מאת:


בעל שליטה אשר לא גילה להנהלת החברה אודות עניין אישי שיש לו בעסקה חויב לפצות את החברה

חברה ציבורית חיפשה משקיע פרטי לצורך השקעה בחברה. בעל השליטה בחברה איתר משקיע מתאים והגיע עימו להסכמה לפיה הוא יקדם הסכם בין החברה לבין המשקיע במסגרתו תקצה החברה מניות חדשות למשקיע בתמורה להשקעתו בחברה. כמו כן סוכם בין השניים כי במקביל להקצאת מניות החברה ימכור בעל השליטה לאותו משקיע חלק ממניותיו, כך שסך החזקותיו של המשקיע בחברה יהיה שווה להחזקותיו של בעל השליטה באופן שיהפוך אותם לבעלי שליטה במשותף בחברה.
הצדדים סיכמו ביניהם כי המחיר שאותו ישלם המשקיע עבור כלל המניות יהיה מחיר ממוצע בין המחיר שבו יוקצו למשקיע מניות על ידי החברה לבין המחיר שבו ימכרו למשקיע מניות על ידי בעל השליטה. במילים אחרות בעל החברה לא גילה להנהלת החברה אודות הסכמה זו בינו לבין המשקיע והנהלת החברה אישרה הקצאת מניות למשקיע במחיר נמוך מהמחיר הממוצע שעליו סיכמו המשקיע ובעל השליטה.
האם התנהלותו זו של בעל השליטה הייתה חוקית ב נסיבות העניין? זוהי השאלה אשר התבררה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר ניתן לפני ימים אחדים.
 

רקע עובדתי ביתר הרחבה

חברת מישורים השקעות נדל"ן בע"מ הינה חברה ציבורית ובמועדים הרלוונטיים לתביעה היא הייתה מצויה בשליטתו של מר גיל בלוטרייך (להלן: "המייסד") אשר החזיק במרבית מניות החברה. מלבד היותו בעל שליטה, שימש המייסד גם כחבר דירקטוריון וכמנהל הפיתוח העסקי של החברה. החברה החליטה לחפש משקיע נוסף לצורך הרחבת פעילותה וכעבור זמן מה איתר המייסד משקיע מתאים והחל לנהל עימו מו"מ לגבי תנאי הצטרפותו לחברה.
בעקבות מו"מ זה הגיעו המייסד והמשקיע להסכמה עקרונית לפיה חלק מהמניות יוקצו למשקיע על ידי החברה תמורת השקעה בחברה ואילו חלק אחר מהמניות יימכרו למשקיע על ידי המייסד כך שבסופו של יום יחזיקו המייסד והמשקיע בחלקים שווים בחברה ויהיו בעלי שליטה במשותף. במילים אחרות, סוכם כי ייערכו שתי עסקאות מקבילות: עסקת הקצאת מניות על ידי החברה ועסקת מכירת מניות על ידי המייסד, כאשר מחיר המניות נקבע על כ- 7.5 ₪ למניה אשר יחושב כממוצע בין מחיר למניה בעסקת ההקצאה למחיר למניה בעסקת המכירה. הסכמה זו בין המסייד למשקיע באה לידי ביטוי בהתכתבות אישית שנערכה ביניהם.
התוצאה של הסדר זה הייתה, כי ככל שמחיר המניה בעסקת ההקצאה יהיה נמוך יותר, כך המחיר למניה בעסקת המכירה יהיה גבוה יותר (ולהיפך). כלומר, על פי הסדר זה למייסד היה אינטרס אישי כי מחיר המניה בעסקת ההקצאה בין המשקיע לבין החברה יהיה נמוך ככל הניתן, על מנת שמחיר המניה בעסקת המכירה בין המשקיע לבינו יהיה גבוה ככל הניתן.
בהמשך לאמור, המייסד הציג את המשקיע הפוטנציאלי בפני דירקטוריון החברה ולאחר דיון בדירקטוריון הוחלט לאשר הקצאת מניות למשקיע במחיר של 6.5 ₪ למניה, כל זאת מבלי שהמייסד גילה לדירקטוריון החברה בדבר ההסכמה האישית שבינו לבין המשקיע.
עם השלמת עסקת ההקצאה נערכה בין המייסד למשקיע עסקת מכירה, בהתאם למתווה שנקבע ביניהם מראש כאשר מחיר המניה בעסקת המכירה נקבע על 9.5 ₪ למניה כך שמחיר המניה הממוצע בשתי העסקאות אכן עמד על כ- 7.5 ₪ למניה.
דברים אלה נודעו בדיעבד להנהלת החברה אשר החליטה למנות ועדת בדיקה מיוחדת אשר תבדוק האם עסקת ההקצאה הייתה בגדר עסקה שלמייסד היה עניין אישי בה ושהיה עליו לגלות אותו להנהלת החברה והאם כתוצאה מאופן תמחור העסקאות נגרם לחברה נזק. ועדות הבדיקה הגיעה למסקנה כי אכן עסקת ההקצאה הייתה בגדר עסקה שלמייסד היה עניין אישי בה, שהמייסד לא גילה אודות עניין אישי זה להנהלת החברה, כי כתוצאה מכך נגרם לחברה נזק בשיעור הנע בין 5 ל- 10 מיליון ₪ וכי על החברה להגיש תביעה כספית נגד המייסד לפיצוי החברה בגין נזקיה הנ"ל.
המייסד מאידך טען כי עסקת ההקצאה ועסקת המכירה הינן שתי עסקאות נפרדות וכי עסקת המכירה לא הייתה מותנית בעסקת המכירה ו/או במחיר המניה בעסקת ההקצאה. בתוך כך טען המייסד, כי המחיר למניה שנקבע בעסקת ההקצאה הינו מחיר הוגן וכי אין לבוא אליו בטענות על כך שלאחר השלמת עסקת ההקצאה החליט המשקיע לקנות ממנו מניות נוספות במחיר גבוה יותר.
בעקבות מסקנות ועדת הבדיקה הגישה החברה תביעה כספית נגד המייסד לקבלת פיצוי בגין נזקיה.

