החוק מחייב כי הסכם בוררות יהיה בכתב, והוא מעניק לצדדים אוטונומיה רחבה לקבוע את הדין שיחול על הסכסוך המהותי, את שפת הבוררות ואת מקום מושבה. במקרים שבהם הצדדים לא קבעו את הדין החל, הרכב הבוררים הוא שקובע את הדין לפי כללי ברירת הדין הנראים לו מתאימים, מה שמדגיש את המעבר מפורמליזם מדינתי לגמישות מסחרית.
|
היבט משפטי
|
המצב לפני חוק 2024
|
המצב תחת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית 2024
|
|
מקור החקיקה
|
חוק הבוררות, 1968 (מקומי)
|
חוק המודל של UNCITRAL (בינלאומי)
|
|
מידת התערבות ביהמ"ש
|
רחבה יחסית, מבוססת על שיקול דעת שיפוטי
|
מוגבלת למקרים חריגים המפורטים בחוק בלבד
|
|
סעדים זמניים
|
סמכות מורכבת של ביהמ"ש והבורר
|
סמכות מפורשת לבורר; חובה על ביהמ"ש לסייע באכיפה
|
|
עילות ביטול פסק
|
רשימה רחבה הכוללת טעויות משפטיות
|
עילות מצומצמות בהתאם לאמנת ניו-יורק
|
|
ברירת דין
|
כפופה לכללי ברירת הדין הישראליים
|
אוטונומיה רחבה לצדדים ולבורר
|
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: סמכות מכוח הסכמה
במקביל למסלול הבוררות, סמכות בתי המשפט המדינתיים מוסדרת כיום באמצעות תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. תקנה 7(א) קובעת את עקרון היסוד: "אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם". תקנה זו מהווה את העוגן החוקי לאכיפת תניות שיפוט, אך היישום שלה בפועל תלוי בפרשנות המונחים "הסכם" ו"מקום שיפוט".
התקנות החדשות שמות דגש על יעילות דיונית ומניעת פיצול הליכים. תקנה 7(ג) קובעת כי במידה וישנם מספר נתבעים, ניתן להגיש את התביעה לכל בית משפט המוסמך לדון נגד אחד מהם. הוראה זו יוצרת מתח מובנה כאשר מול נתבע אחד קיימת תניית שיפוט זר ייחודית ומול נתבע אחר לא. הפסיקה העדכנית משנת 2026 מלמדת כי בתי המשפט נוטים להשתמש בתקנה זו כ"עוגן" להשארת סכסוכים בישראל, אלא אם הוכח כי הפורום הזר הוא המרכז האמיתי של הסכסוך.
הלכת לגזיאל והחזרה לדווקנות לשונית: סופו של עידן הריכוך הפרשני
התפתחות הדרמטית ביותר בפרשנות תניות שיפוט בישראל בשנים האחרונות הגיעה עם פסק הדין בעניין רע"א 6493/21 שמואל לגזיאל נ' אר אס דיזיין בע"מ (2.2.2022). פסק דין זה סימן תפנית חדה במדיניות המשפטית של בית המשפט העליון, תוך זניחת מגמת ה"ריכוך" ששלטה בעבר.
הכלל הפרשני: "אם יש ספק – אין ספק"
לפני הלכת לגזיאל, בתי המשפט נטו לעיתים לפרש תניות שיפוט באופן תכליתי, בניסיון להתחקות אחר כוונת הצדדים גם אם הלשון לא הייתה חד-משמעית. השופט אלכס שטיין בעניין לגזיאל קבע גישה הפוכה: תניית שיפוט זר תפורש בגישה לשונית-דווקנית ומחמירה. על מנת שתנייה תיחשב כייחודית (בלעדית), השוללת את סמכותו של כל פורום אחר, עליה לכלול לשון מפורשת וחד-משמעית.
