6/8/2025
עובד נפגע בעבודה והמעסיק לא ביטח בביטוח לאומי – מה עושים?
מה קורה כשעובד נפגע בעבודה – והמעסיק כלל לא דיווח עליו לביטוח הלאומי?
האם הסכמה שבשתיקה עם העובד פוטרת אתכם מאחריות?
ואיך אפשר למזער נזקים גם כשהנזק כבר קרה?
כאשר עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה אך המעסיק לא דאג לרשום אותו בביטוח הלאומי או שלא דיווח על מלוא שכרו – נוצרת סיטואציה מורכבת ומסוכנת למעסיק. מצב כזה נפוץ בעיקר בענפי משק בית (עוזרות בית, מטפלות) ולעיתים גם בתחומים אחרים, בהם מעסיקים ולעובדים מגיעים להסכמה שבשתיקה שלא להסדיר ביטוח לאומי. אך אם חס וחלילה העובד נפגע, עלולות להיות לכך השלכות משפטיות וכלכליות כבדות למעסיק. במאמר זה נסביר את חובות המעסיק, הסיכונים במקרה של תאונת עבודה ללא רישום, ואילו צעדים חכמים יש לנקוט באופן מיידי כדי להתמודד עם המצב. המאמר מיועד למעסיקים המצויים בסיטואציה זו ומבקש להדריכם כיצד למזער נזקים ולהיערך נכון להמשך.
חובת רישום ותשלום דמי ביטוח לאומי לעובדים
כל מעסיק בישראל מחויב על פי חוק לרשום כל עובד ולהפריש עבורו דמי ביטוח לאומי מדי חודש (וכן לנכות מהעובד את חלקו בדמי הביטוח). חובת זו חלה גם על מעסיקי עובדים במשק בית, עובדים זמניים וכדומה – אין פטור מרישום ודיווח בעבור אף עובד. אי-רישום העובד בביטוח הלאומי ואי תשלום דמי הביטוח עבורו אינם רק עבירה מנהלתית, אלא אף עלולים להיחשב עבירה פלילית (לדוגמה, מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו לביטוח לאומי ולא העביר את הכספים לביטוח לאומי במועד – מבצע עבירה שעונשה קנס או מאסר).
מעבר להיותו חובה חוקית, הרישום לביטוח לאומי נועד להגן על העובד – כדי שבעת תאונת עבודה או אירוע מזכה אחר, יקבל העובד גמלאות ופיצויים מהביטוח הלאומי. למעשה, החוק קובע שזכויות העובד לא אמורות להיפגע אפילו אם המעסיק לא שילם דמי ביטוח עבורו – כל עוד ניתן להוכיח שהתקיימו יחסי עובד-מעביד, זכאי העובד לגמלה מהביטוח הלאומי למרות מחדל המעסיק . אולם בפועל, כאשר עובד אינו רשום והתרחשה תאונת עבודה, ההתנהלות מול הביטוח הלאומי מסתבכת: היעדר הרישום עלול לעכב או לפגוע בהכרה בזכאות של העובד וידרוש מהעובד להוכיח בדיעבד את העסקתו . חשוב להבין: העובדה שהחוק מעניק זכות לעובד גם אם לא שולם בעבורו ביטוח, אינה תחליף לחובת הרישום – מחדל זה עדיין יגרור הליכים וייתכן שגם תשלום מחיר על ידי המעסיק בהמשך.
