מאת:


ליעוץ מס לתושבים חוזרים:
סיווג הכנסה חודשית מחברה זרה כדיבידנד לעומת סיווגו כשכר מנהלים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל ערעור מס על שומת מס הכנסה שהוצאה למערער, תושב חוזר, אשר דיווח על הכנסות מדיבידנד אותן הוא קיבל מדי חודש מחברה זרה שבה הוא היה בעל מניות - הכנסה הפטורה ממס בישראל (למשך 5 שנים) בהיותו של המערער תושב חוזר. פקיד השומה לא קיבל את דיווחי המערער וראה בהכנסותיו שכר מנהלים המשולם לו עבור עבודתו ושירותיו לחברה הזרה- קרי, הכנסה מיגיעה אישית החייבת במס בישראל. כאמור, בית המשפט קיבל את ערעור המס, הפך את החלטת פקיד השומה וביטל את השומה שהוצאה למערער.
 
רקע עובדתי
המערער, אזרח ישראל, התגורר במשך למעלה מ- 6 שנים יחד עם משפחתו במספר מדינות באפריקה, כאשר מרבית התקופה, התגורר המערער במדינת טנזניה. במהלך שנות מגוריו של המערער בטנזניה, הוא הקים יחד עם מספר שותפים עסק לשיווק סמן דלק- תוסף אשר מטרתו לאפשר זיהוי של מקור הדלק כל זאת במטרה להילחם בתופעת הדלק הפיראטי הרווחת באותה מדינה.
העסק התאגד כחברה זרה הרשומה באיי הבתולה הבריטיים (להלן חברת BVI) ומניותיו הוחזקו בבעלותם של שלושה בעלי מניות, כאשר בבעלות המערער נרשמו 24% ממניות החברה. במקביל, חברת BVI הקימה חברת בת בטנזניה אשר זכתה במכרז ממשלתי והפעילה את פעילות השיווק במדינה ואשר העבירה את רווחיה לחברת BVI. במהלך השנתיים הראשונות, המערער הועסק כמנכ"ל החברה הטנזנית וכן כמנהל כספים של חברת BVI ובגין עבודתו זו שולם לו שכר עבודה לא גבוה (בנוסף לדיבידנד). בשלב מסוים, טרם חזרתו לישראל הפסיק המערער את עבודתו הפעילה בשתי החברות ועבודת ניהול הכספים של החברה המשותפת (הרשומה ב- BVI) הועברה לחברה קפריסאית, בבעלות אחותו של המערער שהינה תושבת רומניה.
לכל אורך השנים מאז הקמתה שילמה החברה את הדיבידנד לבעלי מניותיה באופן תדיר, מיד עם היווצרות הרווחים בקופתה, לעיתים אף יותר מפעם בחודש. כמו כן, לכל אורך השנים חולק הדיבידנד לבעלי המניות בסכום יחסי בהתאם לשיעור אחזקותיהם במניות החברה וללא קשר להיקף הפעילות שלהם בחברה.
כאמור, עם הגיעו לישראל, הצהיר המערער על הכנסותיו מדיבידנד שחילקה לו חברת BVI כהכנסות הפטורות ממס בשל היותו תושב חוזר, הכנסות אשר הגיעו לכ- 5 מיליוני שקלים מדי שנה. בנוסף דיווח המערער על הכנסה מינורית משירותים שאותם הוא העניק לחברה אחרת שאינה קשורה במישרין לפעילותה של חברת BVI ובגין הכנסה זו שילם המערער מס כדין (ומנגד הזדכה על הוצאות אחזקת משרד ביתי).
פקיד השומה דחה את הדיווח שאותו הגיש המערער והחל בהליכי בירור שומתי. לאחר קיום הליכי בירור, כאמור, הוצאה למערער שומה בצו במסגרתה קבע פקיד השומה כי הכספים שאותם מקבל המערער מחברת BVI אינם בבחינת דיבידנד אלא שכר מנהלים או דמי ניהול המהווים הכנסה מיגיעה אישית והחייבים במס בישראל. פקיד השומה הוסיף וקבע, כי סיווג ההכנסות הנ"ל כדיבידנד נעשה באופן מניפולטיבי, על מנת להתחמק מתשלום מס כאשר בפועל המערער ממשיך לעבוד באופן פעיל בחברה. למסקנה זו הגיע פקיד השומה בהתבסס על מספר נימוקים עיקריים:
  • העובדה, שהחברה נהגה לחלק דיבידנד מדי חודש ולעיתים אף מספר פעמים בחודש, התנהלות שאינה מאפיינת חלוקת דיבידנד אלא שכר עבודה;
  • העובדה שלפני הגעתו לישראל קיבל המערער שכר עבודה (מינורי) בגין שירותים שהוא העניק לחברה בעוד שמאז הגיעו לישראל סווגו כל הכנסותיו של המערער כדיבידנד;
  • העובדה שהמערער דיווח על הוצאות ניהול משרד ביתי, דבר אשר לדידו של פקיד השומה העיד על כך שהמערער ממשיך לנהל את עסקי חברת BVI מישראל, הגם שהמערער הבהיר כי המשרד הביתי שאותו הוא מנהל נוגע לפעילות אחרת לגמרי שבגינה הוא מקבל הכנסה מינורית מחברה אחרת;
  • העובדה שבתקנון החברה נקבעו הוראות בדבר חלוקת התפקידים בין בעלי המניות בחברה, במסגרתם הוקצו למערער תפקידי ניהול ואדמיניסטרציה שונים;
  • לדידו של פקיד השומה, המערער לא הצליח לשכנע אותו שהכספים שאותם הוא מקבל מחברת BVI אינם בגדר שכר מנהלים ואף נמנע מלהציג מסמכים שונים, כגון החלטה של החברה על מדיניות חלוקת הדיבידנדים שלה- מסמכים שלטענת המערער מעולם לא היו קיימים;
במאמר מוסגר ראוי לציין, כי תחילה, פקיד השומה הוסיף וקבע, כי אין לסווג את המערער כתושב חוזר וגם מסיבה זו יש לחייבו בתשלום מס על כל הכנסה המופקת על ידו, לרבות הכנסה הונית המופקת בחו"ל, אולם טענה זו ירדה מהפרק בתחילת ההליך.
 