משמעות הכלל "אם יש ספק – אין ספק" היא שבכל מקרה של עמימות לשונית, בית המשפט יקבע כי מדובר בתניית שיפוט מקבילה ולא ייחודית.1 פסיקה מהשנים 2025-2026 חיזקה מגמה זו. למשל, בעניין ע"ר 49844-12-24 Zurich Insurance Plc נ. אם + דבליו גרופ (ישראל) בע"מ (6.3.2026), נקבע כי אפילו אם פרשנות מסוימת מסתברת יותר, אין בכך כדי "להציל" את התנייה מהגדרתה כמקבילה אם קיימת פרשנות לגיטימית נוספת.
ההשלכות על ניסוח הסכמים בינלאומיים
עבור אנשי עסקים ויועציהם המשפטיים, הלכת לגזיאל מחייבת שינוי מהותי בפרקטיקת הניסוח. אין להסתפק עוד באמירות כלליות כגון "The courts of London shall have jurisdiction". ניסוח כזה ייחשב כיום כהסכמה למתן סמכות ללונדון (תנייה מקבילה), אך לא ימנע הגשת תביעה בישראל אם קיימת זיקה אחרת.4
כדי להבטיח בלעדיות, חובה להשתמש בביטויים מפורשים כמו:
- "The courts of Belgium shall have exclusive jurisdiction...".
- "Jurisdiction shall lie solely with the courts of...".
- "...and no other court shall have jurisdiction over the dispute".
היקף התחולה הפרסונלי והענייני
אחד החידושים המהותיים ביותר בעניין לגזיאל נוגע לשאלה על מי חלה תניית השיפוט. בית המשפט קבע כי יש לפרש את היקף התחולה באופן רחב. תניית שיפוט ייחודית תחול לא רק על החברה שחתמה על החוזה, אלא גם על האורגנים שלה – מנהלים, עובדים ובעלי תפקידים – הפועלים מטעמה.
זוהי תובנה קריטית עבור מנהלים ישראלים בחברות זרות. בעבר, תובעים נטו להגיש תביעות אישיות נגד מנהלים בישראל כדרך לעקוף תניות שיפוט זרות שחלו על החברה. הלכת לגזיאל חוסמת את הדרך הזו וקובעת כי האורגן יכול להיכנס לנעלי החברה ולדרוש את אכיפת תניית השיפוט הזר, בתנאי שהסכסוך נטוע בנסיבות כריתת ההסכם וביצועו. זיקה עסקית ברורה של המנהל למדינה הזרה מחזקת את הנטייה לאכוף את התנייה גם בעניינו.
הבחנה בין סמכות שיפוט ייחודית למקבילה: ניתוח פסיקתי 2024-2026
ההבחנה בין תנייה ייחודית למקבילה היא "נקודת הארכימדס" של סמכות השיפוט הבינלאומית. בשנים 2025-2024, בתי המשפט בישראל הבהירו את הקריטריונים להבחנה זו בצורה חדה מאי פעם.
תנייה ייחודית (Exclusive Jurisdiction Clause)
תנייה ייחודית מעניקה סמכות לפורום מסוים תוך שלילת סמכותם של בתי משפט אחרים. כאשר קיימת תנייה כזו לטובת פורום זר, בית המשפט בישראל יעכב את ההליכים ויימנע מהפעלת סמכותו, אלא אם הוכחו נסיבות חריגות ביותר.
בפסק הדין בת"א 53972-03-23 Spirent Communications PLC נ. בינת אלקטרוניקה בע"מ (25.9.2025), הודגש כי תנייה ייחודית פוגעת בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסוד, ולכן היא תוכר רק אם לשונה ברורה ולא משתמעת לשתי פנים. הנטל להוכחת הייחודיות מוטל על הנתבע המבקש לסלק את התביעה על הסף.
תנייה מקבילה (Non-Exclusive Jurisdiction Clause)
תנייה מקבילה קובעת פורום מוסכם שבו ניתן להתדיין, אך אינה מונעת פנייה לפורומים אחרים המוסמכים לפי הדין הכללי. המטרה של תנייה כזו היא לרוב ליצור פורום "נוח" מוסכם, או להעניק סמכות לבית משפט שבמצב רגיל לא הייתה לו זיקה לחוזה.
