רכישת חוות חקלאיות באוסטריה על ידי אזרחים ישראלים

מאת: אלי דורון, עו"ד

18/5/2025

רכישת חוות חקלאיות באוסטריה על ידי אזרחים ישראלים

סיבות ומניעים להשקעה בחוות חקלאיות באוסטריה

• יציבות וביטחון בהשקעה: אוסטריה נהנית מיציבות פוליטית וכלכלית, מה שמייצר סביבה בטוחה להשקעות נדל”ן. היציבות הזו, לצד מיקומה המרכזי של אוסטריה באירופה, מהווה יתרון מובהק עבור משקיעים ישראלים המחפשים לגוון את נכסיהם . נכסי נדל”ן באוסטריה נתפסים כ”חוף מבטחים” להון, במיוחד על רקע תנודתיות באזורי השקעה אחרים.
• תיירות ותרבות כפרית משגשגת: אוסטריה היא יעד תיירותי פופולרי מאוד – מווינה הקלאסית וזלצבורג הציורית ועד אתרי הסקי והתיירות הכפרית באלפים. תנועת התיירים הערה (שהתאוששה ופורחת אף יותר לאחר תקופת הקורונה ) מייצרת ביקוש גבוה ללינה כפרית, צימרים ופעילויות אגרו-תיירות. משקיעים ישראלים רואים בכך הזדמנות: רכישת חווה יכולה לאפשר שילוב של שימוש פרטי (נופש משפחתי) עם הפקת הכנסה מהשכרת יחידות אירוח לתיירים. הפופולריות הגוברת של אתרי השכרה מקוונים והימצאות סוכנויות מקומיות הופכות את השכרת הנכס לתיירים לקלה מאי פעם .
• שער חליפין ותנאים פיננסיים: בתקופות של שקל חזק ביחס לאירו, כוח הקנייה הישראלי באוסטריה גדל. אכן, שערי חליפין אטרקטיביים בין השקל לאירו שימשו תמריץ חיובי עבור ישראלים להשקיע בנדל”ן אוסטרי בשנים האחרונות . למרות שהתנודות המטבעיות משתנות, רבים מעריכים כי השקעה בנכס מוחשי באירופה היא דרך לגידור סיכוני מטבע ופיזור ההון הגלובלי.
• גישה לקרקע חקלאית איכותית: בישראל קרקעות חקלאיות הן מצרך נדיר ויקר, ולעיתים קרובות אין אפשרות לבעלות פרטית ישירה (קרקעות רבות מוחכרות מהמדינה). לעומת זאת, באוסטריה פרושות שטחי חקלאות רחבים – בעמקים ירוקים ובמורדות האלפים – הזמינים למכירה (בכפוף למגבלות שיוסברו בהמשך). רכישת חווה באוסטריה מאפשרת ליזם הישראלי גישה לנכס חקלאי מניב, בין אם למטרת עיבוד חקלאי, הקמת יקב, ניהול מרעה, יערנות או פשוט החזקה אסטרטגית של קרקע. בנוסף, חלק מהמשקיעים מונעים משיקולי איכות חיים – רצון לקיים פעילות חקלאית אורגנית, או להחזיק נחלה באווירה כפרית אירופאית לטובת הדורות הבאים.