הוראות החוק הרלוונטיות
סעיף 14(ג) לפקודת מס הכנסה קובע, כי:
"תושב חוזר יהיה פטור ממס במשך חמש שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל, על הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, שאינן הכנסות מעסק, כמפורט להלן, אלא אם כן ביקש אחרת, לעניין ההכנסות, כולן או חלקן:
  1. הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד, שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל;
  2. הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים;
במילים פשוטות, הסעיף מעניק לתושב חוזר פטור ממס על הכנסה פאסיבית המופקת על ידו מחוץ לישראל, כאשר התנאי הוא שהכנסה זו אינה הכנסה מעסק. ראוי להבהיר, כי עצם העובדה שהדיבידנד מגיע מרווחים הנובעים מעסק שאותו מנהלת החברה אינה הופכת את הדיבידנד להכנסה "מעסק". רק אם הנישום מנהל עסק פעיל של קניה ומכירה (סחר) במניות המניבות לו דיבידנדים, עשויה פעילות זו להגיע לכדי הכנסה מעסק. באותו אופן הכנסה מדמי שכירות, למשל, אינה בגדר הכנסה מעסק, אלא אם כן הנישום מנהל עסק פעיל של השכרת דירות ובמקרה כזה יראו את הכנסותיו כהכנסה מעסק.
תכלית הפטור הקבוע בסעיף 14(ג) לפקודה הינה עידוד חזרתם של אזרחי ישראל המתגוררים בחו"ל לישראל. על מנת ששיקולי מיסוי על רווחי הון שאותם מפיק אזרח ישראל בחו"ל לא ירתיעו אותו מפני חזרה לישראל, מעניק החוק פטור ממסים אלה לתושב חוזר לתקופה של 5 שנים (וכאשר מדובר בתושב חוזר ותיק או בעולה חדש, הפטור ניתן לתקופה של 10 שנים).
בנוסף להוראות סעיף 14(ג) רלוונטיות לענייננו הוראות סעיף 86 לפקודה המאפשרות לפקיד השומה לסווג מחדש עסקה או פעולה פיננסית אשר לא הוצגה באופן ראוי בדוחות הכספיים שהגיש הנישום.
השאלה העיקרית, אם כן אשר עמדה בבסיס הכרעת בית המשפט הייתה, האם במקרה הנוכחי סיווג ההכנסות מהחברה כדיבידנד נעשה באופן מניפולטיבי, על מנת ליהנות מהפטור הקבוע בסעיף 14(ג) או שמא מדובר בהכנסה שהיא אכן דיבידנד, כלומר חלוקת רווחים פאסיבית, לכל דבר ועניין.
 