תאונת עבודה ללא רישום – הסיכונים למעסיק
כאשר מתרחשת תאונת עבודה ולעובד נגרם נזק גופני, העובד רשאי להגיש תביעה לביטוח הלאומי להכרה בפגיעה בעבודה ולקבלת דמי פגיעה וגמלת נכות. במקרה שהעובד לא היה רשום בביטוח לאומי, ייתכן שהמוסד ידחה בתחילה את התביעה מן הטעם שהעובד “אינו מבוטח” – כלומר, לא הוכח רשמית שהיה עובד שכיר של המעסיק. זהו תסריט נפוץ במצבים שבהם המעסיק לא פתח תיק ולא דיווח על העובד. לדוגמה, במקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מעסיק בענף הבניין לא דיווח על עובדו; תחילה דחה הביטוח הלאומי את תביעת העובד כיוון שלא הופיע כעובד רשום, אך בית הדין מתח ביקורת קשה על המעסיק והכיר בעובד כנפגע תאונת עבודה למרות ההפרה . בעקבות ההליך המשפטי הודיע לבסוף הביטוח הלאומי על הכרה בפגיעה כתאונת עבודה, ואז נדרש המעסיק – בהתאם לסעיף 369 לחוק – לשפות את הביטוח הלאומי בכל הגמלאות וההוצאות שישולמו לעובד.
מה קובע החוק? סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי מטיל על מעסיק שלא רשם עובד או שלא שילם עבורו דמי ביטוח בזמן את האחריות לשפות את המוסד לביטוח לאומי בגין גמלאות ששולמו לעובד. למעשה, אם הביטוח הלאומי משלם לעובד דמי פגיעה, קצבת נכות וכד’, הוא רשאי לגבות מהמעסיק את מלוא סכומי הגמלה הללו (בנוסף לחוב דמי הביטוח עצמו). עם זאת, התקנות קובעות תקרת גבייה בהתאם למשך אי-התשלום: למשל, אי-רישום או אי-תשלום עבור תקופה של למעלה מחצי שנה ועד שנה – המוסד יכול לגבות עד כ-133,000 ש”ח; ולמחדל מעל שנה – עד כ-266,000 ש”ח . סכומים אלה משמעותיים ביותר, והמעסיק חשוף להם בנוסף לסנקציות אפשריות אחרות.
מעבר להתחייבות כלפי הביטוח הלאומי, קיים חשש ממשי שגם העובד עצמו יפנה בתביעה נזיקית נגד המעסיק. עובד שנפגע ועומד בפני מצב שבו ביטוח לאומי אינו מכיר בפגיעתו (או שהתשלום מתעכב) עשוי לטעון שהמעסיק התרשל כלפיו בכך שלא ביטח אותו, ולתבוע פיצויים ישירות מהמעסיק בגין נזקיו. התביעה תתבסס על עוולת הרשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה: המעסיק הפר חובה חוקית לרשום ולבטח את העובד, וכתוצאה מכך נגרם לעובד נזק כלכלי (אובדן שכר, הוצאות רפואיות, אובדן כושר עבודה וכד’). בתי המשפט עשויים לראות באי-הביטוח התרשלות כי המעסיק יכול היה לצפות שאי-רישום יביא לכך שהעובד ייוותר ללא כיסוי בעת פגיעה . לכן, בסיטואציה של תאונה, המעסיק חשוף לתביעת נזיקין שבה יידרש לפצות את העובד כמו “מבטח חלופי”.
מה גובה החשיפה? בתביעה כזו, היקף הפיצוי שעלול המעסיק לשלם תלוי בחומרת הפגיעה ובשיעור הנכות שייגרם לעובד. למעשה, התביעה האזרחית “מדמה” את מצבו של העובד אילו היה תובע בנזיקין: עובד שנגרמה לו נכות עלול לתבוע פיצוי בגין אובדן השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת ועוד – סכומים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר, במיוחד אם מדובר בעובד צעיר עם נכות משמעותית. חשוב לציין שבדרך כלל, כאשר עובד מקבל גמלאות מביטוח לאומי וגם תובע את מעסיקו, לא יהיה כפל פיצוי: בית המשפט ינכה מכל פיצוי שנפסוק לעובד את הסכומים שקיבל מהביטוח הלאומי, כדי למנוע פיצוי כפול . אולם במקרה שהביטוח הלאומי לא שילם כלל (עקב דחיית התביעה או אי-רישום), אין מה לנכות – ואז המעסיק עלול לשאת במלוא הנזק. משמעות הדבר היא שאי-ההכרה של הביטוח הלאומי מגדילה את האחריות הפוטנציאלית של המעסיק, כי העובד יתבע ממנו את כל רכיבי הנזק.
