מאת:


שוקלים לעשות רילוקיישן לחו"ל? - כך תתכננו את השלכות המס הנובעות מהמעבר

דיני המס בישראל נוהגים באופן שונה בתכלית כלפי מי שהינו "תושב ישראל" לעומת מי שהינו "תושב חוץ". אם אתם מתכננים לעבור להתגורר בחו"ל לתקופה משמעותית, בין אם לצרכי עבודה ובין אם לכל מטרה אחרת, כדאי מאוד להיערך לכך מראש על מנת לייעל את חבות המס שלכם בישראל ולהימנע מתאונות מס.  
שיטת המס הנהוגה בישראל החל משנת 2003 הינה שיטה מעורבת של מיסוי פרסונלי ומיסוי טריטוריאלי. בהתאם לשיטה הנהוגה כיום מוטלת חובת דיווח וחובת תשלום מס על כל ההכנסות של יחיד שהוא "תושב ישראל", בין אם הכנסותיו הופקו בישראל ובין אם נצמחו בחו"ל. מאידך גיסא, יחיד שאינו עונה על ההגדרה "תושב ישראל", יהא חייב במס אך ורק על הכנסות שהופקו בישראל, וככל שנצמחו לו הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, הרי שעל ההכנסות הללו, לא נדרש דיווח ותשלום מס בישראל.
במציאות הגלובלית המודרנית שבה אנשים רבים בוחרים לעבור להתגורר לפרקי זמן ממושכים במדינה זרה ואף צוברים נכסים ומקבלים הכנסות ממקורות שונים בחו"ל ישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל" שכן על פי שאלה זו יוכרע אם אדם חייב לשלם מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל.
 
מיהו תושב ישראל
סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר כי יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. הסעיף גם מגדיר חזקה לפיה אדם ששהה בישראל 183 ימים לפחות בשנה מסוימת או 30 ימים לפחות בשנה מסוימת ו425 ימים ביחד עם השנתיים שקדמו לאותה שנה יחשב לתושב ישראל. הגדרה זו מייצרת שאלות רבות, במיוחד בימים אלה בהם אנשים "נתקעו" בישראל עקב מגיפת הקורונה ו/או עקב מחלות של בני משפחה ו/או אילוצים אחרים.
יחד עם זאת, חזקה זו ניתנת לסתירה והמבחן העיקרי לצורך בחינת שאלת היותו של אדם "תושב ישראל" הינה בהתאם למבחן "מרכז החיים" של אותו אדם. הפקודה מגדירה רשימה של פרמטרים שעל פיהם יבחן מרכז חייו של אדם ובפרט:
(א)  מקום ביתו הקבוע;
(ב)  מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
(ג)  מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
(ד)  מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
(ה)  מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;
פעמים רבות יתכן מצב שבו חלק מהפרמטרים יובילו למסקנה, כי אדם פלוני אינו תושב ישראל ואילו פרמטרים אחרים יובילו למסקנה, כי הוא הינו תושב ישראל למשל, אדם שעובד מחוץ לישראל אך ממשיך להחזיק בית מגורים בישראל או להיפך- אדם שבית הקבע שלו נמצא מחוץ לישראל אך הוא מגיע לישראל מעת לעת לצורך ניהול עסק שיש לו בישראל וכד'. במקרים אלה יש צורך לשקלל את מכלול הפרמטרים על מנת לברר האם מירב הזיקות של אותו אדם הן למדינת ישראל או למדינה זרה.
אופן בחינת היותו של אדם תושב ישראל מפורטת גם בחוזר מס הכנסה מס' 1/2012 ובהחלטת מיסוי מס' 2519/17. במסגרת ניירות עמדה אלה של רשות המסים הציגה הרשות דוגמאות רבות ומגוונות לגבי מצבי ביניים שונים שבהם אזרח ישראל עבר להתגורר בחו"ל למשך תקופה ממושכת אך שמר על זיקה כלשהי למדינת ישראל.