הפוטנציאל הכלכלי, התיירותי והחקלאי בקרקעות אוסטריה

• פוטנציאל חקלאי וייצור מקומי: אוסטריה ידועה בחקלאות האיכותית שלה, עם דגש על גידולים אורגניים וקיימות. אקלים ממוזג ומשקעים סדירים מאפשרים גידול מגוון רחב של תוצרת – מדגנים ותירס במזרח ועד כרמי יין בפאתי וינה ובדרום, ומרעות לבקר חלבי ובשרי באזורי האלפים. חווה חקלאית אוסטרית יכולה להניב רווחים מעיבוד חקלאי מסורתי (גידולי שדה, מטעים, יקב) כמו גם מיזמוּת חדשנית (חווה אורגנית, ייצור גבינות בוטיק, דבש וכד’). בנוסף, בעלי קרקעות חקלאיות זכאים לעיתים לסובסידיות ותמריצים במסגרת מדיניות החקלאות של האיחוד האירופי, מה שיכול לשפר את כדאיות ההשקעה.
• פוטנציאל תיירותי וניצול הנכס לנופש: חוות רבות באוסטריה ממוקמות בנופים פסטורליים – בין הרים, אגמים ויערות – מה שהופך אותן לאטרקטיביות במיוחד לתיירות כפרית. בעל חווה יכול לפתח מודל של “תיירות אגרו” – למשל, להסב מבנה אסם ישן ליחידות אירוח כפריות, להפעיל צימר בתוך בית חווה היסטורי, או להציע פעילויות למבקרים (רכיבה על סוסים, סיורי חווה, סדנאות חקלאיות ועוד). אוסטריה מעודדת מזה שנים את תחום חופשות החווה (“Urlaub am Bauernhof”), וישראלים רבים המתארחים בכפרים האוסטריים מתרשמים מהביקוש הקיים לחוויה כפרית אותנטית. בהשקעה מושכלת ותכנון נכון, חווה יכולה להפוך ליעד תיירותי רווחי, המשלב אירוח ולינה עם חוויות חקלאיות, ובכך ליצור הכנסה משלימה משמעותית לבעליה.
• השבחת נכס ושימור ההון: קרקע היא משאב סופי, ובייחוד קרקע חקלאית באזורי ביקוש. לאורך זמן, נכסי נדל”ן כפריים באוסטריה שמורים על יציבות ואף עליית ערך מתונה. עליית ערך הקרקע יכולה לנבוע ממספר גורמים – שיפור בתשתיות המקומיות, צמיחה בביקוש לתוצרת חקלאית אורגנית, ואף שינויים דמוגרפיים (למשל, מעבר אוכלוסייה מהעיר לכפר). נוסף לכך, חלק מהחוות כוללות גם יערות המספקים עץ, או מקורות מים – נכסים ריאליים שהערך שלהם עשוי לעלות. השקעה בחווה היא אפוא גם אסטרטגיה לשימור הון ויצירת נכס בר-קיימא שניתן להעביר למשפחה.
• מנוף ליזמות רחבה יותר: חווה באוסטריה יכולה לשמש כבסיס לפעילויות נוספות. לדוגמה, יזם ישראלי עשוי להשתמש בחווה כמרכז להפצת תוצרת חקלאית לאירופה, או כבסיס להקמת עסקי משנה (מפעל מזון קטן על בסיס תוצרת החווה, מרכז מבקרים, מרכז לרכיבה טיפולית וכד’). הנכס החקלאי עשוי לפתוח דלתות לחיבורים עסקיים עם הקהילה המקומית (למשל שיתוף פעולה עם חקלאים שכנים או עם תאגיד תיירות אזורי). במישור האישי, בעלות על חווה עשויה אף להקל על קבלת אשרות שהייה ממושכת באוסטריה לבעלים ולמשפחתו, דבר המאפשר שהייה נוחה בעת ניהול העסק או הנאה מהנכס.