יש להדגיש: אם התאונה עצמה נגרמה עקב התרשלות של המעסיק בתחום הבטיחות, האחריות שלו ברורה עוד יותר. לדוגמה, אם המעסיק לא סיפק ציוד מגן, לא הדריך כראוי או איפשר תנאי עבודה מסוכנים שהובילו לפגיעה – העובד יכול לטעון לרשלנות ישירה של המעסיק שגרמה לתאונה. במקרה כזה, גם לו היה העובד מבוטח, המעסיק היה חשוף לתביעת פיצויים (בניכוי מה שהעובד קיבל מביטוח לאומי). לכן, אי ביטוח העובד מהווה נדבך נוסף של התרשלות, מעבר לנושא הבטיחות, שמעצים את חשיפת המעסיק לתביעה וכעס בית המשפט.
חשיבות קביעת דרגת הנכות בתביעת הפיצויים
במקרים של פגיעות קשות יחסית, נקבע לעובד אחוז נכות רפואית ותפקודית שמשפיע ישירות על גובה הפיצויים. שיעור הנכות הוא הפרמטר המרכזי בחישוב אובדן כושר ההשתכרות בעתיד: למשל, נכות רפואית של 20% עשויה להקנות פיצוי עבור ירידה מקבילה בכושר ההשתכרות (בכפוף לגיל, שכר ואופי העבודה). העובד הנפגע ינסה במקרים רבים לטעון לנכות גבוהה ככל האפשר, כדי להגדיל את תביעתו. על כן, מבחינת המעסיק (הנתבע) חשוב מאוד לאסוף ראיות ולהשפיע על קביעת הנכות:
- יש לתעד את מצב העובד לאחר התאונה ולהבחין האם הוא באמת מוגבל כפי שהוא טוען. לעיתים עובדים עלולים להפריז בתיאור מגבלותיהם. ניתן למשל לתעד (באמצעים חוקיים) את פעילותו היומיומית של העובד לאחר הפגיעה, כדי לבדוק האם הוא מבצע פעולות הסותרות טענות לנכות קשה. כל ראיה שהעובד מתפקד טוב מהמצופה עשויה להפחית את הנכות התפקודית שתיקבע לו, ובכך להפחית פיצויים.
- במקביל, כדאי לעבור על התיק הרפואי של העובד לפני הפגיעה – האם סבל מבעיות בריאותיות קודמות באותו אזור שנפגע? אם כן, ייתכן שחלק מהנכות כלל אינו קשור לתאונה אלא למצב רפואי קודם. אמנם על פי החוק המעסיק “מקבל את העובד כפי שהוא” (לדוגמה, גם אם היה בעל מגבלות קודמות), אך בזירה הנזיקית ניתן לטעון שחומרת הנזק נובעת גם ממחלות רקע ולא רק מהתאונה. כך ניתן לנסות לצמצם את האחריות של המעסיק לחלק היחסי של ההחמרה שנגרמה מהאירוע.
- יש לשקול לפנות לחוות דעת רפואית עצמאית מטעם המעסיק, במיוחד אם מדובר בתביעה גדולה. בבית משפט, ברוב תביעות הנזיקין נגד מעסיקים, ממנים מומחה רפואי אובייקטיבי מטעם בית המשפט לקביעת הנכות. עם זאת, הצדדים יכולים להציג למומחה מסמכים וראיות. הכנת חומר רפואי מלא והדגשת נקודות חשובות (כמו החלמה משמעותית של העובד, יכולתו לעבוד בעבודה אחרת, וכד’) יכולה להשפיע על חוות הדעת.
במילים אחרות, המעסיק צריך לנקוט גישה אקטיבית בהגנה: לא לקבל כמובן מאליו את אחוזי הנכות שיטען להם העובד, אלא לעבוד עם אנשי מקצוע כדי לקבל תמונה אמיתית של מצב העובד ולמנוע נפיחות מלאכותית של סכום התביעה. זכרו שכל אחוז נכות מתורגם לסכומי כסף משמעותיים בפיצוי, בייחוד אצל עובדים צעירים או בעלי שכר גבוה, ולכן כל ראיה להפחתת הנכות יכולה לחסוך למעסיק עשרות אלפי שקלים ואף יותר.
