עד שנת 2000 "הלבנת הון" לא הייתה מוגדרת כעבירה בחוק הישראלי. לפיכך, גם במקרים בהם עמדו הוכחות מוצקות בפני הרשויות כי בוצעה הלבנת הון, לא ניתן היה לתפוס את הכסף או הרכוש הבלתי חוקי, אם לא הוכח כי הפשע המהווה את מקור ההון, בוצע בישראל.
בשנת 2000 בתום הליך חקיקתי ארוך שכלל דיונים רבים בהשתתפותם של גורמים מרובים ביניהם משרד המשפטים, רשויות המס, משטרת ישראל, מוסדות פיננסיים ועוד, חוקק "חוק איסור הלבנת הון" הקובע כי עבירת הלבנת הון הינה עבירה פלילית. מטרתו של החוק, להגביר את המלחמה ב-"הון השחור" שמקורו בעבירות מס חמורות ולייעל את האכיפה בהקשר זה. במסגרת חקיקתו של חוק איסור הלבנת הון נקבעו עבירות המהוות "עבירות מקור" כהגדרתן בסעיף 2 לחוק בהתאם לתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון אשר מונה רשימה סגורה של סעיפי חוק. עבירות המקור להלבנת הון כוללות בין היתר עבירת סמים, סחר בלתי חוקי בנשק, מכירה והפצה של חומר פורנוגרפי, הימורים, שוחד, רצח, זנות, זיוף מטבע, הברחות, עבירות של קניין רוחני והוצאת חשבוניות פיקטיביות. עבירת הלבנת הון מתגבשת לאחר שהכספים המושגים בעבירת מקור (רכוש אסור), מוסווים/מוסתרים כרכוש לגיטימי במגוון דרכים מתוחכמות ויצירתיות במטרה להטמיע רכוש שמקורו בפעילות עבריינית.
באופן כללי ברשימת עבירות המקור לא נכללו עבירות מס, למעט עבירה ספציפית של הוצאת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, המתקיימת כאשר אדם "הוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור". כפועל יוצא, במקרים רבים שבהם מוגש כתב אישום בגין עבירות לפי חוק מע"מ לפיו מיוחסת לנאשם עבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף כספי גדול, כולל כתב האישום, בדרך כלל, גם עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון. חשבונית פיקטיבית הינה אחת השיטות הנפוצות והשכיחות להלבנת הון, ובה מנפיקים העבריינים חשבונית היוצאת כנגד עסקה דמיונית אשר מעולם לא התבצעה בפועל. הוצאת חשבונית שכזו מטרתה להערים על רשות המס ולהקטין במרמה את חבות המס של העסק על ידי הוספת חשבוניות פיקטיביות הנרשמות כהוצאות העסק ומתקזזות מההכנסות וכפועל יוצא מכך, מקטינות לכאורה את הרווח החייב במס של העסק או מאידך במילים פשוטות מגדילות את מחזור המזומנים של העסק ומכשירות את הכסף השחור ככסף לבן.
בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות עדים אנו למלחמה חסרת פשרות בעברייני המס למיניהם, ולא אחת נקבע כי האינטרס הציבורי מחייב ענישה מחמירה המבקשת להוקיע את עברייני המס מהחברה ולמגר תופעה זו בכללותה.
* אין באמור כדי להוות תחליף בכל דרך שהיא לייעוץ משפטי ומומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתחום.
במאמר הזה תגלו מדוע אסור להתמודד לבד, איך להיערך נכון לרגע המכריע ולמה שיתוף פעולה עם עורך דין מיומן הוא ההבדל בין חיסיון בטוח לבין טעות שעלולה לעלות לכם ביוקר. אל תאפשרו לטעויות הקלות לגדול לכדי נזק בלתי הפיך – קראו כאן איך לשמור על הזכויות שלכם ולנהל את ההליך באופן שמגן על העתיד שלכם.
זימון לחקירה מטעם המוסד לביטוח לאומי (הידוע בכינויו “ביטוח לאומי”) הוא אירוע מפתיע ומלחיץ עבור כל אזרח. מהו תפקידו של הביטוח הלאומי, מדוע הוא עשוי לזמן אנשים לחקירה, כיצד מתנהלות חקירות אלה (אזרחי מול פלילי, דרכי חקירה, חוקרים סמויים, גביית עדויות), ועד כמה חשוב להיעזר בליווי משפטי כבר מרגע הזימון? במאמר זה נסקור בהרחבה – אך בשפה בהירה – את משמעות הזימון לחקירה בביטוח לאומי ואת ההשלכות האפשריות של חקירה כזו.
במאמר זה נבחן את ההבדלים בין תפקיד חוקר המס לבין תפקיד עורך הדין המגן על הנחקר, תוך התמקדות בסמכויות החוקרים, זכויות הנחקר, תפקיד עורכי הדין בחקירה, אסטרטגיות שני הצדדים, וחשיבות ניסיונו של עורך דין שהיה בעברו חוקר ברשות המסים.
חיפוש 
סגור 
