על איש הציבור להוכיח שהפרסום נעשה בזדון כתנאי סף לאחריות.
 

טענות הגנה: המגן המשפטי של המפרסם

החוק מעניק סל של הגנות המאפשרות למפרסם להדוף תביעת לשון הרע, ובלבד שעמד בתנאים המדויקים המנויים בחוק.
 

חסינויות מוחלטות (סעיף 13)

ישנם פרסומים שאינם יכולים לשמש עילה למשפט, גם אם הם שקריים או פוגעניים. החשוב שבהם הוא סעיף 13(5), המעניק חסינות לפרסומים שנעשו על ידי שופט, בעל דין, בא כוח או עד תוך כדי דיון שיפוטי. תכלית החסינות היא לאפשר בירור אמת חופשי בבית המשפט ללא חשש מתביעות הדדיות.
 

הגנת אמת הפרסום (סעיף 14)

הגנה זו דורשת שני תנאים מצטברים:
  1. הדבר שפורסם היה אמת: תאימות עובדתית בין המציאות לפרסום.
  2. היה בפרסום עניין ציבורי: תועלת חברתית בפרסום המידע (למשל, חשיפת שחיתות של נבחר ציבור לעומת פרסום מידע רפואי פרטי של אדם אנונימי).
 

הגנת תום הלב (סעיף 15)

זוהי הגנה רחבה החלה כאשר הפרסום נעשה באחת הנסיבות המנויות בחוק, כגון:
הבעת דעה: פרסום שהוא הערכה סובייקטיבית ולא קביעת עובדה, במיוחד על התנהגות איש ציבור.
הגשת תלונה: פנייה לרשות מוסמכת (כמו המשטרה) בתום לב.
עיתונות אחראית: עמידה בסטנדרטים מקצועיים כפי שנקבעו בהלכת אילנה דיין.

סוג ההגנה

תנאי מרכזי

רמת ההגנה

אמת בפרסום

אמת עובדתית + עניין ציבורי

הגנה מהותית 

תום לב (סע' 15)

התנהלות סבירה ללא זדון

הגנה מותנית 

חסינות (סע' 13)

פרסום בפורום מוגן (משפט/ממשלה)

חסינות מוחלטת 

הקלות בפיצוי

התנצלות או תיקון הפרסום

הקלת הסנקציה 
 

סוגיות בוערות בפסיקת 2025-2026: תביעות השתקה ושיח פוליטי

בשנתיים האחרונות, התמודדה מערכת המשפט עם תופעה גוברת של תביעות השתקה (SLAPP), המוגשות על ידי דמויות ציבוריות נגד אזרחים או עיתונאים במטרה להרתיע אותם מלבקר את פעילותם.

 

פרשות הלל ביטון רוזן (2025-2026)

סדרת פסקי דין שניתנו בעניינו של העיתונאי הלל ביטון רוזן ממחישה את המגמה השיפוטית הנוכחית. ביטון רוזן הגיש מספר תביעות נגד גורמים שביקרו אותו בחריפות בעקבות התבטאויותיו לאחר פיגועים או אירועים פוליטיים.
  • בפסק דין שניתן בינואר 2026, נדחתה תביעה נגד עמותה שכינתה אותו "מכונת רעל". בית המשפט קבע כי מדובר במטאפורה וביקורת פוליטית לגיטימית, המוגנת כהבעת דעה.
  • השופט הדגיש כי הזירה הטבעית לבירור מחלוקות מסוג זה היא הזירה התקשורתית ולא בית המשפט, ואף חייב את התובע בהוצאות משפט משמעותיות - כדי להרתיע מפני שימוש לרעה בהליכי משפט במסגרת תביעות השתקה.
  • בתיק נוסף, נפסק פיצוי סמלי בלבד, תוך קביעה כי מדובר בביקורת עניינית הקשורה לעיסוקו הציבורי של התובע - ולא בלשון הרע מובהקת.
 

