מאת: ;

מהן “הוצאות עודפות” בחברה ומה משמעותן הפיסקלית?

“הוצאות עודפות” הן הוצאות חברה נושאת בהן במסגרת פעילותו העסקית, אך המחוקק אינו מכיר במלואן כהוצאות מוכרות לצורך חישוב ההכנסה החייבת במס.
לא כל הוצאה אשר הוצאה במהלך עסקים מותרת לניכוי מההכנסה. פקודת מס - הכנסה מתנה התרתן של הוצאות בכך שהן הוצאו כולן בייצור הכנסתו של הנישום בשנת המס, ולשם כך בלבד. יתר על כן, הפקודה מפרטת סוגי הוצאות שאין להיתרן החל מהוצאות פרטיות דרך הוניות ואחרות, שצוינו במפורש בחוק. בנוסף מחוקק המשנה התקין תקנות בדבר הגבלה או אי התרה של הוצאות מסוג מסוים.

התקנות הגבילו ניכויים של הוצאות: רכב, נסיעות לחו"ל, אשל וכיבודים, מתנות, ביגוד, טלפון וטלפון נייד ועוד. ההגבלות הוטלו בשל היותן של הוצאות אלה "מעורבות".
סעיף 181ב לפקודת מס הכנסה קובע כי חבר בני אדם (חברה) תהא חייבת בתשלום מקדמת מס בשיעור של 45% בגין הוצאות עודפות שהוצאו באותה השנה. לגבי חבר בני אדם שהוא מוסד ציבורי נקבע כי ישולם מס הוצאות עודפות בשיעור של 90%.
על פי הסעיף חברה או מוסד ציבורי שהוציאו הוצאות אשר על פי התקנות אינן מותרות בניכוי או שההוצאה עולה על התקרות הקבועות בחוק או שההוצאה אינה מותרת על פי סעיף 32(11) כלומר - הוצאה שהוציא מעביד כטובת הנאה לעובדו ואשר אינה ניתנת לייחוס לעובד מסוים, ישלמו על פי חוק, מס מקדמה הוצאות עודפות.
 
המחוקק לא הסתפק בתשלום המס עבור "העודפות" במועדים המקובלים במסגרת ההתחשבנות השנתית, והטיל על תאגידים מסחריים ועל מוסדות ציבור חובת תשלום מס עבורן באופן שוטף, באמצעות מקדמות בשל "הוצאות עודפות".
תשלום המס בגין ההוצאות העודפות הוא משמעותי במיוחד בחברות מפסידות. בחברה מפסידה תשלום מס העודפות אינו מוחזר ומועבר לשנים הבאות. רק כאשר החברה תהיה רווחית היא תוכל להזדכות על מס העודפות ששולם. חברה שיש לה הפסדים ניכרים, למעשה משלמת מס אשר לא יושב לה ואם לא תהיה רווחית לעולם אז תשלום המקדמה יהפוך למס.
השאלה האם הוצאה מסוימת מוכרת בניכוי במלואה או שחלקה או כולה היא הוצאה עודפת, תלויה בנסיבות ההוצאה, אופי העסק וכיוצ"ב.
מחלוקת מהותית בין נישומים לרשות המיסים בהקשר להוצאות עודפות, הינה בשאלה האם הוצאות גיבוש וכנסים לעובדים הינן הוצאות שהוצאו לטובת המעסיק. ככל וטובת המעסיק גוברת מלוא ההוצאה תותר בניכוי ואין לשלם עודפות בגינה. ככל וקיימת טובת הנאה ניכרת לעובד,  ואזי יש לזקוף הטבה לעובד או לתאם את ההוצאה במלואה ולשלם מס בגין העודפות.
 
ביום 8.11.2017 הוציאה רשות המיסים חוזר בעניין "זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים". בחוזר נקבע כי במידה ומתקיימים התנאים שלהלן, ניתן יהיה לומר שטובת המעסיק גוברת ואין לזקוף שווי הטבה לעובד.
  1. צרכי העבודה מצדיקים עריכת אירוע גיבוש או למידה  כגון: מקומות עבודה בעלי מספר רב של עובדים, נדרשת עבודת צוות וכיוצ"ב.
  2. ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק והעובדים או המוזמנים הרלוונטיים מוזמנים לאירוע.
  3. כאשר מדובר על עובדים - ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם שכר מלא בגינם.
  4. העובדים לא זכאים לצרף בת/בן זוג לאירוע הגיבוש או לחלק ממנו
  5. פעילות הגיבוש נערכת רק במהלך שבוע העבודה. במידה וחלק מהפעילות נערכת בסוף שבוע ו/או במהלך חופשות, יש לזקוף שווי מלא על כל הפעילות.
  6. לו"ז הפעילות נקבע או מאושר על ידי המעסיק.
  7. הפעילות נערכת בישראל.
  8. מטרת הפעילות הינה לצורך שיפור העבודה והממשקים בין העובדים או מקבלי ההטבה. וכמובן הפעילות חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה."
גם חברות אשר אינן מקיימות את כל התנאים לעיל יכולות להיות זכאיות, במקרים המתאים, להכרה מלאה של ההוצאות.
חשוב לעקוב אחרי אופי ההוצאות ולוודא שהן עומדות בקריטריונים שנקבעו על ידי המחוקק והפסיקה.  התנהלות נכונה מראש, תכנון מוקדם של ההוצאות (במיוחד בחברות מפסידות) שמירת אסמכתאות מזמן אמת, הפרדה בין ההוצאות הפרטיות לעסקיות והתייעצות עם מומחים יכולות לחסוך תשלומי מיסים משמעותיים בגין הוצאות עודפות.
 
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 5 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.