מעיון בהחלטות השונות של רשות המסים ניתן למצוא מספר "כללי אצבע" הממחישים את עמדת הרשות לגבי שאלת התושבות של אדם העובר להתגורר בחו"ל וזאת כדלקמן:
  • ככלל, אדם שלגביו מתקיימת החזקה הכמותית של ימי שהייה בישראל, כלומר אדם ששהה 183 ימים ומעלה בישראל בשנה פלונית ו/או שהה בישראל 30 ימים ומעלה בשנה מסוימת ו425 ימים ביחד עם השנתיים שקדמו לאותה שנה יחשב לתושב ישראל. אמנם חזקה זו ניתנת לסתירה אולם בפועל, רשות המסים וכן הפסיקה נוטה שלא לקבל ניסיונות לסתור את החזקה הכמותית למעט מקרים מובהקים שבהם לאחר השנה הראשונה של היציאה מישראל (שבה לרוב מתקיימת אצל היוצא החזקה הכמותית) הנישום עבר להתגורר בדרך קבע למדינה הזרה למשך 3 שנים שלמות לפחות, למעט ביקורים קצרים בישראל.
  • רשות המסים שמה דגש מיוחד על השאלה האם הנישום עבר להתגורר בחו"ל יחד עם כל בני משפחתו (בת זוג וילדים) או שמא הוא שוהה בחו"ל לצרכי עבודה בלבד בעוד שבני משפחתו ממשיכים להתגורר בישראל. ככלל, רשות המסים אינה מכירה במי שמשפחתו נותרה להתגורר בישראל כתושב חוץ, יחד עם זאת, עמדה זו של רשות המסים סויגה על ידי בית המשפט ונקבע, כי במקרים מסוימים שבהם הנישום יכול להצביע על תקופת מגורים ממושכת בחו"ל (במנותק ממשפחתו), תוך קיום מרכז חיים אמיתי בחו"ל ותוך הגעה לישראל לפרקי זמן קצרים בלבד- ניתן יהיה להכיר בהיותו תושב חוץ. 
  • ניתן דגש מיוחד לשאלה האם לנישום בית קבע במדינה הזרה ו/או בישראל ו/או בשתי המדינות. כאשר הנישום אינו מחזיק בבית קבע במדינה הזרה, אלא מתגורר בבתי מלון ו/או בדירות שכורות לתקופות קצרות הפחותות משנה ו/או כאשר הנישום משאיר לעצמו בית קבע בישראל ואינו מוכר או משכיר אותו לתקופה משמעותית- נטיית רשות המסים תהיה לראות באותו נישום כמי שעדיין לא גיבש את דעתו באופן סופי לגבי ניתוק התושבות בישראל. במקרים כאלה, קבעה רשות המסים, כי ניתוק התושבות יתקיים רק כעבור שנה ויותר ממועד היציאה מישראל, כאשר במשך השנה הראשונה ימשיך להיחשב הנישום כתושב ישראל וגם בהקשר זה יש חריגים ממינים ומסוגים שונים .
  • קיימת חשיבות לבחינת אינטרסים כלכליים נוספים שהנישום משאיר אחריו במדינת ישראל כגון- עסקים, נכסים מניבים, חשבונות בנק וכד'. ככל שמדובר בנכסים משמעותיים ו/או נכסים המהווים מקור הכנסה משמעותי עבור הנישום וככל שהנישום נוהג להגיע לפרקי זמן משמעותיים לישראל (גם אם אלה קטנים מ- 183 ימים בשנה), כך הדבר פוגע בסיכויי ההכרה כתושב חוץ.
  • אינדיקציה משמעותית נוספת המעידה על ניתוק תושבות הינה הגשת דוחות מס ותשלום מסים במדינה הזרה. ככל שהנישום מתעכב במציאת מקורות הכנסה קבועים ובתשלום מסים במדינה הזרה, כך יתעכב גם מועד ניתוק התושבות.