לשון הרע במדיה החברתית ובקבוצות סגורות

פסקי דין מהעת האחרונה מלמדים על החמרת האחריות בפרסומים דיגיטליים:
  • וואטסאפ הורי: במקרה של פרסום טענות שקריות על התעללות בגן ילדים, נקבע כי גם בקבוצה סגורה מדובר בפרסום לשון הרע חמור, במיוחד כאשר מדובר בהאשמות ללא בסיס עובדתי.
  • תגובות ביוטיוב: בפסק דין נוסף, נפסק פיצוי בגין תגובה פוגענית אחת בלבד, דבר המלמד כי בתי המשפט אינם מקלים ראש גם בפרסומים שנראים לכאורה "זניחים".
  • המשמעות ברורה: גם פרסום רגעי, בקבוצה מצומצמת או בתגובה אחת - עשוי להיחשב כהוצאת דיבה ברשת ולהוביל לאחריות משפטית מלאה.
 

סעדים ופיצויים ללא הוכחת נזק

החוק מעניק לנפגע מסלול לקבלת פיצוי בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק, מבלי שיצטרך להוכיח אובדן כלכלי ממשי.
 

מנגנון הפיצוי לפי סעיף 7א

  • מסלול רגיל: פיצוי של עד 50,000 ש"ח (סכום המעודכן מדי חודש לפי המדד, ועומד בשנת 2026 על כ-75,000 ש"ח).
  • מסלול "כוונה לפגוע": במידה והוכח כי המפרסם פעל במטרה מפורשת להזיק לנפגע, רשאי בית המשפט לפסוק כפל פיצוי (עד כ-150,000 ש"ח בערכים של 2026).
חשוב לציין כי בית המשפט מתחשב בנסיבות מקלות לטובת הנתבע, כגון התנצלות מהירה, הכחשה או תיקון של הפרסום באופן הולם. משרדנו מדגיש בפני לקוחותיו את החשיבות של "ניהול הנזק" בזמן אמת - התנצלות מנוסחת היטב עשויה לחסוך עשרות אלפי שקלים בפיצויים.
 

בינה מלאכותית ואתגרי העתיד בדיני לשון הרע

לקראת שנת 2026, עולם המשפט מתמודד עם סוגיה חדשה: לשון הרע שנוצרת על ידי בינה מלאכותית (AI).
כאשר מערכות AI מייצרות מידע שגוי או מייחסות לאדם מעשים שלא ביצע - מתעוררת שאלת האחריות.
בתי המשפט קבעו כי לא ניתן להסתמך על תכני AI ללא בדיקה אנושית. שימוש כזה עשוי לשלול את הגנת תום הלב ולהוביל לאחריות משפטית.
בנוסף, נחשפו מקרים בהם הוגשו תביעות שהתבססו על מידע שגוי שנוצר על ידי AI - דבר שהוביל להטלת הוצאות משפט משמעותיות.
 

סיכום והמלצות לאזרח

דיני לשון הרע בשנת 2026 הם דינמיים, טכנולוגיים ומושפעים עמוקות מהשיח הציבורי והדיגיטלי.
האיזון בין הגנה על השם הטוב לבין חופש הביטוי אינו נוסחה קבועה - אלא הכרעה משתנה בהתאם לנסיבות.
ההתמחות של המשרד מאפשרת:
  1. הגנה משפטית בלשון הרע - טיפול מהיר בפרסומים פוגעניים
  2. ייעוץ מונע - לפני פרסום רגיש
  3. ניהול תביעות מורכבות - תוך שימוש בפסיקה עדכנית
המסר המרכזי:
חופש הביטוי אינו נותן חסינות לשקרים - אך גם לא כל ביקורת היא לשון הרע.
היכולת להבין את הגבול - ולפעול נכון בזמן - היא היתרון המשפטי האמיתי.
 
 
נפגעתם מפרסום? חוששים מתביעת לשון הרע?
משרד דורון, טיקוצקי ושות׳, בהובלת עו״ד אלי דורון, מתמחה בניהול תיקים מורכבים של לשון הרע, פגיעה במוניטין והגנה על שם טוב.
פנו עכשיו לייעוץ מקצועי ודיסקרטי - לפני שהנזק גדל.
 