הכרעת בית המשפט
בית המשפט, לאחר שבחן את ראיות הצדדים ואת עדויות העדים מטעם המערער, מצא לקבל את ערעור המס, לבטל את השומה אשר הוצאה למערער ולחייב את פקיד השומה בהוצאות משפט בסך של 100 אש"ח.
ראשית בית המשפט קבע, כי לא מדובר בסיווג פיקטיבי שנעשה לצורך חזרתו של המערער לישראל אלא בהתנהלות שגרתית ורגילה של החברה החל מיומה הראשון, כך לכל אורך השנים נהגה החברה לחלק דיבידנד לבעלי מניותיה מיד עם הצטברות רווחים בקופתה, על בסיס חודשי ולעיתים אף יותר מפעם בחודש. לצד זאת נהגה החברה לשלם שכר למנהליה, כל עוד אלה מילאו תפקיד משמעותי בחברה, מעבר להתנהלותם כבעלי מניות החברה.
שנית, בית המשפט קבע כי גם אם סיווג ההכנסות מהחברה כדיבידנד מהווה תכנון מס, מדובר בתכנון מס לגיטימי שכן התשלום ששולם לבעלי המניות עונה על הגדרת המונח "דיבידנד" שבחוק החברות. בתוך כך בית המשפט הבהיר, כי הדיבידנד חולק בין בעלי המניות בהתאם לאחוז אחזקותיהם בחברה ולא בהתאם לתפקיד שאותו הם מילאו וכן הדיבידנד חולק רק מתוך רווחיה של החברה לאחר ניכוי כל הוצאותיה ולא מתוך הכנסותיה השוטפות. עוד ציין בית המשפט כי הפקודה מאפשרת לבעלי המניות להחליט איזה חלק מתוך הכנסות החברה יופנו לצורך תשלום שכר למנהלים (ובמקרה כזה יהוו הוצאה בידי החברה) ואיזה חלק יישאר כרווחים המיועדים לחלוקת דיבידנד.
שלישית, בית המשפט ציין כי הוכח בפניו כי ניהול חברת BVI לא הצריך ניהול משמעותי שכן כל הכנסותיה של החברה נבעו ממקור הכנסה אחד קבוע- ההסכם עם חברת הבת שלה בטנזניה אשר היא זו שניהלה את פעילות השיווק במדינה באמצעות עובדיה ומנהליה בטנזניה. משכך, הכנסותיהם של בעלי המניות של חברת BVI היו אכן הכנסות פאסיביות ולא הכנסות המגיעות מיגיעה אישית. בהקשר זה הבהיר בית המשפט, כי גם הכנסה פאסיבית עשויה להצריך פעילות מסוימת של בעל הנכס (במקרה הזה בעלי המניות) כגון התכנסות מעת לעת לצורך קבלת החלטות, איתור ומינוי בעלי תפקידים וכד'. פעילות זו אינה משנה את אופייה של ההכנסה כהכנסה פאסיבית ואינה הופכת אותה להכנסה מיגיעה אישית, כל עוד לא מדובר בעבודה שוטפת ומאומצת של בעלי המניות.
לבסוף, בית המשפט קבע כי העובדה שבעלי המניות החליטו להקים את החברה במדינה בעלת שיעורי מיסוי נמוכים (מדינת מקלט מס) אינה הופכת כשלעצמה את תכנון המס לבלתי לגיטימי ואינה מעניקה הצדקה למדינת ישראל לגבות מבעלי המניות את המס שאותו הם חסכו באמצעות הקמת החברה במדינת מקלט מס (בהיעדר הוראה אחרת מפורשת בפקודה).
 
לסיכום
הנה כי כן, דיני המס בישראל מעניקים לתושב חוזר ועל אחת כמה וכמה לתושב חוזר ותיק ולעולה חדש, הטבות מס על מנת לעודד את חזרתם לישראל. הטבות מס אלה מאפשרות לתושבים החוזרים (ולעולים החדשים) לבצע תכנוני מס לגיטימיים המביאים לחסכון משמעותי ביותר במס.
על מנת שתכנון כזה יהיה לגיטימי ולא ייתפס כתכנון פיקטיבי הנעשה בדיעבד, ראוי כי התושב החוזר ייערך מראש לחזרתו לישראל וידאג להסדיר את פעילותו ההונית באופן הממקסם את הטבות המס המגיעות לו בליווי אנשי מקצוע מתאימים.
הגם שתכנונים מסוג זה אינם מוצאים חן בעיני רשויות המס, עומדת לנישום הזכות לפנות לערכאות משפטיות ולעמוד על זכויותיו.
 
(עמ (ב"ש) 20-01-21579 ירון מאיר נ' פקיד שומה אילת)
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.