  • קביעת ניתוק התושבות של הנישום תלויה במידה רבה גם בהתנהלות מול המוסד לביטוח הלאומי. קיים דמיון רב (אם כי לא זהות מוחלטת) בין המבחנים לקביעת תושבות עבור רשויות המס ועבור המוסד לביטוח הלאומי. ניתוק תושבות במוסד לביטוח הלאומי מחייב מילוי שאלון ייעודי (טופס 627) ובו פרטים שונים הכוללים אינדיקציה לעניין מקום התושבות של האדם. לאחר מילוי השאלון וככל שהתשובות לשאלון מקיימות את התנאים הנדרשים, ניתנת החלטת המוסד לביטוח הלאומי בדבר ניתוק תושבות. פעולה זו פוטרת את האזרח העוזב מתשלום דמי ביטוח לאומי כל עוד הוא נשאר בגדר תושב חוץ ולצד זה העוזב מפסיק להיות זכאי לזכויות הסוציאליות הניתנות לתושבי ישראל כגון הזכות לביטוח בריאות וחברות בקופות חולים, הזכות לקבלת קצבאות (נכות, אבטלה, זקנה וכד'). אדם שאינו פועל לניתוק תושבות במוסד לביטוח הלאומי ומבקש לשמור לעצמו את הזכויות הסוציאליות השונות, יתקשה להראות שהוא תושב חוץ לעניין פקודת מס הכנסה.
  • לא די בניתוק תושבות הישראלית, יש להצביע על תושבות במדינה ספציפית אחרת. תושבות מסוג "תושב העולם הגדול" המתגורר במספר מדינות בו זמנית כרוכה בלא מעט בעיות ולא מספקת, משמע – על אזרח ישראלי המבקש לנתק את התושבות מישראל להראות כי הוא תושב של מדינה אחרת אליה הוא עבר.
  • קיימות אינדיקציות רבות נוספות שעשויות להעיד על קיום מרכז חיים בחו"ל כגון: רישום ילדים למסגרות חינוך בחו"ל, רכישת ביטוח רפואי בחו"ל, קבלת אשרת עבודה המקנה זכות למגורים ועבודה בחו"ל לתקופה ממושכת, פתיחת חשבון בנק בחו"ל, עריכת מנויים לשירותים מקומיים בחו"ל וכד'.
נטל ההוכחה
ככלל, נטל ההוכחה בדבר ניתוק תושבות מוטל על הנישום. במילים אחרות, במקרה של חוסר וודאות או מחלוקת עם רשויות המס על האזרח העוזב את המדינה להוכיח, כי אמנם מדובר במעבר לחו"ל לפרק זמן בלתי מוגבל המהווה ניתוק תושבות ממדינת ישראל. ככל שלא יעלה בידי הנישום לשכנע את פקיד השומה (או את בית המשפט) בדבר ניתוק התושבות במדינת ישראל- יראו את הנישום כמי שהינו תושב ישראל והוא יחויב בהגשת דוחות שנתיים בגין הכנסותיו מחו"ל, בתשלום הפרשי מס על פי שיעורי המס הנהוגים בישראל (ככל שישנם הפרשים) וכן בתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל.
עוד חשוב להדגיש, כי החזקות הכמותיות הקבועות בפקודת מס הכנסה הינן חזקות חד כיווניות, כלומר, כאשר מתקיימת חזקת הימים (נישום ששהה 183 ימים ומעלה בישראל בשנה פלונית או 30 ימים ומעלה בשנה פלונית וביחד עם שתי השנים שקדמו לכך שהה בישראל 425 ימים) – חזקה היא שהנישום הינו תושב ישראל, אלא אם כן הוכיח אחרת. אולם, כאשר לא מתקיימת חזקת הימים- לא קמה חזקה נוגדת לפיה הנישום הינו תושב חוץ וגם במקרה שבו לא מתקיימת חזקת הימים נדרש הנישום להוכיח כי מרכז חייו הינו מחוץ לישראל.  