דוגמה בולטת ניתן למצוא בת"ת 27977-06-24 א.ש. מיטב פיננסים בע"מ נ' ועקנין (8.4.2025), שם נקבע כי שימוש בלשון כללית ללא מילות שלילה ("בלבד", "אך ורק") מוביל למסקנה שמדובר בתנייה מקבילה. המשמעות עבור התובע היא גמישות רבה יותר בבחירת הפורום, ועבור הנתבע – חשיפה להתדיינות במספר פורומים מקבילים.
|
קריטריון להשוואה
|
תניית שיפוט ייחודית
|
תניית שיפוט מקבילה
|
|
לשון הנדרשת
|
מפורשת, שוללת, כוללת מילות בלעדיות.
|
כללית, חיובית, ללא מילות שלילה
|
|
השפעה על ביהמ"ש
|
חובה (ככלל) לעכב הליכים
|
סמכות שיקול דעת לפי "פורום נאות"
|
|
זכות הגישה לערכאות
|
הגבלה משמעותית של הזכות
|
שמירה על הזכות לפנות לפורומים מוסמכים
|
|
נטל ההוכחה
|
על המבקש לאכוף (הנתבע לרוב)
|
נטל נמוך יותר; די בהוכחת הסכמה בסיסית
|
|
מטרת הצדדים
|
ריכוז סיכונים ומניעת "Forum Shopping"
|
יצירת אופציה נוחה נוספת להתדיינות
|
הדין החל על העסקה ועל תניית השיפוט: הדינמיקה בין Lex Fori ל-Lex Causae
סוגיית ברירת הדין (Choice of Law) מורכבת אף יותר מסוגיית סמכות השיפוט. קיים מתח מתמיד בין הדין שחל על החוזה כולו לבין הדין שבוחן את תוקפה של תניית השיפוט.
דין החוזה (Lex Causae)
הצדדים רשאים להסכים על הדין שיחול על העסקה. חופש זה מכובד על ידי בתי המשפט בישראל ומהווה נדבך מרכזי בבוררות בינלאומית, שם הבוררים מחויבים לפסוק לפי הדין המהותי שנבחר. בחירת הדין משפיעה על פרשנות החוזה, על תרופות בגין הפרה ועל התיישנות.
דין הפורום (Lex Fori)
למרות קיומה של תניית ברירת דין זר, בתי המשפט בישראל נוטים לבחון את תוקפה ופרשנותה של תניית השיפוט עצמה לפי דין הפורום הישראלי.11 המגמה הזו, שאושררה בעניין לגזיאל ובעניין Zurich Insurance 2026, נובעת מהתפיסה שתניית שיפוט היא הוראה דיונית הנוגעת לניהול ההליך ולריבונות המדינה.
החלת דין הפורום עלולה להוביל לתוצאות מפתיעות. למשל, חוזה הכפוף לדין הצרפתי עשוי לכלול תניית שיפוט שלפי הדין הצרפתי היא ייחודית, אך בבואו של בית משפט ישראלי לפרש אותה לפי "משקפי" הלכת לגזיאל הדווקנית, הוא עשוי לקבוע שהיא מקבילה בלבד משום שחסרה בה המילה "בלעדי".
שיקולי מדיניות משפטית בישראל
העדפת דין הפורום בשאלות סמכות נובעת גם משיקולי מדיניות המעצבים את מערכת המשפט הישראלית.11 בתי המשפט מבקשים להגן על ריבונותם ולמנוע מצב שבו יצרנים בינלאומיים כופים על מפיצים מקומיים תנאים המרוקנים מתוכן את זכותם להתדיין בישראל. מאידך, ישראל מעוניינת להיתפס כמדינה המכבדת הסכמים מסחריים בינלאומיים כדי לעודד השקעות זרות. המתח הזה נפתר בדרך כלל באמצעות מתן בכורה להסכמת הצדדים, אלא אם הוכח חוסר איזון קיצוני או קיפוח.