הגבלות ודרישות חוקיות ברכישת קרקע חקלאית על ידי זרים באוסטריה

• הצורך באישור ועדת הקרקעות לעסקאות עם זרים: החוק האוסטרי מחייב ברוב המקרים אישור רשמי לעסקת רכישת מקרקעין על ידי זר (אדם שאינו אזרח אוסטרי). חובה זו חלה על כל סוגי הנכסים (פרט למקרים חריגים בחוק או בהסכמים דו-צדדיים) כאשר הרוכש הוא “זר” כהגדרתו – לרבות יחיד שאינו אזרח אוסטרי, וכן תאגיד הרשום מחוץ לאוסטריה או אפילו תאגיד אוסטרי שבשליטה זרה . לעומת זאת, אזרחי מדינות האיחוד האירופי/EEA פטורים מחובת קבלת אישור ונחשבים שווי מעמד לאוסטרים מבחינת זכות רכישת מקרקעין . עבור ישראלים, שאינם אזרחי האיחוד (אלא אם כן מחזיקים בדרכון אירופי נוסף), משמעות הדבר היא שהשלמת עסקת הרכישה מותנית בקבלת אישור מאת הרשות המוסמכת במחוז שבו נמצאת הקרקע. ועדות אלה מכונות לעיתים “ועדות העברת מקרקעין” או Land Transfer Authorities, ותפקידן לוודא שהעסקה לא תפגע באינטרס הציבורי המקומי. בפועל, על הרוכש הזר או בא-כוחו להגיש בקשה מנומקת לאישור העסקה, בהתאם לדרישות המחוז. החוק מאפשר לוועדה לשקול שיקולים כמו תרומה כלכלית או תרבותית של הרכישה, צרכי דיור אישיים של המבקש, שמירה על הסדר הציבורי, ועוד . לדוגמה, אם יוכח שהרכישה משרתת “עניין כלכלי” – כגון הקמת עסק חקלאי שיתרום לתעסוקה מקומית – ייטה הדבר לטובת אישור . לעומת זאת, אם קיים חשש שהקרקע נרכשת לצרכים ספקולטיביים (השקעה גרידא ללא כוונה לפיתוח או שימוש), הוועדה עשויה לסרב. יש לציין כי לפי מחקרים, אוסטריה נוקטת גישה לפיה קרקע חקלאית תימכר אך ורק לחקלאים המתכוונים לעבד אותה בעצמם . מדיניות זו משקפת רצון לשמור על חוסן הקהילה החקלאית המקומית ולמנוע השתלטות משקיעים שאינם מעבדים את האדמה בפועל. לכן, משקיע ישראלי המעוניין בחווה יצטרך, ברוב המקרים, להראות זיקה לתחום או כוונה ממשית לעבד את החווה (למשל, תוכנית עסקית לחקלאות או לחוות נופש פעילה).
• חובות דיווח ואישורים נלווים: תהליך קבלת האישור יכול לארוך מספר חודשים, ונדרש תשלום אגרות (בסדר גודל של כ-1,000 אירו ברבים מן המקרים) . לעיתים יהיה על הרוכש להתחייב בכתב שהנכס ישמש למטרה המוצהרת (למשל, עיבוד חקלאי או מגורי קבע) ולא לייעוד אסור כגון בית נופש גרידא. במחוזות מסוימים, רוכש שאינו מקומי עלול להידרש גם להראות זיקה לאזור – כגון כוונה להפוך לתושב מקומי. כך למשל, ישנם אזורים שבהם מתנים אישור רכישה בקביעת מגורים עיקריים של הרוכש בנכס או בסמוך לו . כל אישור שיינתן יהיה תקף לרוב רק לעסקה המסוימת ולתנאים שנקבעו, ואחריו ניתן יהיה להתקדם ברישום הזכויות. נציין כי קיים פתרון חלופי שבו משקיעים זרים משתמשים כדי לעקוף חלק מהמגבלות – הקמת חברה מקומית באוסטריה או חברה באיחוד האירופי שתבצע את הרכישה. ואולם, החוק רואה גם חברות בבעלות זרה כ”זרים” לצורך זה אם רוב מניותיהן מוחזק בידי אזרחים זרים . רק הקמת חברה עם רוב בעלות אירופית (או שותפות עם אזרחי האיחוד) עשויה להיחשב עסקה “מקומית” לחלוטין , וזה מורכב עבור משקיע ישראלי טיפוסי. לכן, ברוב המקרים, הדרך הישירה היא פשוט לפנות לקבלת אישור הרשויות כנדרש.