צעדים מידיים להתמודדות – מה המעסיק צריך לעשות עכשיו?
אם אירעה תאונת עבודה לעובד בלתי מדווח, אסור לשקוע בהכחשה או להשתהות – יש לנקוט בצעדים מיידיים כדי למזער נזקים ולשפר את המצב המשפטי של המעסיק:
- מתן טיפול רפואי מיידי ודיווח ראשוני: בראש ובראשונה, ודאו שהעובד מקבל טיפול רפואי ללא דיחוי. גם אם העובד לא רשום, האחריות הבסיסית של המעסיק היא לדאוג לבריאותו. יש למלא טופס בל/250 (טופס הודעה על תאונת עבודה והפניה לטיפול רפואי) ולתת אותו לעובד לצורך קבלת טיפול רפואי. מילוי הטופס אינו הודאה באחריות משפטית אלא חלק מהחובה החוקית שלכם במקרה תאונת עבודה. אם העובד פונה בעצמו לקבל טיפול, הנחו אותו להודיע שהפגיעה ארעה בעבודה. מומלץ גם להודיע למשרד העבודה (מינהל הבטיחות) אם מדובר בתאונה חמורה, כדי לצמצם טענות עתידיות על אי-דיווח.
- תיעוד ואיסוף ראיות מהאירוע: כבר בשעות ובימים שאחרי התאונה, תעדו את כל מה שניתן: רשמו בדיוק מתי, איפה וכיצד התאונה התרחשה; אספו שמות ופרטי התקשרות של עדים שהיו במקום; צלמו את מקום התאונה, המכונות או הכלים המעורבים, וכל גורם אחר שייתכן וגרם לפגיעה (למשל רצפה רטובה, ציוד פגום וכו’). התיעוד הזה חשוב לא רק בשביל הביטוח הלאומי, אלא גם להגנתכם בתביעה – למשל, אם יתברר שהעובד נפגע בגלל שהתעלם מנהלי בטיחות או השתמש לא נכון בציוד, תהיה לכך חשיבות בהפחתת האחריות שלכם.
- פתיחת תיק ותשלום חוב דמי ביטוח באופן מיידי: למרות שהנזק כבר נעשה, עדיין כדאי לפעול בהקדם להסדיר רטרואקטיבית את רישום העובד. פנו לביטוח הלאומי בהקדם האפשרי, דווחו על העובד ופתחו עבורו תיק מעסיק (אם טרם קיים), ושילמו את דמי הביטוח הלאומי המגיעים עבור כל תקופת עבודתו הידועה לכם. לפי הכללים, מעסיק שלא שילם יכול לשלם חוב retroactively ואף לעיתים להימנע מקנסות אם משלם בתוך שנה. אמנם התשלום המאוחר לא ימנע את הפעלת סעיף 369 לחוק אם תביעת העובד תוכר, אך הוא עשוי להקטין את הקנסות והתקרות שביטוח לאומי יגבה מכם (לדוגמה, תשלום וסילוק חוב לפני שיעברו 6 חודשים מהווה מחדל קצר יותר). בנוסף, עצם ההסדרה עשויה לסייע לביטוח הלאומי להכיר במקרה – כי כעת העובד רשום ומדווח (גם אם באיחור). במקרים רבים, שיתוף פעולה מהיר שלכם עם הביטוח הלאומי יכול להטות את הכף לטובת הכרה בפגיעה במסגרת הביטוח הלאומי, ובכך לסדר לעובד פיצוי מהערוץ ה”רגיל” במקום שיפנה לבית משפט אזרחי.