עמידה בנטל ההוכחה מחייבת תכנון ותיעוד מסודר וקפדני של תהליך המעבר למדינה זרה, כפי שיפורט להלן. חשוב להבהיר כי גם לאמנה בין ישראל למדינה האחרת חשיבות וזאת משום שבחלק מהאמנות יש התייחסות מעט שונה לאופן קביעת תושבות.
תכנון המעבר לחו"ל
להלן נפרט, אם כן, את הפעולות שכדאי לנקוט על מנת למקסם את הסיכויים לכך שרשויות המס יכירה בניתוק תושבות לעניין חבות מס במועד מוקדם ככל הניתן:
  1. תכנון משך תקופת העזיבה- ככלל, רשויות המס אינן מכירות בניתוק תושבות עבור מי שנוסע לרילוקיישן של פחות מ- 3 שנות מס מלאות. תקופת נסיעה קצרה יותר נחשבת לרוב למעבר ארעי שאינו בגדר העתקה של מרכז החיים למדינה זרה ועל כן ברובם המכריע של המקרים לא תוכר כניתוק תושבות אם כי, גם על פרמטר זה ניתן להתווכח ויש שבנמצא פסיקה המכירה בניתוק בגין תקופה קצרה משלוש שנים . על כל פנים, ככל שבכוונתכם לעבור להתגורר פרק זמן משמעותי בחו"ל כדאי לתכנן זאת כך שהנסיעה תהיה למשך 3 שנים קלנדריות לפחות.
  2. תכנון מועד הנסיעה- במידת האפשר, כדאי לתכנן את מועד הנסיעה לחו"ל כך שיהיה בסמוך ככל הניתן לסוף השנה הקלנדרית או ב- 30 הימים הראשונים של השנה הקלנדרית. יציאה מישראל מהיום ה- 30 לחודש ינואר והלאה- משמעה כי מתקיימת לגבי היוצא חזקת הימים השניה, קרי כי הוא שהה בישראל בשנה פלונית 30 ימים לפחות וביחד עם השנתיים שקדמו לאותה שנה שהה בישראל 425 ימים לפחות. במקרים כאלה, גדלה חוסר הוודאות לגבי מקום התושבות של הנישום בתקופה שעד לסוף אותה שנת מס.
מאידך, יציאה מישראל בסמוך לתחילת שנת המס- תקל על ההכרה בניתוק התושבות כבר מהיום הראשון.
  1. ביקורים בישראל- במהלך השנה השנייה (ולעיתים גם השלישית) לעזיבתכם את ישראל השתדלו להימנע מהגעה לישראל לביקורים של 30 ימים ומעלה. הגעה לישראל במהלך השנה השניה לביקור ממושך יותר מקימה את חזקת הימים גם ביחס לשנה השניה ליציאה מישראל כך ששוב, גדלה חוסר הוודאות לגבי מקום התושבות בשנה השניה. מאידך, יציאה מישראל בסמוך לתחילת שנת המס- תקל על ההכרה בניתוק התושבות כבר מהיום הראשון.
  2. מציאת בית קבע בחו"ל- כדאי לערוך ביקור מקדים במדינת היעד, לאתר בית מגורים מתאים ולהתקשר מראש בהסכם שכירות לתקופה משמעותית שתחילתה במועד ההגעה המתוכנן שלכם כך שיעמוד לרשותכם בית קבע במדינת היעד כבר מהיום הראשון עם הגעתכם לחו"ל (או ככל הניתן בסמוך לכך). כאמור, קיומו של בית קבע בחו"ל מהווה אחת האינדיקציות המשמעותיות לניתוק תושבות על כן, כאשר ההיערכות למציאת בית מגורים נעשית רק לאחר ההגעה למדינת היעד- הדבר עשוי להביא לדחיית מועד ניתוק התושבות.