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105

 
 
 
 

שאלות ותשובות בנושא לשון הרע 2026: שינויים בחוק | חופש הביטוי? לא תמיד 

האם מותר לכתוב מה שרוצים בפייסבוק או שאפשר להיתבע על זה?

Plus Mins

לא. גם בעידן של חופש הביטוי, פרסום פוגעני עלול להיחשב לשון הרע ולהוביל לתביעה. בשנת 2026 בתי המשפט מחמירים במיוחד עם פרסומים ברשת. עו״ד אלי דורון מדגיש כי כל מקרה נבחן לפי ההקשר, התוכן וההשפעה בפועל.

 

איך אני יודע אם מה שכתבתי נחשב לשון הרע או סתם ביקורת?

Plus Mins

הגבול נקבע לפי איך “האדם הסביר” מבין את הפרסום - לא לפי הכוונה שלך. ביקורת מותרת, אבל אם מדובר בעובדות לא נכונות או פגיעה בשם - זו כבר הוצאת דיבה. במשרד דורון, טיקוצקי ושות׳ מנתחים כל מקרה לעומק כדי להבין אם קיימת עילה משפטית או הגנה.

 

מה השתנה בדיני לשון הרע בשנים האחרונות?

Plus Mins

השינוי המרכזי הוא החמרה בהתייחסות לפרסומים דיגיטליים והכרה בכך שהרשת היא זירה משפטית מלאה. בנוסף, התפתחה ההגנה של “עיתונות אחראית” והוגדרו גבולות ברורים יותר בין דעה לעובדה. עו״ד אלי דורון מוביל ניתוחים משפטיים שמבוססים על הפסיקה החדשה של 2025–2026.

 

אפשר להיתבע גם על תגובה אחת או הודעה בקבוצה סגורה?

Plus Mins

כן - וגם זה קורה בפועל. בתי המשפט קבעו שגם תגובה אחת ביוטיוב או הודעה בקבוצת וואטסאפ יכולה להיחשב פרסום לשון הרע. למשרד דורון, טיקוצקי ושות׳ ניסיון בטיפול במקרים כאלה, כולל ניהול תביעות והגנה על לקוחות.

 

מה עושים אם מישהו פרסם עליי משהו פוגע באינטרנט?

Plus Mins

חשוב לפעול מהר: לתעד, לפנות להסרה ולבחון אפשרות לתביעת לשון הרע. לעיתים ניתן לקבל פיצוי גם בלי להוכיח נזק. עו״ד אלי דורון מדגיש כי ניהול נכון של המקרה כבר מהשלב הראשון יכול להשפיע דרמטית על התוצאה.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תביעת לשון הרע על פוסט שקרי בפייסבוק

מאת: אלי דורון, עו"ד

מה עושים כשהשם הטוב שלכם נמרח ברשת בפוסט שקרי ומכפיש? האם אפשר לקבל פיצוי גם בלי להוכיח נזק? ומה ההבדל בין פגיעה אישית לפגיעה עסקית בפייסבוק או אינסטגרם?

14/8/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

תביעת לשון הרע בגין פרסום שקרי ברשתות חברתיות

מאת: אלי דורון, עו"ד

בעידן הרשתות החברתיות, פרסומים פוגעניים המתפשטים במהירות עלולים להסב נזק כבד לשמו הטוב של אדם. החוק הישראלי מאפשר להתמודד עם פרסומים אלו באמצעות הגשת תביעת לשון הרע (דיבה) לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה–1965. במאמר נפרט מהי לשון הרע על-פי החוק, מהם תנאי התביעה, העילות וההגנות הרלוונטיות, וכן נסקור את חשיבות תיעוד הפרסום, אסטרטגיות בהגשת התביעה, סיכונים וסיכויי הצלחה, סוגי הפיצויים ואופן ניהול ההליך בבית המשפט. הכל ייעשה בסגנון משפטי-מקצועי ובלשון כללית (גוף שלישי), על מנת להציג תמונה מקיפה של הנושא.

7/4/2025
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.