• רישום הזכויות בטאבו (Grundbuch): באוסטריה, הבעלות במקרקעין מושלמת רק עם רישום הזכות בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו) . לאחר חתימת חוזה רכישה, יש להגיש לרשם המקרקעין המקומי את המסמכים הדרושים לרישום הבעלות על שם הרוכש. הרישום כפוף למילוי כל הדרישות החוקיות – ובכללן הצגת אישור ועדת הקרקעות לעסקה (כאשר הרוכש הוא זר) , וכן אישור תשלום מס הרכישה (יידון בהמשך). רק עם רישום העסקה, הופך הקונה רשמית לבעלים, וניתן להסתמך משפטית על הרישום כראיה מוחלטת לזכויות הקניין . ראוי לציין שהליך הרישום מחייב ייפוי כוח נוטריוני ואימות חתימות בהתאם לדין האוסטרי – לרוב החתימה על שטר המכר תתבצע בפני נוטריון ציבורי אוסטרי, או במקרי צורך בפני קונסול אוסטרי בישראל. הרשם לא ירשום את ההעברה ללא כל האישורים הנדרשים, והעברה ללא אישור שכזה עלולה להיחשב בטלה. בנוסף, במקרים המתאימים, נדרש להמציא לרשם תצהיר או התחייבות של הרוכש שהוא מודע לייעוד המקרקעין ולכך שהרכישה מותרת בהתאם לחוקי הקרקע במחוז . למשל, ברכישת נחלה חקלאית תידרש בדרך כלל תעודת אישור מפורשת של הרשות (לעיתים קרויה Negativbestätigung – אישור שהעסקה מותרת, או Positiver Bescheid – אישור חיובי לעסקה). שלב הרישום הוא קריטי: ללא רישום, מבחינה משפטית העסקה אינה מקנה בעלות מלאה, ולכן אסור לדלג עליו או להמעיט בחשיבותו.
• דיני תכנון ובנייה וייעודי קרקע חקלאית: מלבד דיני הרכישה, על רוכש החווה להכיר גם את המגבלות התכנוניות החלות על קרקע חקלאית. מרבית שטחי החקלאות באוסטריה מסווגים בתכניות המתאר המקומיות כ”קרקע חקלאית/יער” (Agrarfläche), והדין מחייב להשתמש בהם למטרות חקלאיות או השארתם במצבם הטבעי. לא ניתן, ככלל, לשנות ייעוד קרקע חקלאית למגורים או לבנייה פרטית ללא הליך שינוי ייעוד מסובך ונדיר, הדורש אישורים הן מהרשות המקומית והן מהמחוז. לכן, משקיע שרוכש חווה מתוך מחשבה לבנות עליה בנייני מגורים רבים או פרויקט נדל”ני טהור – צריך להבין שסביר שהדבר לא יתאפשר. אפילו הקמה של בית מגורים יחיד בחווה כפופה לכללי “צורך חקלאי” – כלומר, בדרך כלל יותר לבנות בית חווה עבור החקלאי ובני משפחתו, אך לא וילה נפרדת שאינה קשורה לתפעול המשק. בנוסף, ישנן הגבלות על שימוש בנכס כבית נופש/שני: אם הרוכש אינו מתכוון להשתקע בחווה כמגורי קבע אלא רק להשתמש בה עונתית, עליו לוודא שהדבר מותר לפי ייעוד הקרקע. בחלק מהמחוזות, שימוש בבית חווה כבית נופש ללא אישור מיוחד מהווה עבירה שעלולה לגרור סנקציות, עד כדי שלילת הזכויות בנכס . למעשה, הייעוד התכנוני קובע לרוב שהמבנים הקיימים בחווה ישמשו למגורי בעל המשק או לעסק חקלאי, ולא לשימוש תיירותי-פרטי פרוע. עם זאת, פעילות תיירות כפרית יכולה להיות מותרת אם היא חלק אינטגרלי מניצול הנחלה החקלאית – לדוגמה, הפעלת חדרי אירוח במסגרת חווה פעילה, בהתאם לרישוי התיירותי והתכנוני המקומי. יש להיוועץ ברשות המקומית (העירייה או המועצה) לגבי כל תכנית לשינוי או הרחבה בנכס – כגון הוספת מבנה, שינוי שימוש באסם לאירוח, הקמת מתקני אנרגיה סולארית בשדה וכו’. לרוב, ועדות התכנון האוסטריות שומרות בקנאות על הנוף הכפרי והקרקע הפורייה, והן יתנו אישור רק למיזמים המתאימים לרוח הסביבה.