דוקטרינת העצמאות (Separability) ותוקף התנייה במקרה של בטלות החוזה
אחד העקרונות החשובים ביותר לאנשי עסקים בניהול משברים חוזיים הוא עקרון העצמאות של תניית השיפוט. התנייה נתפסת כ"חי הנושא את עצמו", חוזה בתוך חוזה, שנועד בדיוק למצבים שבהם היחסים העסקיים קורסים.
עצמאות התנייה מהחוזה המרכזי
טענה בדבר בטלות ההסכם, חוסר השתכללותו או אפילו מרמה בכריתתו, אינה מפקיעה באופן אוטומטי את תוקפה של תניית השיפוט או הבוררות. פסיקה עדכנית מה-23.2.2026 (רע"א 25694-02-26 אליאס מטאנס נ. אפלידנט בע"מ) קבעה כי תניית השיפוט היא הוראה משנית שנועדה להסדיר את יישוב הסכסוך גם כשהחוזה עצמו מותקף.
מניעת "פתח מילוט" לצד המפר
ההיגיון המשפטי שמאחורי עקרון העצמאות הוא מניעת מצב שבו צד המעוניין להתחמק מהתחייבותו להתדיין בפורום מסוים, יעלה טענת סרק שהחוזה בטל ובכך יגרור את הצד השני לדיון על הסמכות בפורום אחר. בתי המשפט בישראל מגלים אפס סובלנות לניסיונות כאלה ומפנים את הצדדים לפורום המוסכם כדי שהוא זה שיכריע בטענות לגבי תוקף החוזה המהותי.
חריגים לאכיפת תניית שיפוט: מתי בית המשפט יסטה מההסכמה?
למרות הנטייה הברורה לאכוף הסכמי שיפוט, קיימים חריגים סטטוטוריים ופסיקתיים המאפשרים לבית משפט ישראלי לקנות סמכות חרף קיומה של תניית שיפוט זר ייחודית.
קיפוח בחוזה אחיד: המגמה העדכנית 2025-2026
עבור רואי חשבון ויועצי מס המלווים חברות המפיצות שירותים להמונים (כמו חברות תוכנה או מסחר מקוון), סוגיית החוזים האחידים היא קריטית. חוק החוזים האחידים קובע חזקה כי תנייה המתנה על מקום השיפוט היא תנייה מקפחת.
בפסיקה מהשנה האחרונה, כמו בת"ט 39821-03-25 ש.ח.ה קרנות בע"מ נ' כהן (5.6.2025), בתי המשפט הפעילו את "מבחן ההרתעה".15 אם ניהול ההליך במדינה זרה ירתיע את הלקוח ממימוש זכויותיו בשל עלויות כספיות, מרחק גיאוגרפי או קשיים שפתיים – בית המשפט יבטל את התנייה ויאפשר את בירור התביעה בישראל.
|
גורם לבחינת קיפוח
|
השפעה על תוקף התנייה
|
דוגמה מהפסיקה העדכנית
|
|
פערי כוחות כלכליים
|
ככל שהפער גדול יותר, הנטייה לביטול גדלה
|
תביעה של צרכן נגד תאגיד ענק
|
|
עלות הגישה לפורום
|
עלויות טיסה ולינה בחו"ל מהוות חסם למימוש זכות
|
תניית שיפוט בניו-יורק לעסקה של 500$
|
|
זהות המשתמשים
|
בחוזים מול עסקים (B2B) הנטייה היא לאכיפה
|
סכסוך בין שתי חברות הייטק מתוחכמות
|
|
אופי השירות
|
שירות דיגיטלי נפוץ מחייב נגישות משפטית מקומית
|
תביעה ייצוגית נגד רשתות חברתיות
|
פורום לא נאות (Forum Non Conveniens)
זהו דוקטרינה המאפשרת לבית משפט שיש לו סמכות פורמלית להימנע מהפעלתה אם הוא סבור כי קיים פורום אחר שמתאים יותר לדון בסכסוך. עם זאת, בעידן הדיגיטלי והגלובלי, המשקל של טענה זו הולך ופוחת. הנתבע חייב להוכיח כי הפורום הזר מתאים "באופן ברור ומובהק" יותר. מאזן נוחות גרידא או הצורך להעיד עדים מחו"ל אינם מספיקים עוד כדי לשלוח תובע ישראלי להתדיין בחו"ל, במיוחד כשניתן לשמוע עדויות באמצעות היוועדות חזותית.