  3. הינתקות מבית קבע בישראל- במידה ובבעלותכם דירת מגורים בישראל ובמידה ואינכם מעוניינים למכור אותה ראוי להשכיר אותה לפרק זמן ממושך (של שנתיים לפחות). הדבר מהווה אינדיקציה לכך שאין לעוזב בית הזמין למגוריו בישראל. השארת בית מגורים הזמין למגורים בישראל עשויה להביא אף היא לדחיית מועד ניתוק התושבות.
  4. ניתוק מאינטרסים כלכליים בישראל- במידה וברשותכם נכסים (כגון כלי רכב) ו/או חשבונות פיננסיים, ביטוחים וכד' בישראל, כדאי לשקול למכור נכסים אלה ולסגור ו/או להקפיא את החשבונות שאינם הכרחיים. פעולות אלה מהוות אינדיקציה בולטת נוספת לכוונת ניתוק התושבות ובמידת האפשר מומלץ בהחלט להעביר את כספיכם ו/או נכסים פיננסיים נוספים (כגון תיקי ניירות ערך) למדינת היעד.
  5. מציאת מקום עבודה מראש- עבור עובדי "רילוקיישן" רבים, אך מובן שהמעבר לחו"ל יהיה רק בעקבות מציאת משרה מתאימה שממתינה להם מהיום הראשון להגעתם אולם, יש גם כאלה שנוסעים אל הלא נודע ומתחילים בחיפושי עבודה רק לאחר ההגעה למדינה הזרה. הגעה למדינה זרה ללא מקום עבודה מסודר וידוע מראש עשויה להוות אינדיקציה שלילית בכל הנוגע להעתקת מרכז החיים ולהביא לדחיית מועד ניתוק התושבות עד למציאת מקום עבודה.
  6. מילוי שאלון ניתוק תושבות של המל"ל- בסמוך ככל הניתן למועד היציאה ראוי למלא את שאלון ניתוק התושבות הזמין באתר המוסד לביטוח הלאומי- דבר המהווה אינדיקציה משמעותית לגבי הנכונות לניתוק תושבות לפרק זמן בלתי מוגבל. זה המקום להדגיש את המשמעות של ניתוק התושבות מבחינת המוסד לביטוח הלאומי דבר שיש לעשותו זאת רק במידה וישנה כוונה אמיתית לניתוק תושבות למשך תקופה משמעותית של מספר שנים ולאחר שדאגתם לקיומם של ביטוחים פרטיים מתאימים במדינת היעד לרבות ביטוח בריאות, ביטוח אובדן כושר עבודה וכד'. המשמעות של מילוי השאלון הינה אבדן החברות בקופת החולים, לרבות הזכאות לקבלת שירותי רפואה ציבורית בישראל, אובדן הזכאות לקבלת קצבאות (קיימות ועתידיות) וכד'.
ראוי לציין שגם אם לא תמלאו שאלון ניתוק תושבות, אולם בפועל תעברו להתגורר בחו"ל, כעבור פרק זמן מסוים (לרוב כעבור שנתיים ומעלה) המוסד לביטוח הלאומי יפעל מיוזמתו לניתוק התשובות ולשלילת הזכאות, כאמור. אי מילוי שאלון ניתוק התושבות, אמנם יאפשר לכם ליהנות למשך תקופה מוגבלת משירותי הרפואה הציבורית בישראל ומהזכויות הסוציאליות שמעניק המל"ל אולם הדבר יקשה על ניתוק התושבות בעיני רשויות המס ויתרה מכך יחייב אתכם בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בגין מלוא סכום ההכנסה שלכם בחו"ל.
  • עבור אלה שאינם מעוניינים בניתוק תושבות בחלק גדול מהמקרים בהם מתקבלת החלטה על ניתוק תושבות מצד הביטוח הלאומי – חשוב לשקול היטב כיצד להגיב וניתן בהחלט לערער על עמדת המוסד כאשר כל מקרה חייב להיבחן לגופו.