מיסוי ותשלומים בעסקת רכישת חווה באוסטריה

• מס רכישה (Grunderwerbsteuer): בדומה לישראל, גם באוסטריה מוטל מס ברכישת נכס מקרקעין. שיעור מס הרכישה הכללי כיום עומד על 3.5% משווי העסקה (התמורה ששולמה עבור הקרקע) . מס זה מוחל על העברת בעלות בקרקע ובנויים, והוא תנאי לרישום העסקה – כלומר, יש לשלם את המס ולקבל אישור תשלום (מה שנקרא Unbedenklichkeitsbescheinigung, “תעודת אי-התנגדות” מהמסים) לפני שהרשם ירשום את ההעברה . נציין כי באוסטריה קיימות מדרגות מס מופחתות בעסקאות ללא תמורה או בין קרובים, אך אלו אינן רלוונטיות בדרך כלל למשקיע הזר. בפועל, רוכש החווה ישלם 3.5% מערך הקנייה בתוך כחודש-חודשיים מהחתימה, באמצעות הנאמן (נוטריון או עו”ד מקומי המטפל בעסקה). לעיתים מציינים סכום של ~4.5% כ”מס רכישה”, שכן בנוסף ל-3.5% יש לשלם 1.1% בגין אגרת רישום בטאבו (דמי רישום זכויות הקניין בלשכת המקרקעין). כלומר, סך העלות הישירה לרכישת הקרקע מבחינת היטלים עומד על ~4.6% משווי הנכס. סכום זה אינו כולל שכר טרחת עורך דין/נוטריון וטיפולי תיווך, עליהם נעמוד בנפרד.
• מס רווח הון במקרקעין (Immobilienertragsteuer): במידה ובעתיד יימכר הנכס ברווח, תחול באוסטריה חובת תשלום מס על הרווח (בדומה ל”מס שבח” בישראל). מאז 2016, שיעור המס האחיד על מכירת מקרקעין פרטיים באוסטריה הוא 30% מהרווח הריאלי שהופק . חישוב הרווח נעשה כהפרש בין מחיר המכירה למחיר הרכישה המקורי (בניכוי הוצאות רכישה והשבחה מסוימות). יצוין כי אם המוכר הוא תושב חוץ, המס מנוכה במקור ע”י הנוטריון בעת העברת התמורה לרשות המסים האוסטרית. ישנן הקלות ופטורים מוגבלים (למשל למכירת בית מגורים ראשי שהוחזק במשך תקופה ממושכת בידי המוכר), אך ככלל יש לצפות למס רווח הון בשיעור זה בעת מימוש ההשקעה. במקרים רבים, אמנת המס בין ישראל לאוסטריה תמנע כפל מס, כך שהמוכר הישראלי יקבל זיכוי בישראל על המס ששולם באוסטריה, אולם סוגיה זו מחייבת ייעוץ פרטני של רואה חשבון בשתי המדינות.
• ארנונה ומסי נדל”ן שוטפים (Grundsteuer): הרשויות המקומיות באוסטריה מטילות מס רכוש שנתי על בעלי נכסי נדל”ן, כולל קרקעות חקלאיות. מס זה הוא נמוך יחסית לערך השוק, משום שהוא מבוסס על “שווי יחידה” היסטורי ומקדם אזורי. בהתאם לחוק, המס השנתי נקבע בכ-0.1%–0.2% בלבד משווי הנכס לצרכי מס, מוכפל במקדם שבסמכות הרשויות המקומיות (עד 500%) . התוצאה המעשית היא שבעל חווה ישלם סכום ארנונה שנתי מצומצם – לעיתים כמה מאות אירו לשנה בלבד עבור עשרות דונמים, כתלות במאפייני הקרקע והמחוז. לדוגמה, חישוב לדוגמה של הרשויות מציג קרקע שערך היחידה שלה 50 אירו, במקדם 500%, תחויב בכ-250 אירו לשנה . את המס גובה העירייה או המועצה המקומית, והוא משולם לרוב ברבעונים. חשוב לציין שקרקע חקלאית (קטגוריה A) נושאת מס נמוך במיוחד כדי לא להכביד על החקלאים . בנוסף, אם בחווה יש מבנים המשמשים למגורים או לעסקים (כגון צימרים), ייתכן שאלה יחויבו גם במס עסקים עירוני או אגרות שירות מקומיות. בסיכום, נטל המס השוטף על החזקה בחווה אוסטרית אינו גבוה, אך יש לכלול אותו בחישובי ההחזר השנתיים.
• הוצאות נוספות בעסקה: מעבר למסים הישירים, עלות הרכישה כוללת גם שכר טרחת בעלי מקצוע: שכר טרחת עורך דין ונוטריון המלווים את העסקה (נהוג כ-2%–3% משווי העסקה לעו”ד ועוד כ-1% לנוטריון, בתוספת מע”מ) , ועמלת תיווך אם נעזרתם במתווך (מקובל עד 3% מהמחיר בתוספת 20% מע”מ) . חלק מבעלי המקצוע מעניקים שירות “מקצה לקצה” הכולל את הטיפול באישור הרשויות, ניסוח החוזה, נאמנות כספי העסקה ורישום, כך ששכרם מגלם את סך הפעולות. עוד יש להביא בחשבון עלויות פתיחת חברה (אם בוחרים בכך), תרגום נוטריוני של מסמכים (לגרמנית) והוצאות טיסה ושהייה לצורך חתימה וראיית הנכס. למרות שהוצאות אלו אינן מיסוי של המדינה, הן מרכיב חשוב בעלות הכוללת.

