מגמות ותהליכים בדיני חדלות פירעון, לרבות בעקבות משבר הקורונה

מאת: ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח) ; עינבל רחמים-אביטל, עו"ד

18/5/2022

דיני חדלות פירעון - מגמות ותהליכים בדין הישראלי לרבות בעקבות משבר הקורונה

איזון אינטרסים הוא שם המשחק בעולם המשפט. כך גם בדיני חדלות פירעון נדרש לאזן בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון, תוך שמירה על יציבות כלכלית של שוק החברות והעסקים ומטרות ערכיות שחשובות לחברה בכללותה.

בעבר הוסדרו הליכי חדלות הפירעון הן בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 והן בפקודת החברות [נוסח חדש], התשל"ג-1983 אשר נתנו מענה חלקי לסוגיות משפטיות בתחום של יחידים ושל תאגידים. מדובר בפקודות ארכאיות שנחקקו על סמך עקרונות רלוונטיים למאה הקודמת ואלה השתנו ברבות השנים, כאשר הלאקונות בפקודות האמורות הושלמו על ידי בתי המשפט, לעיתים, באמצעות פסיקה יצירתית ופרשנות תכליתית.

כיום מוסדרים דיני חדלות הפירעון בחוק חדש שנקרא: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") לאחר שהמחוקק הישראלי החליט שיש לבצע הסדרה חקיקתית מקיפה ועדכנית של התחום; זאת מתוך הבנה שמדובר באירוע כלכלי מרובה משתתפים המערב שאלות כלכליות וערכיות סבוכות וכן מתוך התפישה שאין המדובר בעוולה או פגם מוסרי של החייב, אלא "רע הכרחי" הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי ומהסיכונים בעולם העסקי והכלכלי כיום.

שינוי התפישה כאמור, השפיע על גם על התכלית והמטרה העליונה שנקבעה בחוק הינה: שיקומו הכלכלי של החייב (יחיד או תאגיד), מתוך הבנה שיש בכך כדי לקדם תכליות כלכליות והפחתת הפגיעה במשק כולו. במצב הקודם התכלית העיקרית הייתה לייעל את הליך גביית החובות, תכלית שהפכה בחוק דהיום משנית לאחר שיקום החייב.

השינוי התפישתי בא לידי ביטוי גם באימוץ שני המבחנים אל תוך הגדרת חדלות פירעון: המבחן המאזני (הבוחן סך התחייבויות לעומת סך נכסים) והמבחן התזרימי (הבוחן יכולת לשלם חובות במועדם, בין אם הגיע מועד פירעונם ובין אם לאו).

החוק אפוא מציע שני סוגי הליכים מרכזיים העומדים בפני תאגיד בקשיים שקיים סיכוי סביר לשיקומו: האחד, הליך לפי פרק ב' חלק ב' לחוק הכולל: מינוי נאמן חיצוני שמקבל לידיו את כל סמכויות הניהול והשליטה בחברה; עיכוב הליכים; איסור פירעון חובות עבר והפעלה של התאגיד לתקופה מוגבלת בזמן שבמהלכה עוסק הנאמן בגיבוש תוכנית שיקום כלכלי לתאגיד. ככל שיתברר כי אין סיכוי סביר לשיקום התאגיד או כי הפעלת התאגיד תפגע בנושים, או שאין אמצעים למימון הוצאות הפעלת התאגיד, יינתן צו פירוק. השני, הוא הליך לפי חלק י' לחוק במסגרתו יכול התאגיד להגיע להסדר מחייב עם נושיו שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. בהליך זה השליטה נותרת בידי הבעלים וההנהלה, לא תמיד ניתן צו עיכוב הליכים, ובהתאם כל עוד לא מאושר הסדר - התאגיד מחויב לעמוד במלוא התחייבויותיו לנושיו ותפקידו של מנהל ההסדר מוגבל לניהול אסיפות הנושים ואישור ההסדר.

אלא שעל אף חדשנותו והתאמתו לתקופה הנוכחית, החוק לא נתן מענה לעסקים הפועלים בתנאי משבר קיצוני וכלל עולמי כמו משבר הקורונה. לכן נדרש היה למצוא פתרון יצירתי ומהיר מעבר להחלטות הממשלה השונות וביניהן הענקת מענקים ופיצויים לעסקים בהתאם לפגיעה במחזור הכנסותיהם. 

לצורך כך גובש תיקון 4 לחוק שעניינו עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) שנכנס לתוקפו ביום 18.3.21 (להלן: "תיקון 4") ואשר לנוכח המצב הוארך תוקפו עד ליום 17.9.22.  תיקון זה מציע מתווה ביניים - הסדר חוב עם אפשרות לעיכוב הליכים (מקסימאלי עד ארבעה חודשים), הפעלה מצומצמת ומנהל הסדר שתפקידיו מורחבים, אך הוא אינו מחליף את הדירקטוריון ומנהלי החברה אלא מתפקד לצד ההנהלה הקיימת ומשמש כגורם מפקח מטעם בית המשפט. "המטרה היא לעודד מנהלים כאלה לפנות במידת הצורך במסלול של שיקום בלא צו לפתיחת בהליכים ובלא לאבד את השליטה בניהול החברה".

המדובר במגמה חדשה אשר יכולה להוביל לשיפור והבראה כללית במדינת ישראל, כאשר "ההגנה האמורה, מעניקה לחברה המצויה בקושי תזרימי ההזדמנות להשתקם ולמנוע את קריסתה המוחלטת, וזאת באופן יזום."