- שיתוף פעולה חלקי והודאה מוגבלת: כאן נכנסת דילמה – מצד אחד, כעת ברור שלא פעלתם כחוק באי-רישום העובד, והדבר עלול לשמש נגדכם. מצד שני, התחפרות בהכחשה עלולה להזיק יותר. מומלץ להודות בעובדות שאינן שנויות במחלוקת – למשל, שהעובד אכן הועסק אצלכם ונפגע בתאריך המסוים – ובמקביל להבהיר (במסגרת ייעוץ משפטי) שתקלה בירוקרטית גרמה לכך שלא דווח. רצוי להימנע מלטעון טענות עובדתיות שקריות (כגון “הוא לא היה עובד שלי” אם יש ראיות שכן היה), כי שקרים כאלה עלולים להיחשף ולפגוע באמינותכם בבית הדין. במקרה המתאים, ניתן אף לפנות לעובד בגישה מפייסת: להכיר בפציעתו, אולי אף להציע סיוע ראשוני (כגון תשלום שכרו בתקופת ההיעדרות המידית) ובכך לצמצם את המוטיבציה שלו לרוץ לבית משפט. כמובן, כל צעד כזה יש לשקול בזהירות ובליווי עו”ד, כדי שלא יתפרש כהודאה גורפת בנזקים או באחריות.
- קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי: אין תחליף ליצירת קשר מיידי עם עורך דין מומחה בתחום דיני נזיקין ותאונות עבודה. עורך דין מנוסה ידריך אתכם כיצד להתנהל מול הביטוח הלאומי (הגשת טפסים, ניסוח מכתבים, השתתפות בחקירה אם תיערך), כיצד לתקשר עם העובד או בא כוחו, ואיך להכין הגנה במקרה של תביעה. לעיתים, עו”ד מיומן יצליח להגיע להסדר עם עורך הדין של העובד לפני הגשת תביעה – למשל, העובד יחזור בו מתביעת רשלנות בתמורה לכך שהמעסיק יעזור לו למצות את זכויותיו בביטוח הלאומי ואולי יעניק פיצוי מסוים. כל מקרה שונה, אך התערבות מוקדמת של מומחה יכולה לחסוך לכם עלויות כבדות מאוד בהמשך.
- בדיקת פוליסות ביטוח פרטיות של המעסיק: בדקו אם יש לכם ביטוח חבות מעבידים או ביטוח עסק כלשהו הכולל כיסוי לתביעות עובדים. חלק מהמעסיקים (בעיקר חברות גדולות, אך לפעמים גם עסקים קטנים יותר) מחזיקים פוליסה פרטית למקרה של פגיעת עובד ותביעתו. אם קיימת פוליסה כזו – דווחו מיד לחברת הביטוח! איחור בדיווח עלול לשלול כיסוי. חברת הביטוח, אם הפוליסה בתוקף ומכסה את האירוע, עשויה לספק לכם הגנה משפטית ואף לשאת בתשלום הפיצויים לעובד (אם כי שימו לב: לעיתים פוליסה לא תחול אם המעסיק עבר עבירה מכוונת כמו אי-ביטוח לאומי – יש להתייעץ עם עו”ד בנושא תוקף הפוליסה במקרה זה). בכל אופן, זו נקודה ששווה בדיקה מיידית, כי היא עשויה להציל את העסק מהתרסקות כלכלית בשל תביעה.
- ניהול סיכונים והכנה לאפשרות של תביעה: במקביל לכל האמור, היו ערוכים לכך שהעובד עלול בכל זאת לתבוע אתכם בבית משפט. הכינו קלסר עם כל המסמכים הרלוונטיים: חוזה העבודה (אם יש), תלושי שכר או רשומות תשלום (גם אם לא דווחו, מה שיכול להוכיח שכר בפועל), רישומי נוכחות, וכל תכתובת עם העובד. חישבו על עדים פוטנציאליים שיכולים להעיד לטובתכם – למשל, עובדים אחרים שיכולים לתאר את נסיבות התאונה או את התנהלות העובד. גם עדים לכך שהעובד ידע והסכים שלא משולם בעדו ביטוח לאומי (עוד בנושא מיד) יכולים להיות לעזר. המטרה היא להגיע מוכנים עם תיק הגנה שיוכיח לבית המשפט תמונה מלאה: שאתם אולי טעיתם באי-רישום, אבל לא התכחשתם לאחריות, ופעלתם בתום לב לאחר האירוע כדי לתקן, ושהנזק של העובד אולי קטן ממה שנטען.