  1. רישום למסגרות במדינת היעד- יש לדאוג לרישום מוקדם ככל הניתן למסגרות הרלוונטיות במדינת היעד לרבות רישום הילדים לבתי ספר, פתיחת חשבונות בנק, עריכת ביטוחי בריאות, כניסה למסגרות חברתיות ומסגרות פנאי וכד'. כל אלה מהווים אינדיקציה נוספת ליצירת מרכז חיים במדינת היעד ויקלו על ההכרה בניתוק התושבות. 
  2. מעבר עם כל המשפחה- קיימת חשיבות עליונה למעבר לחו"ל יחד עם המשפחה הגרעינית (בן זוג וילדים). הישארות המשפחה הגרעינית בישראל מהווה אינדיקציה חזקה לכך שמרכז האינטרסים החברתיים והמשפחתיים של העוזב נותר בישראל ורק במקרים חריגים הכירה פסיקת בתי המשפט בניתוק תושבות של אחד מבני המשפחה העוזב את ישראל בנפרד מהתא המשפחתי.
  3. איסוף ושמירת תיעוד- קיימת חשיבות רבה בשמירת כל התיעוד הרלוונטי המעיד על ניתוק מרכז החיים מישראל ויצירת מרכז חיים חדש במדינת היעד.
לצורך כך יש להקפיד לשמור באופן שוטף ומסודר את כל התיעוד המצביע על קשריו של העוזב עם מקום מגוריו החדש במדינה הזרה וזאת החל מהיום הראשון לעזיבה. תיעוד כדוגמת הסכם שכירות (לטווח ארוך של מספר שנים לפחות), קבלות המעידות על ביצוע שיפוצים או התאמות של הבית, קבלות לגבי רכישת ריהוט ופריטי עיצוב לבית, הגשת דוחות כספיים לרשויות המס בחו"ל, תיעוד לגבי פתיחת חשבונות בנק והנפקת כרטיסי אשראי בחו"ל, השקעות בנכסים בחו"ל, העברת תיק ניירות ערך לחו"ל, תיעוד בעניין מכלול הקשרים העסקיים בחו"ל, עריכת ביטוחי בריאות בחו"ל, תיעוד בעניין קניה ו/או שימוש ברכב עבודה בחו"ל, תיעוד בדבר מעורבות במועדונים ובקהילות מקומיות בחו"ל וכד'. באותו האופן, קיימת חשיבות רבה לניתוק כל הקשרים הכלכליים והחברתיים הקושרים את הנישום לישראל ואשר אינם הכרחיים עם המעבר לחו"ל כגון, דיווח על ניתוק תושבות במוסד לביטוח הלאומי, סגירת חשבונות בנק ותוכניות חסכון בישראל, מימוש ומכירה של נכסים שאינם הכרחיים (רכב, דירה וכד'), ביטול ביטוחים בישראל וכד'.
תיעוד הפעולות השונות הננקטות לצורך העתקת מרכז החיים למדינת היעד ושמירת התיעוד יסייעו לכם להוכיח את כוונת ניתוק התושבות.
 
חובת הדיווח בישראל
חשוב לציין, כי ניתוק תושבות אינו מבטל באופן מיידי את חובות הדיווח של אזרח ישראל לרשויות המס בישראל. ככל שהנכם ממשיכים להפיק הכנסה כלשהי בישראל כגון הכנסה משכירות ו/או הכנסה פאסיבית מעסק אחר בישראל קיימת חובה לדווח על הכנסות אלה ולשלם בגינן מס בישראל.