נקודת המוצא, כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר לתיקון 4, הינה כי רה אורגניזציה של חובות התאגיד על ידי מנהל הסדר יאפשרו לו לחזור למסלול העסקים התקין ממנו סטה. "בשל כך הותווה במסגרת תיקון 4 מסלול ייעודי לטיפול בחייבים שנפגעו על רקע המשבר, שאינו כרוך בצו פתיחת הליכים ובהשלכות השליליות הנובעות מהליך חדלות פירעון סטנדרטי.

דוגמא לעניין זה ניתן למצוא במקרה של חברת "סלטי שמיר". באותו מקרה דובר בחברה עם מחזור מכירות של מאות מיליוני שקלים אשר נקלעה לקשיים וחובות גדולים עקב משבר הקורונה שגרם להפחתת היקף פעילותה. מנהל ההסדר שמונה על ידי בית המשפט פעל בשיתוף פעולה עם נציגי החברה ונמצא מימון להפעלת החברה כ"עסק חי" בתקופת עיכוב ההליכים. מהלך זה סייע לחברה לחזור לפעילות כלכלית שוטפת ומנע הלכה למעשה את התדרדרותה הכלכלית. ניתן ללמוד מכך שגם חברה עם מחזור מכירות גבוה בעלת מוצרים איכותיים עלולה למצוא עצמה בהליכי חדלות פירעון שסופם ייתכן בפירוק, אם לא תינקטנה הפעולות הדרושות למניעת "מדרון חלקלק".

חשיבותו של מתווה הביניים על פי תיקון 4 הינה ביחס לתאגידים שנקלעו למשבר כלכלי גם ללא קשר מחייב לקורונה, וממילא עיכוב ההליכים אינו מותנה בכך שהקשיים הכלכליים נבעו דווקא ממשבר הקורונה, כפי שאף נקבע בפסיקה.

בבואו להורות על מתן צו עיכוב הליכים על פי תיקון 4, בית המשפט יקח בחשבון, בין היתר, את עמדתם של הנושים ביחס להסדר החוב המוצע לפניו, ודי בכך שאין סיכוי סביר שההסדר לא יאושר.,

תיקון 4 הוא חיובי ויצירתי, אולם הוא בבחינת "מעט מידי ומאוחר מידי" ואינו נותן דגש לענפים שונים שנפגעו באורח קשה בעקבות משבר הקורונה ובין אלה: ענף התיירות, ענף האירועים וענף התרבות אשר מנגנון זה אינו רלבנטי לאופי פעילותם ולסיכונים העסקיים הגבוהים בהם ונכון היה למצוא עבור ענפים אלה מזור כלכלי ומשפטי כאחד. אין המדובר בפתרון קסם לכלל המצבים ומכל מקום, עיכוב ההליכים יתאפשר שעה שקיימת לתאגיד היתכנות ממשית - כלכלית ומעשית - לשיקום.

מעבר לכך, ובהקשר של ניהול החברה, קיים שינוי נוסף בנוגע לאחריות נושאי משרה ובעלי תפקיד בתאגיד המצוי בחדלות פירעון. החידוש בעניין זה מעוגן בסעיף 288 לחוק, כאשר החובה המנויה בו חלה בעת שהחברה חדלת פירעון (להבדיל ממצב פורמאלי של הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים) ובזמן שהשליטה עדיין מצויה בידי בעלי המניות. יש בחובה זו כדי ליצור תמריץ לקברניטי החברה לפעול בשלב זה (של ידיעה בכח או בפועל כי החברה בחדלות פירעון) על פי החובה של צמצום היקף חדלות הפירעון, ובין היתר, תוך נקיטת הפעולות המנויות בסעיף 288(ב) לחוק וביניהן "קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים" ,כמקימות חזקה שננקטו אמצעים סבירים לקיומה של החובה.   

לאמור, חובתם של הדירקטור והמנכ"ל בנקודת הזמן הזו הופכת מחובה כלפי החברה להשיא את רווחיה לחובה כלפי הנושים בדרך של צמצום היקף חדלות הפירעון ובכך להיטיב עמם.

ניתן יהיה לתבוע דירקטור או מנכ"ל שהפרו חובתם לפי סעיף 288 לחוק באי צמצום היקף חדלות הפירעון, רק לאחר מתן צו פתיחת הליכים, בגין מעשים או מחדלים שהתרחשו בעת שהחברה חדלת פירעון ונושאי המשרה ידעו על כך או היו צריכים לדעת על כך.

בהקשר זה ניתן לציין דוגמא מעניינת מהעת האחרונה, בטיפול משרדינו, בה דירקטורים מחברת "גאוטליב בע"מ" (לה קשר תאגידי עקיף לקבוצת NSO) ואשר מחזיקה במניות של החברות "קונווקסום בע"מ" ו"וויאאוט בע"מ", ביקשו לפתוח בהליך חדלות פירעון לצורך מינוי נאמן שיוכל להשתלט על פעילות החברות ונכסיהן. מדובר במקרה קלאסי בו החברות היו בחדלות פירעון והדירקטורים, שבין היתר היו מצויים בנחיתות אינפורמטיבית, ביקשו לפעול ולנקוט באמצעים בהתאם למידע שהיה ברשותם. בית המשפט שוכנע שיש מקום למינוי נאמן שיפעיל את החברות ויבחן כל דרך שנראית לו על מנת להשיא התמורה שניתן להפיק בהליך שיקום החברות.  

לסיכום

ניתן לראות את השינויים והמגמות שחלו בשנים האחרות בתחום חדלות הפירעון, בכלל ובעקבות משבר הקורונה, בפרט כצעדים בכיוון חיובי. שימוש מושכל ומותאם בכלים שהעניק המחוקק אשר אליהם יוצקת תוכן הפסיקה, יכול כאמור להצעיד את התאגיד בדרך הנכונה והמתאימה לו.