- שיקול אפשרות פשרה: תביעות נזיקין עלולות להימשך שנים ולהיות יקרות מאוד בניהול (שכר טרחת מומחים, עורכי דין, זמן והתעסקות). במידה והעובדות ברורות (לדוגמה, העובד אכן נפגע קשה בעבודה, ואתם אכן לא ביטחתם אותו), יש מקום לשקול הצעת פשרה כבר בשלבים מוקדמים. לעיתים אפשר לסגור את העניין בתשלום סכום מסוים לעובד לפני שזה מידרדר לבית משפט, וכך לחסוך גם את עלויות ההתדיינות וגם את הפרסום הרע. כמובן, פשרה צריכה להיעשות בזהירות ותוך ייעוץ משפטי, ובדרך כלל לאחר שמתקבלת תמונה רפואית ברורה לגבי נזקי העובד, כדי לא לשלם יותר מהדרוש. במקרים מסוימים, עצם הנכונות שלכם לבוא לקראת העובד יכולה למנוע התדרדרות לסכסוך מר ובעין יפה יותר גם מצד בית הדין.
האם העובד אשם? – על חלוקת האחריות כשהעובד ביקש שלא לבטחו
פעמים רבות, במיוחד בתחום משק הבית, המעסיקים מספרים כי העובד הוא שביקש לא לשלם בעבורו ביטוח לאומי – למשל כדי לקבל את השכר “נטו” במעטפה, בלי ניכויים, או מתוך מחשבה שיחסכו לשניהם כסף. יש עובדים (כולל סטודנטים, בני נוער, או עובדי משק בית) הסבורים בטעות שבכך הם מרוויחים יותר, ומבקשים מהמעסיק שלא ידווח עליהם. ואכן, לא פעם המעסיק נענה לבקשת העובד ומשוכנע שאם “כולם מרוצים” לא יקרה כלום. אלא שבעת תאונה, הטענה “העובד ביקש שלא לבטח אותו” אינה משמשת הגנה מלאה למעסיק. החוק מטיל את חובת הביטוח על המעסיק ולא מאפשר לעובד לוותר עליה – גם אם העובד הפציר בכם לא לפתוח לו תיק, האחריות המשפטית הסופית היא עליכם.
עם זאת, סוגיית בקשת העובד עשויה להיות רלוונטית בשאלת חלוקת האחריות בנזיקין. בבוא בית המשפט לפסוק פיצוי, הוא רשאי להביא בחשבון את התנהלות הצדדים. אם יוכח שהעובד ביודעין ו מרצונו השתתף בהסכמה להימנע מביטוח לאומי (ובכך גם התחמק מתשלום חלקו בדמי הביטוח הלאומי), יכול המעסיק לטעון ל**“אשם תורם”** של העובד למצב שנוצר. אשם תורם פירושו הפחתת אחוז מהפיצוי בהתאם לחלקו של הניזוק עצמו בגרימת הנזק. למשל, אם בית המשפט ישתכנע שהעובד היה שותף להחלטה לא לדווח אותו – דבר שאסור אך נעשה בהסכמה – ייתכן שיקבע שלעובד יש אשם תורם מסוים (נניח 20%) להותרתו ללא כיסוי, ויפחית שיעור זה מהפיצויים. יש להודות שאין פסיקה חד-משמעית בנושא זה, וייתכן שבתי משפט יגלו יחס אמביוולנטי – מצד אחד, העובד עבר על החוק יחד עם המעסיק; מצד שני, העובד הוא הצד החלש שמוגן על ידי החוק מפני עצמו, והמעסיק הוא שנושא באחריות החוקית. כך או אחרת, אם אכן הייתה בקשה מפורשת מצד העובד שלא לבטחו, חשוב ליידע בכך את עורך הדין שלכם ולספק ראיות (התכתבויות, עדים) לנושא. זה יכול לשמש קלף מיקוח במשא ומתן ולהשפיע על האופן בו יוצג המקרה בבית המשפט, אפילו אם לא יפטור אתכם לגמרי.
