11/12/2013
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
כללי החשבונאות בחברות ועסקים, רובם ככולם מתנהלים על בסיס מצטבר, לאמור הכנסה ו/או הוצאה כספית של עסק נרשמת בספרי החברה בעת שהופקה החשבונית ללקוח ו/או התקבלה מהספק ללא תלות בקבלת התמורה בפועל. בנוסף, השוק פועל באופן המכונה "שוטף +", כלומר מקובל שהתמורה מהקונה למוכר משולמת תוך כ-60 עד 90 ימים, בממוצע, ממועד הנפקת החשבונית על ידי המוכר.
במדינת ישראל פועלות שתי מערכות מס עיקריות, המס הישיר (מס הכנסה) והמס העקיף (מס ערך מוסף). בענייננו, מס ערך מוסף (להלן: "מע"מ"), מס התשומות, משולם למוכר על-ידי הקונה בנוסף על מחיר הנכס ו/או הטובין (התשומה), כך, כל נכס ו/או טובין שנמכר מחויב במע"מ (למעט חריגים). אולם, כל עוסק רשאי לנכות מהמס שחייב עבור מכירותיו, את המע"מ ששילם עבור רכישת סחורתו. בפועל המס "מגולגל" לצרכן הסופי, הפרטי, המשלם את המע"מ לקופת המדינה שכן אינו יכול להשתמש בהוצאה זו לניכוי מהכנסותיו.
כלל האצבע, כפי שמופיע בסעיף 22 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ") הנו שבמכר טובין החיוב במס חל עם מסירתם לקונה. סעיף 46 לחוק המע"מ מחייב בעל עסק להנפיק חשבונית ללקוח תוך 14 ממועד החיוב במס, מועד מסירת הטובין. לפיכך, נוצר פער של כ-60 ימים, בממוצע, מהמועד בו על בעל העסק לשלם את המע"מ עבור הטובין שמכר ועד למועד בו יקבל את התמורה בפועל. בנוסף, מאחר ולפי סעיף 38 לחוק המע"מ ניתן לנכות את מס התשומות כנגד חשבונית מס, ישנו לחץ מצד הספקים החזקים במשק, כלפי העסקים הקטנים להנפיק חשבונית מס מהר ככל האפשר.
שימוש בכללי חשבונאות על בסיס מצטבר מאפשרים רישום נכון, איכותי וברור יותר ולכן הנם המקובלים בעולם. יחד עם זאת, תשלום מס טרם קבלת התשלום עבור הטובין ו/או הנכס שנמכר מעלה קושי כלפי בעלי העסקים. יתרה מכך, המדינה מזכה את בעלי העסקים כנגד חשבוניות בגין הוצאות מס תשומות במסגרת העסק. אולם, על-פי דברי הצעת התיקון לחוק, העברת הכספים אינה מתבצעת באופן אופטימלי. מערכת זו מעמידה את בעלי העסקים בפני צורך ביכולת כלכלית גבוהה או לחלופין קבלת אשראי ממוסדות פיננסים שונים הדורשים משכון נכסים יקרי ערך מבעלי העסקים.
סעיף 29 לחוק המע"מ מחריג את סעיפים 22 - 28 לחוק לעניין מועד החיוב במס. תיקון סעיף 29(1ב) קובע שעסקים שמחזורם עד 1,950,000 ₪ ומעסיקים פחות מ-6 עובדים, יחויבו במע"מ עם קבלת התמורה עבור המוצר שנמכר ולא במועד קבלת החשבונית, כמקובל. למעשה, מדובר במעבר מבסיס מצטבר לבסיס תזרים מזומנים כך שבעל עסק משלם לפי יכולתו בפועל ולא בכוח. מדברי ההסבר לתיקון עולה שהמעבר לבסיס מזומן נוסה וגרף הצלחה כהוראת שעה ועל-כן יש לעגנו בחוק. מהלך זה מקל על עסקים קטנים ובינוניים ומאפשר להם להתקיים עם יכולת כלכלית ו/או אשראי נמוכים יותר. הקלה זו קרדינלית לעסקים חדשים ו/או עסקים הנמצאים בקשיים כלכליים, כחלק מהתוכנית להבראת הכלכלה הישראלית בכלל ועידוד בתי העסק הקטנים והבינוניים בפרט.
עם זאת, החוק גורם לדחיית מס כלפי בעלי העסק וכפועל יוצא, חסכון במס שכן מס שנדחה הנו מס שנחסך. לחלופין, הקלה על עסקים בגביית המס מהווה הקטנת הקופה הציבורית כתמונת ראי. כן, התיקון לא מגביל את התקופה בה על בעל העסק להעביר את המס עבור הטובין שנמכר, אלא עד לקבלת התמורה עבורו. תקופה זו ככל שהיא ממושכת יותר, פוגעת ביחס ישר בהכנסות המדינה.
המחוקק בבואו לקבל הצעת חוק ו/או תיקון לחוק שוקל את מכלול האינטרסים של הציבור ונפקויותיו כלפיו. לענייננו יש ליצור איזון בין הכנסות המדינה ממסים לבין ההטבה הניתנת לעסקים הקטנים והבינוניים. נראה שעל-פי התיקון האינטרס של חיזוק מעמד העסקים הקטנים, גובר על שיקול הגדלת הכנסות המדינה בטווח הקצר כפי שפורט לעיל. ברם, בטווח הארוך, יש לקוות כי התיקון לחוק יביא לצמיחת הכלכלה הישראלית. ההטבה, כך יש לקוות, קדם את העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים כוח מרכזי בכלכלה מודרנית, קדימה והפסדו של הציבור והמשק בטווח הקצר ייצא בשכרו בטווח הארוך יותר. לבסוף, בל יישכח שהמע"מ מהווה מס שאכיפתו מבוצעת באופן ניכר על-ידי בעלי העסקים עצמם. קונה נכס ו/או טובין דורש חשבונית מס על מנת להזדכות עליה במע"מ וכך גורם למוכר להנפיק חשבונית מס כדין. כן תשלום המס בעיניי בעל העסק הנו משני ביחס לרצונו לקבל תמורה עבור הנמכר ולכן הוא עצמו ידאג לקבלתה. כך למעשה, השוק יסדיר עצמו באופן יעיל וימזער את "תופעות הלוואי" של התיקון ולכן נראה הוא כמבורך.
חיפוש 
סגור 