חשיבות הליווי המשפטי המקומי והבין-לאומי

• בקיאות בדין המקומי: עורך דין אוסטרי המתמחה בנדל”ן ובדיני קרקעות מכיר לעומק את החוקים, הנהלים והפרקטיקה המקומית. הוא ידע בדיוק אילו אישורים נדרשים במחוז הרלוונטי, כיצד להציג את הבקשה לוועדת הקרקעות בצורה המשכנעת ביותר, ואילו תנאים להכליל בחוזה כדי לציית לחוקי התכנון והבנייה. כמו כן, עו”ד מקומי ינהל עבור הרוכש את חשבון הנאמנות (Escrow) לשמירת כספי העסקה עד להשלמתה הבטוחה, ויוודא תשלום המסים והרישום כנדרש . ללא ליווי כזה, משקיע עלול בקלות להחמיץ פרט רגולטורי, מה שעלול לגרור עיכובים או אף ביטול העסקה.
• תיאום בין-לאומי וראיית צורכי הלקוח: עו”ד ישראלי, המייצג את המשקיע בארץ, ממלא תפקיד משלים חשוב: הוא דואג להבנת צרכי הלקוח והעדפותיו, מוודא שהמסמכים וההתחייבויות תואמים גם את דיני ישראל (למשל, אם נדרשת הלוואה מבנק ישראלי המובטחת במשכון נכסים, או סוגיות של ירושה ותכנון מס בישראל). התקשורת בין הלקוח הישראלי לעורך הדין המקומי לעיתים מאתגרת בשל פערי שפה ותרבות. כאן, עורך דין ישראלי המכיר את העסקה יכול לגשר, להסביר ללקוח בעברית את המשמעויות של כל שלב, ולתווך בינו לבין הצוות באוסטריה. הדבר נכון במיוחד כשיש פערי זמן, שפה (גרמנית משפטית) ומונחים מקצועיים לא מוכרים.
• שלוחה אוסטרית של משרד ישראלי: משרדנו, לדוגמה, מפעיל סניף באוסטריה המאויש בעו”ד מקומי מנוסה בדיני מקרקעין, הפועל בשיתוף פעולה הדוק עם עורכי הדין בישראל. מודל עבודה זה מעניק ללקוח הישראלי את שני היתרונות – גם מומחיות מקומית וייצוג מול הרשויות באוסטריה, וגם ליווי צמוד מהארץ בשפת האם שלו. במקרה שטיפלנו בו לאחרונה, לקוחה ישראלית בעלת אזרחות אירופית ביקשה לרכוש בית באזור זלצבורג. באמצעות צוות משולב, הכנו לה את כל המסמכים, ליווינו אותה במו”מ, וייצגנו אותה מול רשם המקרקעין עד להשלמת הרישום . התקשורת עמה התנהלה בעברית ובאנגלית, ונוכחות עורך דין דובר עברית בפגישות באוסטריה העניקה לה ביטחון שהאינטרסים שלה מובנים ומוגנים . דוגמה זו ממחישה את הערך המוסף שבליווי משפטי משולב: הלקוח נהנה משקיפות מלאה וממיצוי זכויותיו ללא מחסומי שפה או ידע.
• ציות מלא לחוק ומניעת סיכונים: לבסוף, מעורבות משפטית מקצועית היא הערובה שההשקעה תתבצע בהתאם לחוק וללא “קיצורי דרך” מסוכנים. עורכי הדין יוודאו שהחוזה מותנה בקבלת כל האישורים הדרושים, שהנכס נקי משעבודים והגבלות (באמצעות בדיקת נסח הטאבו טרם הרכישה), ושזכויות הלקוח יישמרו אפילו אם הליך הרישוי יתארך מהצפוי. הם גם ינחו את היזם בנוגע לחובותיו לאחר הקנייה – למשל, דיווחים לרשויות המס או עמידה בתנאי השימוש החקלאי – ובכך ימנעו מצב של הפרת תנאי העלולה להוביל לביטול רטרואקטיבי של האישור או לקנסות.

סיכום ופנייה לייעוץ