נקודה נוספת – התערבות גורמים שלישיים וחלוקת נזק: אם התאונה אירעה באשמת גורם אחר שאינו אתם או העובד (למשל, צד שלישי סיפק מכונה פגומה שהתפוצצה וגרמה לפציעה), אפשר לשקול תביעת צד שלישי במסגרת ההליך. הדבר לא מבטל את אחריותכם כלפי העובד, אך יכול להוביל לכך שאותו צד שלישי (למשל יצרן מכונה) יישא בחלק מהפיצוי. במקרים כאלה, עורך הדין שלכם יידע כיצד לצרף צדדים רלוונטיים להליך כדי שחובת הפיצוי תחולק באופן צודק יותר בין האחראים השונים.
סיכום: התמודדות נכונה והסתכלות קדימה
סיטואציה שבה עובד נפגע בעבודה והמעסיק לא הפריש לו ביטוח לאומי היא תסריט בלהות לכל מעסיק, אך התמודדות נכונה יכולה משמעותית להפחית נזקים. ראשית, למדו את הלקח להבא – הקפידו לבטח ולדווח על כל עובד, גם אם הוא זמני, גם אם במשרה חלקית, וגם אם הוא מבקש שלא. אין “טובות הנאה” משתמטות – בטווח הארוך, עמידה בדרישות החוק היא תמיד ההחלטה החסכונית והנבונה יותר.
שנית, אם כבר נקלעתם למשבר כזה – אל תנסו לפתור אותו לבד וללא ייעוץ. מדובר בתחום משפטי מורכב, המשלב דיני עבודה, דיני ביטוח לאומי ודיני הנזיקין. כל מילה וכל צעד שלכם מעתה עלולים להשפיע על התוצאה – לכן ליווי משפטי מקצועי הוא קריטי. משרדנו מתמחה בדיוק במצבים כאלו. צוות המשרד מורכב מעורכי דין בעלי ניסיון עשיר בטיפול בתביעות עובדים ובייצוג מעסיקים, ובהם אף משפטנים שכיהנו בצד הציבורי – ברשויות אכיפת החוק, במשרד האוצר, במשרד המשפטים וכדומה. ניסיוננו הרב מאפשר לנו לראות את התמונה המלאה משני צידי המתרס, ולבנות עבורכם אסטרטגיית התגוננות מיטבית.
אם עובד שלכם נפגע בעבודה ואתם ניצבים בפני בעיה של אי-רישום לביטוח לאומי או כל סוגיה דומה – פנו אלינו ללא דיחוי. אנו נסייע לכם לנווט בין הדרישות של הביטוח הלאומי , להכין הגנה מפני תביעת רשלנות אפשרית, ולהפחית למינימום את הנזק הכלכלי והמוניטיני לכם ולעסק שלכם. הזמן פועל לרעתכם במצבים כאלה – כל יום שעובר עלול לסבך את המצב – לכן אל תהססו להתקשר.
משרדנו מתמחה בליווי משפטי למעסיקים במצבי משבר – כולל תביעות עובדים, תאונות עבודה, וייצוג מול הביטוח הלאומי. עם ניסיון עשיר וראייה אסטרטגית משני צידי המתרס – נגן עליכם, נמזער נזקים, ונוביל אתכם לפתרון מיטבי.
צרו קשר עם עו”ד אלי דורון בטלפון 054-4251054 לקבלת ייעוץ משפטי מיידי והגנה על זכויותיכם כמעסיקים. אנחנו כאן כדי לעזור לכם לצלוח את המשבר ולשמור על העסק שלכם.
אינכם לבד בהתמודדות הזו – פנו אלינו, ונעמוד לצידכם לאורך כל הדרך.
חיפוש 
סגור 