הכרעת בית המשפט

הדיון בתיק נחלק לשני חלקים כאשר בפסק דינו החלקי הכריע בית המשפט בשאלת האחריות ובהמשך במסגרת פסק דין משלים הכריע בית המשפט בשאלת הנזק.
בסופו של יום לאחר בחינת ראיות הצדדים, דחה בית המשפט את טענות המייסד כי מדובר בשתי עסקאות נפרדות וקבע כי המייסד והמשקיע הגיעו ביניהם להסכם אחד משולב הכולל בתוכו התחייבות לערוך במקביל עסקת הקצאה ועסקת מכירה במחיר מניה ממוצע.
בכך הכניס את עצמו המייסד לניגוד עניינים מובנה, בין חובתו כבעל שליטה ונושא משרה בחברה המחויב לפעול לטובת החברה- קרי לדאוג לכך שסכום ההשקעה בחברה יהיה גבוה ככל הניתן ושהמחיר למניה בעסקת ההקצאה יהיה גבוה ככל הניתן, לבין האינטרס האישי שלו שהמחיר למניה בעסקת ההקצאה יהיה נמוך ככל הניתן על מנת שמחיר המניה בעסקת המכירה יהיה גבוה ככל הניתן.
בהקשר זה קובע סעיף 254 לחוק החברות כדלקמן:
"(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה –
(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;
(2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;
(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;
(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
זאת ועוד, סעיפים 270 ו- 272 לחוק החברות קובעים, הוראות מיוחדות לאישור עסקאות שבהם יש לנושא משרה עניין אישי, לרבות חובתו של נושא משרה לגלות לחברה אודות העניין האישי שיש לו בעסקה וכן קובע החוק מנגנון הצבעה מיוחד אשר מיועד לנטרל את עניינו האישי של נושא המשרה.
בית המשפט קבע, כי המייסד הפר את חובותיו כבעל שליטה וכנושא משרה בחברה בכך שנמנע מלגלות לדירקטוריון החברה את העניין האישי שיש לו בעסקה, את העובדה כי המשקיע הסכים לשלם מחיר של כ- 7.5 ₪ למניה וכן את העובדה, כי יש לו עניין אישי בכך שמחיר המניה בעסקת ההקצאה יהיה נמוך ככל הניתן. בכך הפר המייסד את חובות הזהירות, חובות ההגינות וחובות האמון שהוא חב כלפי החברה.
על בסיס האמור עבר בית המשפט לבחון את שאלת גובה הנזק אשר נגרם לחברה כתוצאה מהפרת חובותיו של המייסד. בעניין זה הוגשו לבית המשפט מספר חוות דעת, כאשר בסופו של יום מצא לנכון בית המשפט להעדיף את חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט ואשר קבע כי שיעור הנזק הנומינלי שנגרם לחברה עומד על כ- 6.5 מיליון ₪. בנוסף לכך, קבע בית המשפט, כי על המייסד לפצות את החברה גם בגין אובדן הרווח שאותו הייתה יכולה להפיק החברה, אילו במועד ההקצאה היה משולם לה סך נוסף של 6.5 מיליון ₪, כאמור. בית המשפט קבע כי יש לשערך את סכום הנזק הנומינלי בהתאם לשיעור עליית שווי המניות של החברה בתקופה הרלוונטית, כך ששיעור הנזק הריאלי של החברה נכון למועד מתן פסק הדין הועמד על סך של למעלה מ- 10 מיליון ₪.

לסיכום

פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בתל אביב ממחיש פעם נוספת את היקף החובות המוטלות על בעל שליטה ונושא משרה בחברה לרבות חובתו להימנע מניגוד עניינים ולנהוג בהגינות ובנאמנות לטובת החברה.

ככלל מן הראוי שנושא משרה יימנע מניהול מו"מ אישי בענייניה של החברה מאחורי גבה של הנהלת החברה וככל שנעשה הדבר, מן הראוי כי הדבר יובא בהקדם לידיעת החברה. על אחת כמה וכמה מן הראוי כי נושא משרדה יימנע מעסקאות שבהן ישנו ניגוד עניינים בין חובותיו של נושא המשרה כלפי החברה לבין ענייניו האישיים. לסיכום, אם בכל זאת מעוניין נושא המשרה לקדם עסקה הנגעה בניגוד עניינים כאמור, משום שהוא סבור כי על אף ניגוד העניינים העסקה הינה לטובת החברה, עליו להקפיד לגלות לחברה את עניינו האישי ולדאוג לכך שהעסקה תאושר בהתאם למנגנונים המיוחדים המיועדים לאישור עסקאות בעלי עניין תוך נטרול עניינו האישי. 

 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.