בנוסף, בכל אחת מהשנים שבהן מתקיימת לגבי העוזב חזקת הימים מוטלת עליו החובה להגיש הצהרת תושבות (טופס 1348)- דיווח שבו נדרש העוזב להצהיר על פרמטרים שונים המהווים אינדיקציה למדינה שבה מצוי מרכז חייו של העוזב. מאחר וברוב המקרים, לפחות בשנה הראשונה לעזיבה (ולעיתים גם בשנה השניה והשלישית)  מתקיימת לגבי העוזב "חזקת הימים", נדרש העוזב בהגשת הצהרת תושבות בכל אחת מהשנים הרלוונטיות.
 
מה לגבי האמנות למניעת כפל מס?
לעיתים מתעוררת השאלה, האם האמנות למניעת כפל מס לא נועדו על מנת למנוע תשלום מס בישראל בגין הכנסה שמפיק אזרח ישראלי במדינה זרה ושעליה הוא מחויב במס במדינה זרה? ובכן, אמנם למדינת ישראל אמנות למניעת כפל מס עם למעלה מ- 70 מדינות בעולם, יחד עם זאת, אמנות אלה אינן נותנות מענה שלם לשאלת חבות המס של אזרחי ישראל העוברים להתגורר לתקופה ממושכת בחו"ל.
העקרון הכללי שעליו מבוססות האמנות למניעת כפל מס קובע, כי תשלום מס בחו"ל על ידי תושב ישראל מובא בחשבון בחישוב המס שבו חייב הנישום בישראל אך אינו פוטר אותו מהחובה לדווח על ההכנסה המופקת בחו"ל ומהחובה להשלים את סכום המס ששולם בחו"ל לשיעור המס החל בישראל. במילים אחרות, תושב ישראל המועסק באחת ממדינות האמנה בחו"ל יוכל להזדכות על המס הזר שאותו הוא שילם בחו"ל בחישוב חבות המס שלו בישראל אולם, ככל שחבות המס בישראל בגין אותה הכנסה גבוהה יותר- יהיה על אותו אדם לשלם את ההפרש עד לשיעור המס הנהוג בישראל.
מלבד זאת, האמנות למניעת כפל מס אינן מונעות כפל חיוב בדמי הביטוח הלאומי, כך שתושב ישראל המחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי במדינה זרה (או תשלום אחר הדומה במהותו לדמי ביטוח לאומי)- חייב בתשלום דמי הביטוח הלאומי בגין מלוא ההכנסה שאותה הוא קיבל בחו"ל. כתוצאה מכך, אזרח ישראל העובד בחו"ל עשוי לחוב בדמי ביטוח לאומי כפולים גם במדינה שבה הוא מועסק וגם במדינת ישראל.
 
לסיכום
חשוב לציין שאף אחד מהפרמטרים הנזכרים לעיל אינו בגדר פרמטר שבלעדיו אין ובהחלט ייתכנו מקרים מורכבים יותר שבהם רשויות המס יכירו בניתוק התושבות גם אם לא מתקיימים כל התנאים המפורטים לעיל. כך לדוגמא עשויות להיות סיבות לגיטימיות ומוצדקות להישארותם של חלק מבני המשפחה בישראל למשך תקופה מוגבלת עד למעבר לחו"ל ו/או להשארת בית מגורים פנוי בישראל ו/או להמשך ניהול נכס מניב בישראל וכד'. יחד עם זאת, הקפדה על ניתוק מלא ומהיר ככל הניתן של מרכז החיים ממדינת ישראל ויצירת מרכז חיים חדש במדינת היעד תוך שמירה קפדנית של התיעוד הרלוונטי תמנע מחלוקות עם רשויות המס, עם חזרתכם לישראל ותאפשר להביא להכרת רשויות המס בניתוק התושבות במעד מוקדם ככל הניתן.
במקרים המתאימים, כאשר רשויות המס מערימות קשיים ומסרבות להכיר בניתוק תושבות של העוזב, ניתן לערער על קביעת רשויות המס בפני ערכאות משפטיות ולא אחת בתי המשפט מתערבים בהחלטות של רשויות המס ומקבלים את עמדת הנישום.

 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים, הודעות והזמנות לאירועים וכנסים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

3 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.