ריבוי נתבעים ויעילות דיונית (תקנה 7(ג))
סיטואציה שכיחה היא הגשת תביעה נגד חברה זרה (שיש לה תניית שיפוט זר) ונגד הסוכן המקומי שלה בישראל (שאין לו תנייה כזו). לפי תקנה 7(ג) החדשה, התובע יכול "לגרור" את החברה הזרה להתדיין בישראל כדי למנוע פיצול הליכים.
פסק הדין בעניין אליאס מטאנס (פברואר 2026) הדגיש כי כאשר הסכסוך מעורר שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות לכל בעלי הדין, האינטרס של יעילות דיונית עשוי לגבור על תניית השיפוט הייחודית. עם זאת, בית המשפט יבחן האם צירוף הנתבע הישראלי נעשה ב"תום לב" או רק כדי לעקוף את תניית השיפוט.
היבטים פרוצדורליים ואסטרטגיים בניהול סכסוך בינלאומי
ניהול סכסוך משפטי עם זיקה בינלאומית דורש תשומת לב לפרטים פרוצדורליים שיכולים להכריע את גורל התיק עוד לפני שהחל הדיון המהותי.
סעדים זמניים: הכלי האסטרטגי החזק ביותר
בבקשות לסעדים זמניים (צווי עיקול, צווי מניעה), לבית המשפט בישראל יש סמכויות נרחבות לסייע גם כאשר הסכסוך המהותי מתנהל בבוררות או בחו"ל. חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית 2024 מסמיך את הבורר לתת סעדים זמניים לשימור המצב הקיים, וקובע כי בתי המשפט בישראל יכירו ויאכפו סעדים אלו גם אם הליך הבוררות מתנהל מחוץ לישראל.
המצאה לחוץ לארץ וסמכות בינלאומית
כדי להתחיל הליך נגד נתבע זר בישראל, יש צורך לקבל "היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט" לפי תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי. קיומה של תניית שיפוט מקבילה לטובת ישראל מהווה עילה חזקה לקבלת ההיתר. מאידך, תניית שיפוט זר ייחודית עשויה להוביל לביטול ההיתר לאחר שניתן, אם הנתבע יוכיח כי התנייה תקפה ומחייבת.
שפת ההליך והוכחת הדין הזר
כאשר חל דין זר על העסקה, יש להוכיח אותו כ"עובדה" באמצעות חוות דעת של מומחה לדין הזר. מדובר בהליך יקר ומורכב שעלול להאריך את הדיון באופן משמעותי. בבוררות בינלאומית לפי חוק 2024, התהליך גמיש יותר, והצדדים יכולים להסכים על בורר שהוא עצמו מומחה לדין החל.
השלכות על רואי חשבון ויועצי מס
עבור אנשי המקצוע בתחום הפיננסי, תניות שיפוט וברירת דין אינן רק עניינים משפטיים, אלא גורמים המשפיעים על החשיפה החשבונאית והמיסויית של הלקוח.
הפרשות לתביעות והערכת סיכונים
רואה החשבון נדרש להעריך את הסבירות להפסד בגין תביעות משפטיות. קיומה של תניית שיפוט זר ייחודית משנה באופן דרמטי את הערכת הסיכון:
- עלויות ליטיגציה: ניהול הליך במדינות כמו ארה"ב או אנגליה יקר משמעותית מניהולו בישראל, מה שמחייב הפרשה גבוהה יותר להוצאות משפטיות.
- סיכויי הצלחה: הדין החל והפורום יכולים להשפיע על תוצאת פסק הדין. למשל, דין מסוים עשוי להגביל פיצויים חוזיים בעוד דין אחר (כמו הדין הישראלי) עשוי להיות נדיב יותר.
- סופיות וביצוע: פסק בוררות בינלאומי לפי חוק 2024 קל יותר לאכיפה במדינות רבות מאשר פסק דין של בית משפט מדינתי, בזכות אמנת ניו-יורק.
תכנון מס ומוסד קבע
הגדרת הדין החל ומקום פתרון הסכסוכים יכולה להוות אינדיקציה לשאלת ה"ניהול והשליטה" של החברה או לקיומו של "מוסד קבע" במדינה מסוימת. אם כל הסכסוכים נדונים בחו"ל לפי דין זר, הדבר עשוי לחזק טענה שהפעילות המהותית אינה בישראל, ולהיפך.
סיכום והנחיות פעולה לאנשי עסקים ויועצים 2026
המצב המשפטי נכון למרץ 2026 דורש גישה פרו-אקטיבית ומתוחכמת בניהול ההיבטים הבינלאומיים של עסקאות. הכללים השתנו, הוודאות הלשונית הפכה למלכה, ומסלול הבוררות הפך לאוטוסטרדה המועדפת לסכסוכים חוצי גבולות.
רשימת תיווך לניסוח הסכמי שיפוט ובוררות
- אימוץ הבלעדיות: ודאו כי תניית השיפוט כוללת את המילים "Exclusive Jurisdiction". ללא מילים אלו, תמצאו את עצמכם חשופים לתביעות בישראל גם אם קבעתם פורום זר.
- סנכרון בין דין לפורום: ככלל, מומלץ כי הדין החל על החוזה יהיה דין המדינה שבה נמצא פורום השיפוט. פיצול בין הדין לפורום (למשל: שיפוט בישראל לפי דין גרמני) מייקר את ההליך ויוצר אי-ודאות פרשנית.
- בחירה מודעת בבוררות: עבור עסקאות מעל שווי מסוים, כדאי לשקול ברצינות תניית בוררות בינלאומית לפי חוק 2024. היתרונות של ודאות, מהירות וצמצום התערבות שיפוטית עולים לרוב על העלות של שכר הבוררים.
- הגנה פרסונלית: ודאו שתניית השיפוט מנוסחת כך שתחול במפורש על כל תביעה הקשורה להסכם, כולל תביעות נזיקיות ותביעות נגד מנהלים ועובדים.
- בדיקת קיפוח בחוזים אחידים: אם אתם פועלים מול צרכנים, אל תסתמכו על תניות שיפוט זר. רוב הסיכויים שהן יבוטלו בישראל. במקרה כזה, עדיף לקבוע תניית שיפוט מקבילה בישראל בפורום שנוח לכם (למשל מחוז תל אביב) מאשר להסתכן בביטול גורף של התנייה.
- הכנה מראש לריבוי נתבעים: בחוזים מורכבים הכוללים קבוצת חברות, ודאו שכל החברות הקשורות חתומות על אותה תניית שיפוט כדי למנוע פיצול הליכים ו"גרירת" התיק לישראל מכוח תקנה 7(ג).
המרחב המשפטי הבינלאומי של 2026 מציע כלים רבי עוצמה למי שיודע להשתמש בהם. הלכת לגזיאל והרפורמה בבוררות אינן רק מגבלות, אלא הזדמנות ליצירת מבנה חוזי יציב, חסכוני ובטוח המאפשר לאנשי העסקים להתמקד בצמיחה וחדשנות, תוך השארת אי-הוודאות המשפטית מחוץ לתמונה.
חיפוש 
סגור 
